רבי אברהם שמואל בנימין סופר
 | |||||
| הרב אברהם שמואל בנימין סופר | |||||
| לידה | א' באדר א' ה'תקע"ה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"ט בטבת תרל"ב (בגיל 56) | ||||
| חיבוריו | כתב סופר | ||||
| |||||
רבי אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (כונה הכתב סופר) (א' באדר א' שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815 – י"ט בטבת תרל"ב, 18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של פרשבורג וראש הישיבה בה. היה מחבר תורני פורה וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בימי הקרע ביהדות הונגריה. נודע בכינויו "הכתב סופר" על שם חיבוריו.
קורות חייו
נולד לרבי משה סופר - החת"ם סופר, רבה של פרשבורג, ולשרל, בתו של רבי עקיבא איגר שהיה רבה של פוזן. אחרי פטירת אביו בכ"ה בתשרי ת"ר, נתמנה למלא את מקום אביו כרב וראש ישיבת פרשבורג, למרות גילו הצעיר.
בגיל שש נפל למשכב, ומצבו היה כה חמור שהחברה קדישא כבר עשו את ההכנות האחרונות, אך אביו התפלל ואף הוסיף לו את השם אברהם לסגולה והוא הבריא באורח נס. "פעלתי בשבילו יובל שנים" התבטא אז החתם סופר, ואמנם הכתב סופר חי עוד חמישים שנה ומתוכם כיהן כרב וראש ישיבת פרשבורג במשך 33 שנים.
נישא לחוה לאה ( - כ"ד טבת ה'תרנ"ב), בתו של הרב יצחק ווייס מגארליץ.
כמו אביו גם הוא נחשב בדורו לגדול הדור, ומנהיג היהדות האורתודוקסית. בתקופתו פרחה ישיבת פרשבורג ושגשגה, והכפילה את מספר תלמידיה. הכתב סופר נודע בין היתר בהיותו נמנה עם הרבנים הראשונים באירופה שהתירו ב-1856 (תרט"ז) את המצות שנאפו במכונה - חידוש גדול ומעורר מחלוקת באותם ימים, בהם נהגו לאפות מצות יד.
בשנות ה-60, ערב הקרע עם הנאולוגים, התבלט כמתון וכפתוח מבין רבני הזרם המרכזי ביהדות הונגריה; הוא היה קרוב לעמדת הנאו-אורתודוקסיה שייצג רבי עזריאל הילדסהיימר מאייזנשטט, וראה בחיוב את האפשרות להכליל לימודי חול בישיבת פרשבורג. הוא שכר דרשן בשפה הגרמנית לבית-הכנסת שלו, דבר שעורר את מורת-רוחם של הקנאים בראשות רבי הלל ליכטנשטיין[1].
כחלק מההנהגה הציבורית הזדמן לו כמה פעמים להיפגש עם מלכי אוסטריה פרדיננד הראשון ופרנץ יוזף הראשון; בשנת תרי"ב הם נפגשו במטרה להגיע להסדר מדיני על העברת כספי החלוקה לארץ ישראל, כשבעקבות הפגישה התאפשרה הקמת קופת כולל שומרי החומות. בשנת ה'תרי"ז נפגשו במטרה לסדר שהישיבה שלו תיחשב כבית מדרש רשמי לרבנים, ולומדי השיבה יקבלו פטור משירות בצבא האוסטרו-הונגרי[2]. בסביבות ה'תרל"א הם נפגשו ביחד עם משלחת רבנים, בבקשה לבטל את החלטות ההקונגרס היהודי בפסט.
בשנת תרל"ב חלה ובי"ט טבת באותה שנה נפטר. תיאור של הלווייתו (שהתקיימה בכ"א בטבת) הועלה על הכתב בידי הרב עזריאל הילדסהיימר[3]. על מקומו ברבנות העיר נתמנה בנו רבי שמחה בונם סופר בעל ה"שבט סופר".
מורשתו כיום
לאחר השואה הקים נכדו רבי עקיבא סופר את הישיבה בארץ ישראל יחד עם בנו רבי אברהם שמואל בנימין ועמד בראשה עד לפטירתו בשנת תש"כ. בנו רבי אברהם שמואל בנימין מילא מקומו ועמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשכ"ב, את מקומו מילא בנו הרב שמחה בונם סופר עד לפטירתו בשנת תשע"ז. כיום משמש בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר כר"מ ואב"ד פרשבורג וראש הישיבה.
מכון שמהדיר ספריו הוא מכון דעת סופר שנוסד על ידי הרב שמחה בונם סופר בן החשב סופר. הם הוציאו את חידושיו על הש״ס ודרשות כתב סופר במהדורה מפוארת.
נינו הרב יוחנן סופר - האדמו"ר מערלוי, הקים את רשת תלמודי תורה "כתב סופר" בירושלים, בני ברק, אלעד, אשדוד וביתר עילית. כן יסד מכון להפצת ספרי החת"ם סופר וצאצאיו בשם מכון חתם סופר, במסגרתו מו"ל גם ספרי זקנו הכתב סופר.
נינו הרב אברהם יחיאל סג"ל דויטש אב"ד במעלה אדומים הקים מכון "תלמידי הכתב סופר" שהוציאו לאור כמה ספרים במשנתו של הכתב סופר.
על-שמו נקרא רחוב בשכונת גבעת שאול בירושלים.
משפחתו
בניו
הכתב סופר הותיר אחריו שושלת מפוארת של רבנים. שישה בנים נולדו לו וכולם היו לרבנים גדולים. ועוד בן שנפטר בקטנותו. ארבע בנותיו נשאו לרבנים והמשיכו את השושלת.
