קרב דברצן
 | ||||||||||||||||||||||
| פנתר גרמני בדברצן | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 6 באוקטובר 1944 – 29 באוקטובר 1944 (3 שבועות ו־3 ימים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב ממל | |||||||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב מעבר דוקלה | |||||||||||||||||||||
| מקום | דברצן, נירג'האזה, הונגריה | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון סובייטי | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
קרב דברצן הידוע לעיתים גם כמבצע דברצן או מתקפת דברצן, היה קרב שנערך במהלך מלחמת העולם השנייה בעיר דברצן שבהונגריה בין 6 ל-29 באוקטובר 1944. בקרב זה תקפה החזית האוקראינית השנייה של הצבא האדום בפיקוד רודיון מלינובסקי את קבוצת ארמיות דרום של מדינות הציר. בתום הקרב נאלצו יחידות הציר לסגת כ-160 ק"מ.
רקע
ב-20 באוגוסט 1944 פתח הצבא האדום במבצע יאשי-קישינב כנגד גרמניה הנאצית ובעלת בריתה ממלכת רומניה. את המתקפה הובילו החזית האוקראינית השנייה בפיקוד רודיון מלינובסקי והחזית האוקראינית השלישית בפיקוד פיודור טולבוחין. החזית הגרמנית-רומנית קרסה במהרה, במקביל חלו התפתחויות נוספות באזור - ב-23 באוגוסט פרץ בבוקרשט בירת רומניה מרד כנגד שלטונו של יון אנטונסקו. מיכאי הראשון, מלך רומניה תמך במורדים ואנטונסקו נעצר. ראש הממשלה החדש קונסטנטין סנטסקו הודיע על סיום הלחימה. ב-24 באוגוסט הלופטוואפה הפציץ את בוקרשט והוורמאכט החל במתקפה לכיוון הבירה. בסיוע הסובייטים, הצליחו הרומנים להדוף את הגרמנים, וב-31 באוגוסט נכנס הצבא האדום לבוקרשט. רומניה הכריזה מלחמה על גרמניה וכן על בעלת בריתה ממלכת הונגריה. ב-8 בספטמבר ערקה גם בולגריה ממחנה מדינות הציר, והכריזה מלחמה על גרמניה והונגריה. מלינובסקי וטולבוחין הועלו לדרגת מרשל ברית המועצות ב-10 ו-12 בספטמבר בהתאמה.
ב-23 בספטמבר שינו הגרמנים את שמה של קבוצת ארמיות דרום אוקראינה לקבוצת ארמיות דרום, אם כי יוהנס פריסנר המשיך לפקד עליה. הקבוצה כללה במקור את הארמייה הגרמנית השישית, ואת הארמיות הרומניות השלישית והרביעית. בעקבות עריקתה של רומניה, תוגברה הקבוצה ביחידות הונגריות שנכללו במסגרת הארמייה ההונגרית השנייה. הגרמנים החלו להיערך להגנה על הונגריה. התקדמות הסובייטים לעומת זאת, הואטה עקב שחיקת הכוחות וקשיים לוגיסטיים שנגרמו בין היתר בשל גודלן של מסילות הרכבת ברומניה, אשר לא התאים לרכבות הסובייטיות. מלינובסקי וטולבוחין הועלו לדרגת מרשל ברית המועצות ב-10 ו-12 בספטמבר בהתאמה.
