איסור הכאת הורים
| מקרא | שמות, כ"א, ט"ו |
|---|---|
| משנה תורה | הלכות ממרים, פרק ה' |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן רמ"א |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו שי"ט ספר החינוך, מצווה מ"ח |
איסור הכאת הורים הוא ציווי מקראי האוסר על אדם להכות את אביו או אמו. עונשו של המכה הוא מוות בחנק.
מקור המצווה
התורה אינה אוסרת על הכאת הורים, אך הוא מציין את עונשו של המכה: ”ומכה אביו ואמו מות יומת” (ספר שמות, פרק כ"א, פסוק ט"ו). האיסור לעשות כן נלמד מהאיסור הכללי להכות כל אדם מישראל[1]. מלבד האיסור, מבטל המכה גם שתי מצוות עשה: מצוות כיבוד הורים ומצוות מורא הורים.
פרטי הדינים
אסור להוציא מההורה דם בעודו בחיים, העובר על האיסור אינו חייב מיתה, עד שיכה את הוריו מכה שכתוצאה ממנה יצא דם מגוף ההורה. אם, למשל, המכה הייתה באוזן וכתוצאה ממנה ההורה נתחרש, אומרים שחזקה שיצא דם וחייב בעונש. עבור גוי שהתגייר, האיסור להכות את הוריו הוא מדברי חז"ל בלבד, שכן הוריו הביולוגיים אינם נחשבים כהורים לעניינים ההלכתיים; ”גר שנתגייר כקטן שנולד”[2]. הורה שהוא רשע אסור להכותו, אך על הכאתו אין עונש מוות.
על פי ההלכה אם הכה אדם את הוריו ולא יצא דם, אם חייב לשלם על ההכאה להורה, משלם, ואם לא - עונשו מלקות; זאת על פי הכלל "אין אדם לוקה ומשלם"[3].
מותר לבן להוציא דם מאביו אם הדבר הוא לצורך רפואי, אך ההלכה היא שהדבר מותר רק כאשר אין אפשרות שאדם אחר יעשה זאת[4].
בספר החינוך נאמר שנוסף לחיוב מיתה יש בעונש זה גם חיוב כרת, אולם כרת זה אינו נזכר ברשימת הכריתות במשנה, מסכת כריתות, פרק א', משנה א' או במקורות אחרים, ודעת החינוך היא דעת יחיד.[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד, איסור הכאה והאם מותר לבן לתת זריקה לאביו, באתר פניני הלכה (הקישור אינו פעיל, 00:57, 26 במרץ 2018 (IDT))
- הרב יצחק יוסף, סימן ר"מ - דין מכה אביו ואמו - פרק ט"ז, אתר ילקוט יוסף
הערות שוליים
- ^ שכן על פי הכלל ההלכתי "אין עונשין אלא אם כן מזהירים", לא ייתכן מתן עונש לחוטא, ללא שהתורה הזהירה על איסור עשיית החטא. פרופסור אברהם סופר אברהם, הלכות מילה, אתר המכון לחקר הרפואה על פי התורה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף כ"ב עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרים והעונשין המסורים להם, פרק ט"ז, פסקה 14.
- ^ פניני הלכה משפחה הלכות כיבוד הורים הלכה כא
- ^ ראו בספר המצוות לרמב"ם לאו שנב וברש"י מסכת כתובות, דף ל"ז עמוד ב' ד"ה אלא ובתוספות שם ד"ה מיתות, הכותבים בפירוש שאין בו כרת.
| דיני נפשות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |
| משפחה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| משפחה מצומצמת |
| ||||
| משפחה מורחבת | סב • דוד • דודה • אחיין • נכד • נין • גיס • דודן • שבט • קלאן | ||||
| קשרי משפחה | אירוסים • נישואים • משפחה חד-הורית • הסכם טרום-נישואים • הפרת הבטחת נישואים | ||||
| משק בית | בית מגורים • שלום בית • חלוקת תפקידים במשפחה • עקרת בית • כלכלת המשפחה • האשה המפרנסת • איזון עבודה-חיים • קונפליקט עבודה-משפחה | ||||
| פירוק המשפחה | דיני משפחה • גירושים • מזונות • אפוטרופוס • משמורת ילדים • אלמנות • יתמות • ירושה | ||||
| חקר המשפחה | שארות • חקר יוחסין • ספר יוחסין • עבודת שורשים • איחוד משפחות • טיפול משפחתי | ||||
| המשפחה ביהדות | כיבוד אב ואם • מורא אב ואם • איסור קללת אב ואם • איסור הכאת הורים • כיבוד אח גדול • קידושין • בעל • אשת איש • כתובה • חרם דרבנו גרשום | ||||
| שונות | יום המשפחה • יום האב • ערכי המשפחה | ||||
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
27078730איסור הכאת הורים