גשר השבת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גשר השבת
אין תמונה חופשית
מידע כללי
שימוש עירוב לשבת, פרסומת
כתובת ז'בוטינסקי 178
מיקום בני ברק
מידות
אורך 30 מטר
רוחב 4.80 מטר

גשר השבת (או גשר ההלכה) הוא גשר פרסום מעל רחוב ז'בוטינסקי (פינת רחוב החלוצים) בבני ברק, שנבנה כדי לקרות קטע קצר מרחוב ז'בוטינסקי המוגדר כרשות הרבים לפי רוב השיטות, על מנת לאפשר לטלטל בשבתות לעוברים בין שכונות פרדס כץ וקריית הרצוג לבני ברק, הנוהגים שלא לטלטל ברחוב ז'בוטינסקי.

רקע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – טלטול ברשות הרבים

בשבת, אסור מדאורייתא להוציא חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים ולהיפך, וכן אסור לטלטל חפץ ברשות הרבים ארבע אמות[1]. מקור האיסור נלמד מהפסוק”ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר, איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש, ויכלא העם מהביא” (שמות, ל"ו, ו') שמשה רבנו עמד במחנה לויה (שהוא רשות הרבים) והעם הוציאו אליו (מאוהליהם שהם רשות היחיד) תרומות למשכן.

בנוסף, מדרבנן אסור להוציא חפץ מרשות לרשות בין כל רשויות שבת - רשות היחיד, כרמלית ורשות הרבים, וכן לטלטל חפץ ברשות הרבים או בכרמלית, אפילו פחות מארבע אמות. חז"ל תיקנו, שבמקרה שאיסור הטלטול או ההוצאה הוא מדרבנן, ניתן לעשות עירוב כדי להתיר את הטלטול. ההסתמכות על העירוב בעת טלטול ברחובות הרחבים משש עשרה אמה, אף שבדרך כלל הם נחשבים כרשות הרבים שלה לא מועיל עירוב, היא משתי סיבות: א. השיטה בשולחן ערוך[2] שרחוב שלא עוברים בו שש מאות אלף איש ביום אינו נחשב כרשות הרבים. ב. היתר טלטול ברחוב שאינו מפולש (פתוח מצד אחד). ברחוב ז'בוטינסקי אף שלא חוצים בו שש מאות אלף איש ביום, מחמירים להחשיבו כרשות הרבים הן משום שהוא משמש למעבר בין עיר לעיר והן מטעם שהוא משמש את כלל תושבי האיזור, המונים מעל ל-600,000 איש[3], ולכן לא ניתן להסתמך על העירוב[4].

בעבר, אלו שנהגו שלא לטלטל ברחוב ז'בוטינסקי עברו דרך גשר הולכי רגל מרחוב אבן עזרא לרחוב מנחם בגין, אך מפני גובהו של הגשר, קשה היה לעלות אליו בעגלות, והשימוש בו היה מועט[5]. היו שנעזרו בגוי כדי להעביר עגלות לצדו השני של הרחוב, מה שלעיתים הביא אותם להמתין זמן רב עד שמצאו גוי. בעקבות כך, לאחר פסח ה'תשפ"ב הוקם מיזם במימון פרטי בשם "המעביר בניו", שהעמיד בלילות שבת גוי, לצורך העברת חפצים ברחוב ז'בוטינסקי (בין רחוב לוי יצחק בשיכון ה' לרחוב הפלמ"ח בפרדס כץ)[6].

הגשר

הגשר מקרה את מעבר החציה ואת המדרכה שתחתיו, ומחשיב אותו ככרמלית, וכך מועיל צורת הפתח. על המדרכה הדרומית נעשו צורות הפתח ושערים נפתחים ('דלתות הראויות להנעל'), בצירוף קולת החזון איש; שבערים צפופות כמו שלנו אין רשות הרבים כלל, עקב כך שיש עומד מרובה על ידי הרחובות ליד, ובצירוף שיטות שונות שרחוב ז'בוטינסקי אינו רשות הרבים גמור[7] על המדרכה הצפונית עשו גם רשת כדי לקרות את קטע הרשות הרבים בין הבנינים.

בניית הגשר

בתחילה תוכנן לבנות גשר הולכי רגל בצומת הרחובות ז'בוטינסקי - השומר, אך בגלל הקמתה של תחנת אהרונוביץ' במקום, הוחלט להעביר את הגשר למקום אחר. מכיוון ולא נמצא מקום רחב דיו למדרגות, הוחלט לבנות גשר קירוי[8]. כשבתחילה חשבו לקרות על ידי סככות בד כמו בגינות ציבוריות בגלל עלותו הזולה אך רעיון זה ירד בעקבות עלות התחזוקה הגבוהה שלה, ב-16 ביוני 2021 החליטה עיריית בני ברק לצאת למכרז פומבי לבניית הגשר מעל מעבר החציה ברח' ז'בוטינסקי 178[9][10], בסמוך לרח' החלוצים, הכולל שביל אל תוככי השכונות בבני ברק ובפרדס כץ[6][5]. הגשר אמור לשמש גם לפרסומות שיהוו הכנסה לעיריית בני ברק, ויכסו את הוצאות בניית הגשר[5]. במהלך השנים, הבנייה נתקלה בקשיים מצד חברת נת"ע, שביצעה את העבודות להקמת הרכבת הקלה לאורך רחוב ז'בוטינסקי, וכנקמה על התנגדות העירייה לבצע את עבודות הרכבת בשבת סירבה לעמוד בהסכמים מול העירייה[11][12].