סדר כוחות
מדינות הציר
הכוחות הגרמניים וההונגריים בגזרה כללו 80,000 איש, ורוכזו במסגרת קבוצת ארמיות דרום תחת פיקודו של גנרל-אוברסט יוהנס פריסנר. קבוצת הארמיות כללה את:
| הארמייה הגרמנית השישית תחת פיקוד גנרל חיל התותחנים מקסימיליאן פרטר-פיקו | |||
|---|---|---|---|
| קורפוס | דיוויזיות | ||
| קורפוס הפאנצר ה-4 | דיוויזיית הפאנצר ה-24 | ||
| הקורפוס ה-72 | הדיוויזיה ה-76 | ||
| הקורפוס ההונגרי ה-7 | דיוויזיית המילואים ההונגרית ה-8 דיוויזיית המילואים ההונגרית ה-12 | ||
| קורפוס הפאנצר ה-3 | דיוויזיית הפאנצר ה-1 דיוויזיית הפאנצר ה-13 דיוויזיית הפאנצר ה-23 דיוויזיית הפאנצר פלדהרנהאלה דיוויזיית פרשים אס אס ה-22 "מריה תרזה" הדיוויזיה ה-46 גדוד הפאנצר הכבד ה-503 | ||
| הארמייה ההונגרית השנייה תחת פיקוד לוטננט גנרל יאנוש ורש | |||
|---|---|---|---|
| קורפוס | דיוויזיות | ||
| קבוצת פינטה | הדיוויזיה ה-1 הדיוויזיה ה-7 הדיוויזיה ה-2 שתי בריגדות הרריות | ||
| עתודת הארמייה | הדיוויזיה ה-9 | ||
ברית המועצות
הכוחות הסובייטיים והרומניים כללו 260,000 חיילים, ורוכזו במסגרת החזית האוקראינית השנייה בפיקוד מרשל ברית המועצות רודיון מלינובסקי. החזית כללה את:
| ארמיית המשמר השביעית תחת פיקוד גנרל לייטננט מיכאיל סאומילוב | |||
|---|---|---|---|
| קורפוס | דיוויזיות | ||
| קורפוס המשמר ה-24 | דיוויזיית המשמר ה-72 דיוויזיית המשמר ה-81 הדיוויזיה ה-6 | ||
| קורפוס המשמר ה-25 | דיוויזיית המשמר האווירית ה-6 דיוויזיית המשמר ה-36 הדיוויזיה ה-53 | ||
| עתודת הארמייה | הדיוויזיה ה-227 | ||
| הארמייה ה-27 תחת פיקוד גנרל לייטננט סרגיי טרופימנקו | |||
|---|---|---|---|
| קורפוס | דיוויזיות | ||
| קורפוס המשמר ה-35 | דיוויזיית המשמר האווירית ה-3 הדיוויזיה ה-93 הדיוויזיה ה-180 הדיוויזיה ה-202 | ||
| הקורפוס ה-33 | הדיוויזיה ה-78 הדיוויזיה ה-337 | ||
| הקורפוס ה-104 | דיוויזיית המשמר האווירית ה-4 הדיוויזיה ה-163 הדיוויזיה ה-206 | ||
| עתודת הארמייה | דיוויזיית הארטילריה ה-11 בריגדת המשמר המשוריינת ה-27 הדיוויזיה ההררית הרומנית ה-2 הדיוויזיה ההררית הרומנית ה-3 הדיוויזיה הרומנית ה-18 דיוויזיית מתנדבים 1, טודור ולדימירסקו | ||
תחילת המתקפה
פריסנר חשש מכיתור של כוחותיו, וביקש מהיטלר אישור לסגת. היטלר לא רק שסירב לאשר לו זאת, אלא אף הורה לו לפתוח במתקפת נגד כנגד החזית של מלינובסקי, ולהשמיד את ארמיית המשמר המשוריינת השישית והארמייה ה-27. כן דרש היטלר שפריסנר יכבוש מחדש שני מעברים חיוניים בהרי הקרפטים הדרומיים. הוא הבטיח לפריסנר שכוחותיו יתוגברו. ב-28 בספטמבר פתח טולבחין במתקפת בלגרד אשר נועדה לשחרר את יוגוסלביה. פריסנר החליט לנצל את דילול הכוחות בגזרתו ותקף את החזית של מלינובסקי. לאחר שבוע של קרבות, מלינובסקי העביר את ארמיית המשמר המשוריינת השישית לאזור אוראדיה והצליח לבלום את המתקפה. בסוף ספטמבר קיבלו הן פריסנר והן מלינובסקי פקודות חדשות. פריסנר נצטווה כעת לכבוש את העיר אוראדיה. מלינובסקי נצטווה לתקוף דרומה בכיוון בודפשט באמצעות הארמייה ה-46 והארמייה הרומנית הראשונה, בעוד הארמייה ה-53 וארמיית המשמר המשוריינת השישית תוקפות צפונה בכיוון דברצן.
המתקפה של מלינובסקי נפתחה ב-6 באוקטובר. בגזרה הדרומית היא זכתה להצלחה ניכרת, כאשר חוד החנית של הכוח התוקף מחץ את הארמייה ההונגרית השלישית באזור ארד והתקדם כ-60 ק"מ תוך יום אחד. בגזרה הצפונית לעומת זאת, נתקלו התוקפים בהתנגדות עיקשת מצד קורפוס הפאנצר השלישי אשר כלל שתי דיוויזיות שריון (ה-1 וה-23). ביום המתקפה הראשון התקדמו הסובייטים רק 10 ק"מ בכיוון אוראדיה. מפקד הארמייה הגרמנית השישית, מקסימיליאן פרטר-פיקו, העביר במהירות את דיוויזיית הפאנצר ה-23 לאזור ארד כדי להתגבר על הפריצה בדרום, ולאוראדיה העביר כתגבורת את הדיוויזיה ה-76 ודיוויזיית הפאנצר פלדהרנהאלה. ב-7 באוקטובר חידשו הסובייטים את המתקפה כשפניהם אל הנהר טיסה. הם הצליחו להתקדם עוד מספר קילומטרים בדרום, אולם לא בצפון.
