רבי אליהו משה פאניז'יל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הראשון לציון
אליהו משה פאניז'יל
אליהו משה פאניז'יל
אליהו משה פאניז'יל
לידה 28 בינואר 1850
ט"ו בשבט תר"י
פטירה 1 בינואר 1919 (בגיל 68)
כ"ט בטבת תרע"ט
מקום פעילות ירושלים, ישראל
תחומי עיסוק הלכה
תפקידים נוספים מייסד בית החולים משגב לדך, מחנך, משורר, מלחין
רבותיו דודו רבי רפאל מאיר פאניז'יל
חיבוריו ""ביאורים והערות על הש"ס", "אוסף דרושים"

הרב אליהו משה פאניז'יל (ט"ו בשבט ה'תר"י, 28 בינואר 1850, ירושלים - כ"ט בטבת ה'תרע"ט, 1 בינואר 1919, ירושלים) היה הראשון לציון, דיין, דרשן, מחבר, משורר ושד"ר. ראש ועד הגבאים של בית החולים משגב לדך.

ביוגרפיה

אליהו משה פאניזיל ממ' חכם באשי ירושת"ו ואגפיה. חותם רשמי

נולד בירושלים לרבי יהודה בכר ישראל[1] התחנך בבית הספר למל ועל ידי רבי רפאל מאיר פאניז'יל, כאשר הגיע הקיסר פרנץ יוזף לירושלים היה הנער אליהו משה בראש בית הספר שקבלו את פניו. בבגרותו התמנה למורה לתלמוד והלכה בבית הספר למל. בשנת תרכ"ו, 1866 נשא לאישה את שרה ג'וליה, ונולדו להם מספר ילדים אך הם נפטרו בעקבות מחלות אשר התפרצו בירושלים, רק בנו הרב יוסף חי פאניז'יל נשאר בחיים. בבגרותו כיהן רבי אליהו משה כדיין בבית הדין בירושלים, ושימש כאחד מהדרשנים המפורסמים בירושלים, דרשותיו עסקו בעיקר בטוהר המידות ואהבת הבריאות ופעמים רבות כוון את דבריו גם לעסקנים ובעלי השררה בעיר ובהשפעת דבריו נעשו שינויים ברבים מהמוסדות. גדולתו כדרשן הביאו את רבני ירושלים למנות את רבי אליהו משה כשד"ר, הוא נסע לארצות רבות ובניהם תוניס, אלג'יר, טריפולי, מרוקו, איטליה, הודו ובוכרה, ופעל למען מוסדות רבים בירושלים.

בית החולים משגב לדך

בעקבות התחלואה הרבה בירושלים והתנאים הסניטרים הקשים אשר שררו בעיר העתיקה הקים הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד בשנת תרל"ט (1879) את חברת משגב לדך ורבי אליהו משה היה ראש ועד הגבאים שלה. בשנת תרמ"ט (1889) עם העברתו של בית החולים רוטשילד אל מחוץ לעיר העתיקה בירושלים, הוקם במבנה הישן בית החולים משגב לדך, כאשר רבי אליהו וגבאי בית החולים קנו את חצר בית החולים רוטשילד ושילמו על כך 20,000 פרנק. כסף זה לא היה בקופת בית החולים ועל כן ערבו אישית הרב והגבאים לשטרות הקניה. כדי לפרוע את החוב יצאו רבי אליהו משה והרב יצחק אשכנזי לצפון אפריקה לאסוף את הסכום וכן לגייס תרומות נוספות להרחבת בית החולים. וכך היה בית החולים משגב לדך לבית החולים היחיד בעיר העתיקה.

כהונתו כראשון לציון

בשנת תרס"ז, 1907, לאחר פטירתו של הראשון לציון היש"א ברכה התעוררה בירושלים מחלוקת קשה על מינוי הראשון לציון, מחלוקת זה פגעה במצבה הסוציאלי והרוחני של הקהילה היהודית. ראש רבני האימפריה הטורקית "החכם באשי" רבי משה הלוי נאלץ להכריע במחלוקת זו והחליט כי ימנה את רבי אליהו משה אשר עבר בטורקיה מחזרתו משליחות בבוכרה כראשון לציון וזאת כי הכיר את גדולתו בתורה ואת פועלו הרב למען הקהילה בירושלים וכן בהיות רבי אליהו משה רחוק ממחלוקת זה היה נראה כי הוא יוכל להביא שלום ולשקם את מוסד ה"ראשון לציון", מינוי זה אושר עי ידי השלטון הטורקי וניכנס לתוקף בח' בניסן תרס"ז,23 במרץ 1907.

