אל-יאמון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

اليامون
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה ג'נין
אזור זמן UTC +2

אל-יאמוןערבית: اليامون) היא עיירה פלסטינית, הממוקמת כתשעה קילומטרים מערבית לג'נין בנפת ג'נין, בצפון יהודה ושומרון. שטחה של אל-יאמון מורכב מכ-20,000 דונם, מתוכם 1,300 דונם הם שטח בנוי.

לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית העיר מונה 16,383 תושבים (2007). האוכלוסייה מורכבת בעיקר ממספר משפחות כמו פרחאת, חמייסא, סמודי, חושיה, אבו אל-היג'ה, סמארה אבהרה, זייד, ג'ראדאת, שרקיה ונוואדה.

היסטוריה

העיירה היא נחשבת לעיר עתיקה.[1] בכפר נמצאו חרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית, המוסלמית והעות'מאנית.[2]

במהלך המאה ה-16 (תחת שלטון האימפריה העות'מאנית) התקיימו בכפר כ-28 משקי בית מוסלמים. התושבים שילמו שיעור מס קבוע של 25% על מוצרים חקלאיים שכללו חיטה, שעורה, יבולי קיץ, עצי זית, עזים וכוורות, בנוסף להכנסות מזדמנות, בסך הכל 15,000 אקצ'ות.[3]

בשנת 1799, הכפר הוזכר על ידי פייר ז'אקוטן במפות במהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.[4] בשנת 1838 אדוארד רובינסון ציין את הכפר במסעותיו,[5] ובשנת 1870 מצא ויקטור גרן כי אל-ימון מונה 500 תושבים. הכפר היה אז מחולק לשני רבעים, שכל אחד מהם נוהל על ידי שייח' משלו.[6] בשנת 1882 אל-אמון תואר במפת הקרן לחקר ארץ ישראל כ"כפר גדול עם עציזיתים סביבו. ניצב על אדמה גבוהה, ובאר במזרחו."[7]

במפקד האוכלוסין של ארץ ישראל בשנת 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, מנה אל-יאמון 1,485 תושבים. כל התושבים היוהמוסלמים למעט נוצרי אורתודוקסי אחד.[8][9] האוכלוסייה גדלה במפקד 1931 ל-1,836; תושבים שהתגוררו ב-371 בתים.[10] בסקר הכפרים של 1945 האוכלוסייה מנתה 2,520 תושבים[11] על שטח של כ-20,361 דונם.[12] 6,036 דונם שימשו למטעים וקרקע להשקיה, 11,121 דונם לדגנים,[13] ואילו 58 דונם שימשו לבנייה.[14]

לאחר סיום מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק מ-1949, הכפר הוכפף לשלטון ירדני. בתקופה זו היגרו לכפר שבט אבו חיג'ה, שישב באזור עין הוד של היום.[15] בשנת 1961 אוכלוסיית אל-יאמון מנתה 4,173 נפשות.[16]

ב-29 באוקטובר 2008 נהרג מחמד עבאהרה, חקלאי בעיירה על ידי צה"ל. לאבאהרה היה רובה ציד שהביא את חיילי צבא להאמין שהוא יורה לעברם. עם זאת, בנו של אבהרה טען כי אביו שומר על הכבשים שלו מפני גנבים פוטנציאליים.[17]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-יאמון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Dauphin, 1998, pp. 748-9
  2. ^ Zertal, 2016, pp. 188-190
  3. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 160
  4. ^ Karmon, 1960, p. 169
  5. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 2, pp. 161, 167
  6. ^ Guérin, 1875, p. 225
  7. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 46
  8. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Jenin, p. 30
  9. ^ Barron, 1923, Table XV, p. 47
  10. ^ Mills, 1932, p. 71
  11. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 17
  12. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 55
  13. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 100
  14. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 150
  15. ^ Ben Ze'ev, 2011, p. 92
  16. ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 13
  17. ^ West Bank farmer killed by troops BBC News. BBC MMVIII. 2008-10-29.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31064169אל-יאמון