אמירים
ערך זה עוסק במושב בגליל העליון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  מושב אמירים על רקע הר מצפה ימים
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 546 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 865 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.7% בשנה |
(למפת הגליל העליון רגילה)   אמירים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 |
אֲמִירִים הוא מושב וכפר נופש צמחוני-טבעוני בגליל העליון, הדוגל בחקלאות אורגנית. שייך למועצה אזורית מרום הגליל.
הקמת המושב
בשנת 1950 הוקם במקום כפר עבודה, בשם "פרוד עילית", על ידי עולים מתימן, אולם הוא ניטש לאחר כשנתיים. המושב התאחד מאוחר יותר עם מעברת העולים "פרדיה", ונקרא "שפר". ב-1956, בעקבות שינוי תואי הכביש לצפת, הופרד לשני מושבים "אמירים" ו"שפר".
בשנת 1956 שוכנו מספר משפחות עולי מרוקו אשר מתגוררים במושב עד היום.
בשנת 1958 קבוצת צעירים בעלי מודעות בריאותית, שהתארגנו סביב אגודת הצמחונים והטבעונים התל אביבית, מתוך כוונה להקים, בעזרת הסוכנות היהודית ותנועת המושבים, יישוב ראשון מסוגו בארץ בו יקדמו תזונה בריאה, צמחונית-טבעונית, הימנעות מעישון, מריסוסים כימיים וכו'. על פי התוכנית, יועד המושב ל-65 משפחות שיעסקו במטעים, גידולי שלחין ובעל וגידול צאן[3]. כיוון שהתושבים סירבו להתפרנס מתעשיית בשר כמו מושבים רבים אחרים, ובזכות הקירבה לצפת, שהייתה אטרקציה תיירותית חשובה באותה תקופה, החליטו תושבי המקום להקים במקום צימרים לתיירים, והמושב היה בין הראשונים לקיים צימרים ודוגמה למושבים אחרים ולמוסדות המיישבים[4]. 13 צימרים ראשונים נפתחו לשימוש באמירים בשנת 1965[5] ובעקבות ההצלחה תוכנן להקים במושב בשנת 1969 20 צימרים נוספים, בריכת שחייה ואולם נופשים, במימון אגודת הכפר, הסוכנות היהודית ומשרד השיכון[6].
אחד התושבים הנודעים של המושב בשנותיו הראשונות היה חבר הכנסת ישראל גורי ובית העם במושב קרוי על שמו[7].
המושב כיום
ענף ההארחה בצימרים התפתח, ורבים מתושבי המקום מציעים צימרים ושירותי נופש. ביישוב שני מצפים המשקיפים על אזור הכנרת: "מצפה מנחם" ע"ש מנחם קשטן, טייס בן המקום שנפל במלחמת יום הכיפורים, ו"מצפה כנרת". בקיץ מתקיימים במצפה כנרת (בימי שישי, כשעה לפני כניסת השבת) ערבי מוזיקה הפתוחים לקהל בהרכבים שונים של הנגנים: עשהאל שריר, אורי פילר ועודד שוב-תוויאור.
בנוסף ביישוב ישנו גן פסלים, הנמצא בתוך חורש טבעי ייחודי, ובו פסלים שנתרמו על ידי מוזיאון ישראל. הפסלים מפוזרים בתוך החורש והם מהווים אטרקציה תיירותית ללא תשלום. הגן הוקם עם ציון 30 שנה ליישוב והוא מטופח על ידי תושבי היישוב.
כמו כן במושב יש מכולת, ובריכת שחייה חצי אולימפית העומדת לרשות התושבים. באוגוסט יש בבריכה גם שעות רחצה נפרדות עבור הציבור הדתי. זהו אינו הקשר היחיד של היישוב אל הציבור הדתי. אמירים קרובה מאד לקבר של רבי שמעון בר יוחאי, בנוסף באמירים בית כנסת פעיל. ארוחות הבוקר המוגשות בצימרים הן כשרות ולרוב הצימרים יש פלטת שבת ומייחמים.
המושב מכיל כמה מסעדות צמחוניות, אשר מתמחות במזון בריאות מסוגים שונים.
בשל האופי הצמחוני של אמירים, לא מביאים לאמירים מוצרי בשר ודגים, לא מעשנים או אוכלים בשר במסעדות, בחצרות הבתים, בצימרים ובמקומות ציבוריים.
במושב קן של הנוער העובד והלומד.
תושבים בולטים
אחת התושבות הבולטות היא טלי פחימה, פעילת שמאל רדיקלי שהתאסלמה ושעברה למושב לאחר תקופת מגורים בערערה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמירים |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ טבעונים מתנחלים במושב אמירים, דבר, 14 בנובמבר 1958
- ^ צבי מגן, מתיישבים בהרים סובלים ממחסור בקרקע ומים, דבר, 21 באוקטובר 1966
- ^ מפעל קיט והבראה נפתח באמירים, דבר, 30 ביוני 1965
- ^ ישעיהו עשני, אמירים בת עשר, דבר, 6 בדצמבר 1968
- ^ ישעיהו עשני, חקלאות אורגנית, דבר, 21 בנובמבר 1969
| ||||||||||||||||