הקרבות על הטיסה
ב-8 באוקטובר הצליח הכוח הצפוני להשיג התקדמות מסוימת, ומלינובסקי העביר את כוח הפרשים הממונע פלייב לאזור כדי לסייע בפריצת הדרך. העובדה שדיוויזיית הפאנצר ה-23 הועברה דרומה סייעה בהתקדמות. ב-9 באוקטובר, תודות לתמיכה מצד ארמיית האוויר החמישית, כבשו הפרשים של פלייב את היידוסובוסלו. הכוחות הגרמניים בגזרה נסוגו לדברצן ונערכו מדרום-מזרח לעיר.
ב-10 באוקטובר כבש הכוח הסובייטי הצפוני מספר גשרים על הגדה המערבית של הנהר טיסה. יחידות מהארמייה ה-46 וקורפוס הטנקים ה-18 אף חדרו לעיר קצ'קמט, כ-70 ק"מ מבודפשט. מאוחר יותר נאלץ מלינובסקי להסיט חלק מיחידות אלו כדי לסייע לכוח הצפוני מעברו השני של הטיסה. ב-11 באוקטובר פתחו הגרמנים וההונגרים במתקפה כבדה שאילצה גם את שאר היחידות לסגת אל הטיסה. באותו יום תקפו כוחות הונגריים את ראש הגשר הסובייטי במינדזנט (Mindszent), והקורפוס הרומני השביעי הובהל לאזור כדי לתגבר את הכוחות הסובייטיים. הדיוויזיות הרומניות ה-2 וה-4 אף השתלטו על ראש גשר נוסף בקרבת סולנוק.
ב-19 באוקטובר תקפו שתי דיוויזיות הונגריות את ראש הגשר של הדיוויזיה הרומנית ה-4 באזור סולנוק. דיוויזיית הפאנצר ה-24 וגדוד הפאנצר הכבד ה-503 תקפו את האגף הימני של הדיוויזיה הרומנית, אשר עד מהרה קרס. השריון הגרמני איגף את הרומנים וניתק אותם מהטיסה. ב-20 באוקטובר נכנעו הרומנים. ב-25 באוקטובר תקפו ההונגרים את ראש הגשר של הדיוויזיה הרומנית השנייה. לנוכח העדיפות המספרית הניכרת של ההונגרים, נסוגו הרומנים אל מעבר לטיסה. בין ה-26 ל-29 בחודש ערכו ההונגרים מתקפה נוספת על הבריגדה הרומנית ה-19 באזור הכפר טיסה אלפר (Tiszaalpár), אולם לא הצליחו לשחזר את הצלחותיהם הקודמות והמתקפה נהדפה.
הקרבות בדברצן ונירג'האזה
במקביל, ב-11 באוקטובר הגיעו יחידות מהארמייה של פלייב לפאתי דברצן. אף על פי שיחידות אלו נותקו מהכוח הראשי, הן הצליחו להתחמק מכיתור. פלייב המשיך להתקדם באיטיות אך בעקביות, תוך שהוא סופג אבידות כבדות. ההיסטוריון ארל זיימקה מתאר זאת כ"אחד מקרבות הטנקים הפרועים ביותר של כל המלחמה". ב-14 באוקטובר כבש הכוח הסובייטי הדרומי את אוראדיה. באותו יום תקפה החזית האוקראינית הרביעית את הארמייה הגרמנית השמינית, מה שהעמיד את הארמייה הגרמנית השישית בסכנת כיתור מצפון. ב-19 באוקטובר חבר הכוח הצפוני עם הכוח הדרומי, והדיוויזיות הרומניות ההרריות ה-2 וה-3 יחד עם דיוויזיית מתנדבים 1, טודור ולדימירסקו תקפו ותפסו את דברצן. ב-22 באוקטובר לכדו הסובייטים את נירג'האזה. מצב זה יצר זה יצר סכנה שינותק הקשר בין הארמיות הגרמניות השמינית והשישית. מפקד קבוצת ארמיות דרום, פריסנר, הורה למפקד הארמייה השמינית אוטו והלר לנסות ליצור קו הגנה צפונית-מערבית לנירג'האזה, אולם הקשר בינו לבין והלר נותק.