- הרב יעקב עקיבא (א' באלול ה'תקצ"ט - ב' בטבת ה'תרע"ב (1912)). סירב להיות הממשיך של אביו בשל היותו חלש גוף. הוא התגורר במיובו (Myjava).
- הרב משה (ט"ו בניסן ה'תר"א - כ"ו בשבט ה'תרפ"ז (1927)). היה מוהל מומחה שמל את הגרים מהכפר בוזודויפאלו, כפר בטרנסילבניה שכל יושביו התגיירו.
- רבי שמחה בונם (כ"ה בכסלו ה'תר"ג - ט"ו בכסלו ה'תרס"ז (1907)). מחבר הספר "שבט סופר", מילא את מקום אביו בפרשבורג.
- הרב יצחק לייב (כ"ד באלול ה'תר"ח - ט"ו בכסלו ה'תרס"ז (1907)), ראש ישיבה בפרשבורג. שימש כנשיא ארגון 'מחזיקי הדת' בגליציה.
- רבי שמעון (כ"ח באייר ה'תר"י - כ"א בסיון ה'תש"ד), אב"ד ערלוי מחבר הספר "התעוררות תשובה". נרצח בשואה על ידי הנאצים בגיל 94, יחד עם בנו הרב משה סופר ראב"ד ערלוי.
- הרב שלמה (כ"ח בתמוז ה'תרי"ג - י"ח באדר ה'תר"ץ), רב העיר ברגסז. הוציא לאור את ספרי אביו "כתב סופר", ואף חיבר כמה ספרים ובהם ספר ביוגרפי על אבותיו בשם "חוט המשולש"[4].
- אליקים, נפטר בילדותו.
בנותיו
- מרת שרל (כ"ד בטבת ה'תקצ"ה - ז' בניסן ה'תרע"ב), אשת הרב יעקב יהודה לייב הכהן שטראסר. בנם רבי שלמה צבי שטראסר כיהן כרב הראשי של דברצן.
- מרת רחל (י' בתמוז ה'תקצ"ו - ), אשת הרב רפאל דייטש, ולאחר פטירתו נישאה לרב צבי הירש וייס.
- מרת הינדל (ה'תר"ז - ), אשת הרב אברהם יעקב הלוי הירש, מפרשבורג.
- מרת רויזא (י"ז באייר ה'תרי"א - ב' בניסן ה'תר"ף), אשת הרב יצחק צבי פריי, מסרדאהל (כיום דונאיסקה סטרדה).
חיבוריו
- שו"ת כתב סופר על ארבעת חלקי השולחן ערוך (חלק אורח-חיים, חלק יורה-דעה, חלק אבן-העזר, חלק חושן משפט).
- כתב סופר על מסכת גיטין
- כתב סופר על מסכת חולין
- כתב סופר על סוגיות הש"ס 8 כרכים, בהוצאת מכון דעת סופר
- כתב סופר על התורה 2 כרכים, הוצאת נצח.
- כתב סופר דרשות, הוצאת מכון חתם סופר.
- חידושי אגדות, בהוצאת מכון דעת סופר.
- כתב סופר על הגדה של פסח, בהוצאת מכון דעת סופר.
- כתב סופר על אגדות הש״ס 2 כרכים, בהוצאת מכון דעת סופר.
- כתב סופר על פרקי אבות בהוצאת מכון דעת סופר.
- דרשות כתב סופר השלם 2 כרכים, בהוצאת מכון דעת סופר.
מתלמידיו
- הרב יוסף חיים זוננפלד רב "ועד העיר לכל מקהלות האשכנזים" - לימים העדה החרדית.
- ר' בנימין (וולף) פפנהיים מווינה, עסקן מראשי קהילת ה'שיף-שול', איש אגודת ישראל.
- רבי שלמה זלמן ברויאר, רבה של פרנקפורט דמיין וראש הישיבה בה.
- רבי עקיבה יוסף שלזינגר בעל "לב העברי".
- רבי יצחק שווייגר, רב וראש ישיבה בטאפאלצ'אני ומחבר הספר "ברכת יצחק".
- רבי אברהם ליטש-רוזנבוים, מחבר שו"ת "בן יהודה".
- רבי אליעזר זוסמן סופר - רבה של פאקש.
- רבי פינחס הכהן שטיינר - מחבר שו"ת "פת"ח דבריך" וספר "בריתי שלום" - רב ואב"ד אילאק (כיום קראוטיה) וראש הישיבה.
- רבי סיני שיפר, רבה של קרלסרוהה שבגרמניה.
- רבי משה גרינוולד - רבה של חוסט ומחבר ספרי "ערוגת הבשם".
- רבי יהודה גרינוולד - רבה של סאטמאר ומחבר ספרי שבט מיהודה ושו"ת זיכרון יהודה.
- הרב יעקב גרינוולד מגיד מישרים בעיר סיגט.
- רבי יעקב שיק.
לתלמידים נוספים ראו: קטגוריה:תלמידי הכתב סופר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מרדכי אליאב, מקומו של הרב עזריאל הילדסהיימר במאבק על דמותה של יהדות הונגריה, עמ' 7, הערת שוליים 21; ציון 1962, חוברת א'/ב'. ראו גם Michael K. Silber. The Emergence of Ultra-Orthodoxy: The Invention of Tradition, עמ' 33–34, 40.
- ^ כל מי שלמד 6 שנים בישיבה קיבל את הפטור, ובהמשך גם מי שלמד רק 4 שנים
- ^ הלוית בעל ה״כתב סופר״, צפונות, בני-ברק, טבת תש"נ, שנה ב גליון ב (ו), באתר היברובוקס.
- ^ חוט המשולש, באתר היברובוקס
אברהם שמואל בנימין סופר32740756Q791779