העבודות בוצעו ע"י חברת "לב ד.ע. 2003"[13].

מבנה הגשר

הגשר בנוי לאורך הכביש מעל מעבר החצייה ומשני צדדיו יש פרסומות כשבקצה הגשר (על המדרכה) עשו צורת הפתח.

המדרכה הדרומית

לאחריו במדרכה מוצמדת אליו תקרה נוספת שמגיעה עד החצר של החנות הסמוכה, ומשני צידיה צורת הפתח, כשההליכה היא בתוך חצר המוקפת מחיצות מארבעה צדדים, כשלאורך הדרך נעשו גדרות נפתחות [בצורת אקורדיון] (מחיצות הראויות להנעל) וצורת הפתח מעליהן[14], כדי שהגדרות לא יפריעו למעבר הולכי הרגל (שלא שומרים שבת) בשבת, חולקה המחיצה לשני חלקים, חלק אחד מחובר לקיר הצפוני של בית כנסת גבורת יהודה, וסוגר את המחצית הדרומית של המעבר, והשני מחובר לתחנה, וסוגר את המחצית הצפונית של המעבר, כך שכשני החלקים נסגרים, הם אינם נסגרים אחד מול השני[15] ומאפשרים מעבר.

המדרכה הצפונית

במדרכה זו היתר הטלטול מבוסס על רשות הרבים מקורה, בבנינים הסמוכים למדרכה (רצפת הקומה הראשונה של הבנינים), ועל מחיצות, מסלול ההליכה שמותר בטלטול מוקף במחיצות חלקן ממשיות וחלקן דיניות, המעבר לכיוון רחוב החלוצים מקורה בתקרת לבוד מימין לגשר והמעבר לרחוב בני אברהם נעשה בשטח מתחת גגות הבנינים בשטח שבין החנויות והעמודים כשבמרווח בין הבנינים עשו רשת לקירוי (עם היתר לבוד) כשמחיצות הבתים החצרות והחנויות משמשים כמחיצה בצד צפון וקיר המאפיה בז'בוטינסקי פינת רחוב הפלמ"ח משמש כמחיצה בצד מערב והמחיצה המזרחית מורכבת מקיר ביתן האשפה ליד הגשר בצד ימין גדר ברזל שהותקן על האי תנועה בז'בוטינסקי החלוצים שנסגר בשבת, ויוצר מחיצה לצד מזרח ומחיצה קיימת בשפת המדרכה בפינת רחוב החלוצים כשבין מחיצה למחיצה יש צורת הפתח לחבר ביניהם[16][17]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ באחרונים קיימת מחלוקת האם האיסור הוא העברת החפץ ארבע אמות, או לקיחה והנחה של החפץ, תוך העברתו ארבע אמות ברשות הרבים.
  2. ^ אורח חיים, סימן שמ"ה, סעיף ז'
  3. ^ גשר השבת, אהלי שבת גיליון מס' 55 פרשת כי תשא, ה'תשפ"ד, עמ' י"ט
  4. ^ גשר השבת, אהלי שבת 55 פרשת כי תשא, ה'תשפ"ד, עמ' י"ט
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 חיים שיף, גשר חדש יוקם במטרה לפתור את בעיית העירוב בז'בוטינסקי, באתר ביזנעס, ‏15.02.2017 עברית)
  6. ^ 6.0 6.1 אורי מן, משני עברי הכביש, גיליון טועמיה 168 פרשת כי תשא, ה'תשפ"ד
  7. ^ גיליון אהלי שבת, גשר השבת, תשפ"ד, עמ' י"ט עברית)
  8. ^ אורי מן, משני עברי הכביש, גיליון טועמיה 169 פרשת פקודי, ה'תשפ"ד
  9. ^ מכרז 03/21 להקמת גשר המיועד לפרסום מעל רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק, באתר עיריית בני ברק עברית)
  10. ^ 3/2021 הקמת גשר המיועד לפרסום מעל רחוב זבוטינסקי בני ברק, באתר החברה הכלכלית בני ברק עברית)
  11. ^ אורי מן (בשם הרב רפאל סטפנסקי), משני עברי הכביש, גיליון טועמיה 171 פרשת צו, ה'תשפ"ד
  12. ^ חיים שיף, התושבים חוששים: הקירוי מעל ז'בוטינסקי לא יבוצע, באתר ביזנעס, ‏28.11.2018 עברית)
  13. ^ גשר פרסום, ז'בוטינסקי בני ברק, באתר לב ד.ע 2003 פרויקטים מיוחדים בע"מ
  14. ^ גשר השבת, אהלי שבת, ה'תשפ"ד, עמ' י"ח - י"ט
  15. ^ גשר השבת, אהלי שבת, ה'תשפ"ד, עמ' י"ח -י"ט
  16. ^ גשר השבת, אהלי שבת פרשת שמיני (החודש), ה'תשפ"ד, עמ' ט"ז-י"ז
  17. ^ אורי מן, משני עברי הכביש, גיליון טועמיה 172 פרשת שמיני החודש, ה'תשפ"ד, עמ' 7

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.