ב-24 באוקטובר פתחו הגרמנים במתקפת נגד גדולה במטרה לשחרר את נירג'האזה. במתקפה השתתפו דיוויזיות הפאנצר ה-1 וה-23, וכן הדיוויזיה ההררית ה-3 הדיוויזיה ה-15 ודיוויזיית פרשים אס אס השמינית "פלוריאן גאייר". נאג'יקאלו (Nagykálló) נכבשה עוד באותו היום. ב-26 באוקטובר כבשה דיוויזיית הפאנצר ה-23 חזרה את נירג'האזה. הסובייטים השמידו את כלי הנשק הכבדים שלהם וכלי הרכב המשוריינים, וכך הצליחו להתחמק מהכיתור הגרמני ולסגת דרומה. שחרור נירג'האזה אפשר לווהלר להזיז קדימה את הארמייה השמינית שלו ולהתחמק מהאיגוף הסובייטי.
תוצאות הקרב
במהלך קרב דברצן, התקדמו הסובייטים והרומנים כ-160 ק"מ בתוך הונגריה. ב-29 באוקטובר הם פתחו במתקפת בודפשט, וב-30 באוקטובר כבשו את נירג'האזה מחדש. הדרך בפני הבירה ההונגרית בודפשט הייתה כעת פתוחה בפניהם. ב-7 בנובמבר נכנסו כוחות רומניים לפרבריה המזרחיים של העיר, במרחק 20 ק"מ מהבירה. לאחר הפוגה קצרה כבשו הכוחות הסובייטיים ב-26 בדצמבר את הכביש המחבר בין בודפשט לווינה, ובכך הושלם כיתור העיר. כתוצאה מכך כותרו בעיר 33,000 חיילים גרמנים ו-37,000 חיילים הונגרים, ובנוסף לכך נלכדו בעיר כ-800,000 תושבים. המצור על בודפשט נמשך עד 13 בפברואר 1945.
לקריאה נוספת
- אנטוני ביוור, מלחמת העולם השנייה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2014.
- Axworthy, Mark - Third Axis Fourth Ally, 368 pages, מסת"ב 1-85409-267-7
- Axworthy, Mark - The Romanian Army of World War 2, 48 pages, מסת"ב 1-85532-169-6
- Buchner, Alex - Ostfront 1944, 336 pages, מסת"ב 3-89555-101-5
- Erickson, John - The Road to Berlin, 877 pages, מסת"ב 0-300-07813-7
- Frieser, Karl-Heinz; Schmider, Klaus; Schönherr, Klaus; Schreiber, Gerhard; Ungváry, Kristián; Wegner, Bernd (2007). Die Ostfront 1943/44 – Der Krieg im Osten und an den Nebenfronten [The Eastern Front 1943–1944: The War in the East and on the Neighbouring Fronts]. Das Deutsche Reich und der Zweite Weltkrieg [Germany and the Second World War] (בגרמנית). Vol. VIII. München: Deutsche Verlags-Anstalt. ISBN 978-3-421-06235-2.
- Friessner, Hans - Verratene Schlachten (Betrayed Battles), 264 pages, Holsten-Verlag, Hamburg, 1956
- Glantz, David M. - Slaughterhouse: The Handbook of the Eastern Front 520 pages, מסת"ב 0-9717650-9-X
- Glantz, David M. - When Titans Clashed, 414 pages, מסת"ב 0-7006-0899-0
- Haupt, Werner - Die 8.Panzer-Division im Zweiten Weltkrieg
- Hinze, Dr. Rolf - Mit dem Mut der Verzweifelung, 562 pages
- Hinze, Dr. Rolf - To The Bitter End : The Final Battles of Army Groups A, North Ukraine, Centre-Eastern Front, 1944-45
- Mitcham, Samuel W. Jr - Crumbling Empire. The German Defeat in the East, 1944 336 pages, מסת"ב 0-275-96856-1
- Niehorster, Leo W. G. - The Royal Hungarian Army 1920 - 1945, 313 pages, מסת"ב 1-891227-19-X
- Pierik, Perry - Hungary 1944-1945. The Forgotten Tragedy
- Ustinov, D. F. - Geschichte des Zweiten Welt Krieges (German translation of the Soviet official history, volume 9), 684 pages, 1981
- Zaloga, Steven J., and Ness, Leland S. - Red Army Handbook 1939-1945, 230 pages, מסת"ב 0-7509-1740-7
- Ziemke, Earl F. - Stalingrad to Berlin, 549 pages, U.S. Government Printing Office, 1968