עיקר מאמציו של רבי אליהו משה היו בשיקום המצב הסוציאלי של העיר וזאת על ידי הגדלת התרומות שנתרמו לעיר, הקמת בית הזקנים הספרדי, ובניית בתים במגרש קבר שמעון הצדיק שישמשו עולים מתימן ופרס, לאחר השתפרות המצב הסוציאלי בעיר פיקח הרב על חיזוק מוסדות החינוך התורני בעיר בתלמודי התורה ועד ישיבת "תפארת ירושלים", וכן בהסדרת משלוח השד"רים לארצות שונות.

בנו, רבי יוסף חי, אשר היה משפטן ושלט בשפות רבות סייע לאביו בקשרים עם המוסדות הממשלה הטורקית והביא לפניהם את בעיות היישוב היהודי בארץ ישראל ובירושלים בפרט. בשנת תרס"ח, 1908, התרחשה מהפכת הטורקים הצעירים והשולטן עבדול חמיד הודח מתפקידו ואיתו הודח רבי משה הלוי ובמקומו מונה רבי חיים נחום אשר תמך בזמנו במינוי של רבי יעקב מאיר לתפקיד הראשון לציון ועל כן פרצה מחדש המחלוקת על מינוי זה. בעקבות כך בחודש טבת תרס"ט, 1909 רבי אליהו משה כינס בבית הכנסת ריב"ז את רבי ותושבי העיר והכריז כי הוא פורש מתפקידו כדי למנוע ריב ומחלוקת[2].

ערוב ימיו

גם לאחר פרישתו מתפקיד הראשון לציון המשיך רבי אליהו משה בעבודתו הרוחנית ופועלו למען היישוב היהודי ושימש כנציג הקהילה הספרדית בירושלים, לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ח, 1918 כאשר הגיע המצביא אלנבי לירושלים קיבל אותו הרב והמסיבה שנערכה לכבודה ב "ארמון" של בית משפחת יהודיוף, נשא הרב נאום

שר גדול ונעלה בשם קהילת היהודים אשר זכו לשוב ולהתיישב בירושלים הקדושה קריית חמדתנו, הנני מתכבד לקדם את פני הוד מעלתך בברכה הנובעת מעומק הלב ורגשותיו הפנימים, יהי בואך ברוך. ההשגחה העליונה שכל דרכיה דרכי יושר ואין בהם נפתל, חרה בעם הבריטי, אמיץ הכח וגדול הנפש להיות מלאך מושיע עמם ומבשר דרור לאומי. ובך אחד מטובי בניה, להכריז את בשורת החופש ממרום הררי ציון, ממעל אותם ההרים שלפני אלפי שנים הוכרזה בשורה זו מפי נביאי ישראל חוזי אל. הנני שמח בהזדמנות מאושרת זאת של הופעת כבודך בציון, להביע את רגשות האבה והגות החיבה לעם האנגלי הגדול שהיו לאומה הישאלית מסורת קבועה מתנחלת מאבות לבנים בדברי הנביא ישעיהו בשם ה': "אני לפניך אלך הדורים אישר, דלתות נחושת אשבר וברחי ברזל אגדע טנתתי לך אוצרות חשך ומטמוני מסתרים למען תדע כי איני ה' הקורא בשמך אלקי ישראל, למען עבדי יעקב וישראל בחירי"...

השבועון "חדשות מהארץ" (גיליון ח'), קהיר, כ' סיון תרע"ח, 13.5.1918.

הרב פנאיז'יל נפטר בכ"ט בטבת ה'תרע"ט.

תקופת חייו של רבי אליהו משה פאניז'יל על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

כתביו

רבי אליהו משה הוציא לאור היה ידוע כמשורר ומלחין, רבים מפיוטיו גם לקהילות יהודיות מערב ובמגרב וזאת כי הרב ניחן בקול ערב והיה משורר אותם לקהילות בהם היה שד"ר. חלק מפיוטיו יצאו לאור בספר הפיוטים "יגל יעקב" ולאחר מכן בספר "ישמח ישראל".

רבי אליהו משה כתב שני חיבורים אשר נשארו בכתב יד והם:

  • באורים והערות על הש"ס
  • אוסף דרושים

אחדים מחידושיו הודפסו בהמאסף בעריכת הרב בן ציון קואינקה שנה א' סימן נ"ז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי רפאל מאיר פאניז'יל אימץ את רבי יהודה אחיינו לאחר פטירת הוריו וכהערכה למאמצו שינה את שם משפחתו לפאניז'יל
  2. ^ פירוט הפרשה - ראה פה


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23405058אליהו משה פאניז'יל