הרב אשר אהרנפלד
הרב אשר אהרנפלד | |
לידה |
4 ביולי 1947 (גיל: 77) ט"ז בתמוז ה'תש"ז אוראדיה, רומניה |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום פעילות | רומניה הונגריה |
תחומי עיסוק | רב עיר |
תפקידים נוספים | שוחט ומוהל |
רבותיו | הרב משה הלברשטאם |
חיבוריו | ראו להלן |
בת זוג | טובה אהרנפלד |
הרב ד"ר אשר זעליג אהרנפלד (נולד ב־4 ביולי 1947, ט"ז בתמוז תש"ז באורדיא, רומניה) הוא רב ישראלי, אשר מכהן כרב ואב בית דין בדברצן, שבהונגריה, בעבר כיהן כרב בצה"ל וכרב הראשי לרומניה.
ביוגרפיה
ראשית חייו
הרב אשר אהרנפלד נולד ברומניה להורים ניצולי שואה, אביו ר' שלום היה מצאצאי הרב שמואל אהרנפלד החתן סופר, למד לימודים תיכוניים בעיר מגוריו ולאחר מכן למד בישיבה שנשארה לפליטה בעיר ערד אצל ראש הישיבה הרב שלמה זלמן מילר.
לאחר מאמצים רבים מול השלטון הקומוניסטי עלתה המשפחה לישראל. עם עלייתו לישראל בשבט תשכ"ד (1964) המשיך את לימודיו בישיבת כפר חסידים, שם התיישבו הוריו בשנים הראשונות לעלייתם, בזמן לימודיו בישיבה הוסמך לשוחט ולמוהל.
שירות הצבאי
שירת כלוחם בצה"ל בין השנים 1965–1968 תחת יחידת נח"ל אשר איגדה את העולים החדשים המצורפים. במסגרת היחידה לחם במלחמת ששת הימים. שירת כלוחם גם במלחמת יום הכיפורים תחת יחידת מילואים.
בהמשך שירת כאיש קבע ובמילואים ברבנות הצבאית והגיע לדרגת רס"ן[1].
לימודים אקדמיים
עם סיום שירותו הצבאי החל את לימודיו לתואר ראשון במדעי המדינה בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים, באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1985 קיבל תואר מאסטר מהאוניברסיטה העברית, עבודת המאסטר עוסקת בגיור בתקופת בית שני (גרים בתקופת הרומאים).
בשנת 1988 אושרה עבודת הדוקטור אותה כתב גם כן באוניברסיטה העברית, הדוקטורט עוסק גם הוא בנושא גיור בתקופת בית שני, ע"פ מקורות תלמודיים.
לימודים רבניים
במקביל ללימודיו האקדמיים למד בכולל "יגדל דוד" (של חסידות רוז'ין) בתל אביב.
עם נישואיו בשנת תש"ל (1970) עבר להתגורר בירושלים, בה המשיך בלימודיו בכולל "חסד לאברהם" אצל הרב משה הלברשטאם, הוסמך לרבנות בתשל"ג (1973) במסגרת הכולל וכן על ידי הרבנות הראשית (היכל שלמה) ונתמנה לרב בית כנסת בשכונתו. בנוסף לימד בישיבת קריית נוער, ירושלים ובישיבת תורת החיים בעיר העתיקה עד לשנת 1978 בה התגייס שוב לצה"ל לרבנות הצבאית.
במקביל לשירותו ברבנות הצבאית השלים לימודיו לדיינות ונסמך לדיינות על ידי הרבנות הראשית והרב משאש רבה של ירושלים.
רבנותו
ברבנות הצבאית
בשנת 1978 התגייס שוב לצה"ל ושירת כרב צבאי לבקשתו של הרבצ"ר הרב גד נבון. בתפקידו הראשון ברבנות הצבאית היה רב אזור סיני בפיקוד הדרום בתקופת פינוי האזור בעקבות הסכם השלום עם מצרים.
בעקבות פעילותו המוצלחת בגזרה קודם לסגן הרב הצבאי של פיקוד הדרום[1], תפקיד בו שירת 5 שנים והתבלט בתפקודו, בעקבות כך, נתמנה לרב מחוז חיפה ברבנות הצבאית.
שירת ברבנות הצבאית עד לשנת 1988 ולאחר מכן במילואים בתפקידים שונים ובהם ייצוג צה"ל מול גופים אזרחיים, בתפקיד הממונה על כשרות הבשר בצה"ל ובמוסדות המסונפים כגון חברת שקם, ומפעל הבשר של משרד הביטחון, כל זאת בשליחות המדינה בארגנטינה.
רבנותו בהונגריה
בשנת 1989 עם סיום שירותו ברבנות הצבאית הוזמן לכהן כרב בדברצן, הונגריה[2].
עם חזרת בית הספר האורתודוקסי לקהילה שימש גם כרב בית הספר, כמו כן היה שותף להקמת בית הספר האורתודוקסי הראשון מאז מלחמת עולם השנייה בבודפשט "מסורת אבות"[3], בתפקידיו אלו ובסיוע בני קהילות מהתפוצות חינך את הנוער היהודי לערכי מורשת ישראל, בעקבות כך ניצלו רבים מהתבוללות וכן עלו לישראל רבים מתלמידיו והם שומרי תורה ומצוות ונאמנים למסורת אבותם.
בקדנציה זו כיהן כרב בדברצן עד לשנת 1992.
רבנותו ברומניה
עם תום כהונתו כרב בדברצן הוזמן על ידי משלחת הג'וינט שכללה את מנהיגי יהדות רומניה ובהם הרב הראשי רוזן לכהן כרב ואב בית דין בוקרשט[3], אשר הקהילה בה מנתה כעשרים אלף איש ללא הנהגה רבנית. לאחר לבטים קיבל על עצמו את התפקיד בשנת 1993.
בתקופת כהונתו בבוקרשט פעל לחיזוק היהדות בבוקרשט ועקב היותו של הרב הראשי לרומניה הרב רוזן בא בימים, גם ברומניה כולה.
כיהן בתפקידו כרב ברומניה עד לשנת 1996.
חזרתו לרבנות דברצען
בשנת 1997 עם תום כהונתו ברומניה שבו מנהיגי הקהילה בדברצן ובקשו כי יחזור לכהן כרב הקהילה עקב התדרדרות במצב הקהילה שהחלה בעקבות הגירה מאסיבית של הדור הצעיר של הקהילה למדינות אחרות באירופה, אשר התאפשרה עם אמנת שנגן.
למרות קשיים רבים עקב היותו הרב האורתודוקסי היחיד בהונגריה בימים הללו הצליח לרומם את הקהילה (בשנת 2007 הוקם בד"צ דברצן) ובכך הפכה דברצן לקהילה היחידה אשר מפקחת על כשרות, מפעילה בית דין פעיל העוסק בגיטין וקידושין, גיורים ועוד.
תפקידים נוספים כרב
- חבר מרכז רבני אירופה משנת 1990 ואילך.
- השתתפות בעיתון הקהילה הרומנית Revista cultului msik.
- חבר אגוד קהילת הונגריה משנת 1990.
- יסוד בד"צ דברצען בשנת 2007.
- כיהן כיו"ר מוסדות "חסדי שלום" להכשרת יוצאי ברית המועצות ביהדות.
- פרסום מאמרים בנושא החגים בעיתון סומבוט (בעברית "השבת") היוצא לאור בבודפשט.
כמרצה באקדמיה
שימש כפרופסור בסמינר לרבנים שליד האוניברסיטה היהודית בבודפשט ולימד שם תלמוד בשנים 2005–2006.
משמש כמרצה אורח באוניברסיטת דברצן בנושאי יהדות.
משפחתו
נשוי לטובה ואב לשלושה.
בנו רב סרן זאב אהרנפלד שירת כאיש קבע בחיל המודיעין והיה ראש תחום לוגיסטיקה ביחידתו. נפל בעת מילוי תפקידו ביום ב' בחשוון תשע"ט (11.10.2018). בן שלושים ושמונה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים, הותיר אחריו בן ובת.
אחיו, הרב אברהם אהרנפלד, מכהן כרבה של אורדיה[4].
ספריו
- מבראשית עד וזאת הברכה - על התורה, סיפורי חסידים ותשובות בהלכה, יצא יחד עם מחשבות אברהם, ביאורים על התורה ועוד מאת זקנו, הרב אברהם מרק, הוצאה לאור ירושלים; קרן חסדי שלום תשס"ב
- דברי אשר - דרושים לתורה ולמועדים, תשובות בהלכה ועוד, הוצאה לאור ירושלים; קרן חסדי שלום תשס"ג-תשע"ו.
- חגים וזמנים ביהדות-על המועדים.
- ברשות ושו"ת ב' חלקים.
- חגי אבותינו בלע'ז (הונגרית).
- מצוות האשה ביהדות – בלע'ז.
- הלכות אבלות – בלע'ז.
- תולדות יהודי דברצען (150 שנות יהדות).
- גרים בישראל בתקופת הרומאים.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרנפלד באתר איחוד הקהילות בהונגריה.
- על קהילת דברצן, באתר בית התפוצות.
- הרב אהרנפלד במגזין "צוות", עמ' 45.
- הרב אהרנפלד בריאיון למגזין מרכז רבני אירופה-קהילות, עמ'8.
- אתר הקהילה היהודית בדברצן.
- הרב אהרנפלד באתר הקהילה היהודית בדברצן.
- הרב אהרנפלד בקבלת תעודת הוקרה מאיגוד רבני ארופה ומנהיגי קהילות לרגל 40 שנות רבנות.
- הרב אהרנפלד בריאיון לאתר החדשות ynet.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 גיליון צוות, עמוד 45
- ^ קהילת דברצן, באתר בית התפוצות
- ^ 3.0 3.1 גיליון קהילות, עמוד 8
- ^ מקור
29417846אשר אהרנפלד
- רבנים הונגרים
- רבנים רומנים
- עולים בשנות ה-1960
- מחברי ספרי הלכה
- מחברי ספרי שו"ת
- רבנים צבאיים ישראלים
- רבנים אורתודוקסים
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- רבי-סרנים בצה"ל
- ישראלים ילידי רומניה
- ישראלים שנולדו ב-1947
- רבנים ראשיים של רומניה
- מרכז רבני אירופה
- בוקרשט: רבנים
- בוגרי ישיבת כנסת חזקיהו-כפר חסידים
- ישיבת תורת החיים
- מחברי ספרות תורנית
- הונגריה: רבני ערים