פחמה (כפר)
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | ג'נין |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 2,439 (2006) |
| אזור זמן | UTC +2 |
פַ֫חְמֶה (בערבית: فحمة) היא עיירה פלסטינית במערב השומרון. היא ממוקמת בנפת ג'נין של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, 15 קילומטרים דרומית-מערבית לעיר ג'נין, בגובה של כ-430 מטר מעל פני הים. על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2006, התגוררו בעיירה 2,439 תושבים.[1]
מקור השם
זאב וילנאי מקשר את שם הכפר לפחם (בערבית: فحم פָחְם) וסובר שאולי בעבר עסקו במקום בייצור פחמי עץ מעצי בר בסביבה.[2]
היסטוריה
בכפר נתגלו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה והמאוחרת, מהתקופה הביזנטית ומהתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.[3]
על פי ממצאים שנמצאו בכפר פחמה הייתה יישוב שומרוני בשלהי העת העתיקה.
במקור צלבני משנת 1179 נזכרה פחמה יחד עם אג'ה ("קסאלה אג'ה") כאחד מהכפרים שהכנסותיהם ניתנו למנזר ציון בירושלים על ידי האפיפיור אלכסנדר השלישי.[4][5]
התקופה הממלוכית
בתקופה הממלוכית פחמה הייתה נקודה על הדרך שהובילה מדמשק לקהיר, במקטע שבין ג'נין לקאקון, ששימשה להבאת שלג מהירה. ניצבו בה גם משואות לאיתות והעברת ידיעות, ותחנה של דוורים רכובים.[6]
התקופה העות'מאנית
פחמה נזכרת ברישומי המס העות'מאניים של שנת 1596, שם היא מופיעה ככפר בנפה (נאחיה) של ג'בל שאמי במחוז (ליוה) של שכם, ונמנתה בה אוכלוסייה של 21 בתי אב ו-2 רווקים, כולם מוסלמים. תושבי הכפר שילמו מס קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית, כגון חיטה, שעורה, גידולי קיץ, זיתים (בהם "750 עצי זית אסלאמיים" ו-1,500 עצי זית רומיים") כוורות ו/או עיזים, בנוסף להכנסות מזדמנות, מס הג'יזיה, וכן בית בד לשמן זית או דבש ענבים; סה"כ 6,000 אקצ'ה.[7] בכפר נמצאו גם חרסים מראשית התקופה העות'מאנית.[3]
בשנת 1694, עבד אל-ע'ני א-נאבולסי, הנוסע והחוקר המוסלמי-סופי, חלף ליד פחמה בעת עלייתו לרגל.[8]
בשנת 1838, פחמה נזכרת במחוז א-שעראוויה א-שארקיה.[9][10]
בשנת 1882, סוקרי מפת הקרן לחקר ארץ ישראל תיארו את פחמה ככפריר בוץ קטן, השוכן "על אוכף מתחת לגבעה (בטנן נורי). יש במקום באר וגן תאנים לכיוון צפון".[11]
תקופת המנדט הבריטי
במפקד האוכלוסין של שנת 1922, שנערך על ידי רשויות המנדט הבריטי, נמנתה בפחמה אוכלוסייה של 187 נפש, כולם מוסלמים.[12] מספרם גדל במפקד 1931 ל-238; עדיין כולם מוסלמים, שהתגוררו ב-38 בתים.[13]
בסקר הכפרים של 1945 נמנו בפחמה 350 מוסלמים,[14] ושטח השיפוט של הכפר היה 4,498 דונם, לפי סקר קרקעות ואוכלוסייה רשמי.[15] מתוכם, 210 דונם שימשו למטעים ולקרקעות להשקיה, 2,173 דונם לדגנים,[16] ואילו 14 דונם היו שטח בנוי.[17]
שלטון ירדני
לאור הסכמי שביתת הנשק של 1949 שחתמו את מלחמת העצמאות, עברה פחמה לשלטון ירדן.
המפקד הירדני של 1961 מצא 541 תושבים בפחמה.[18]
בשלטון ישראל
לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, פחמה עברה לשליטת ישראל.
תחת הרשות הפלסטינית
מאז חתימת הסכם אוסלו ב' ב-1995, פחמה היא חלק מהרשות הפלסטינית.
אוכלוסיה
| מפקדי אוכלוסין - פחמה | |||
| שנה | תושבים | מקור | הערות |
|---|---|---|---|
| 1596 | [3] | 21 בתי אב ו-2 רווקים, כולם מוסלמים | |
| 1922 | 187 | [12] | |
| 1931 | 238 | [2][13] | התגוררו ב-38 בתים |
| 1945 | 350 | [14] | |
| 1961 | 541 | [18] | |
| 1967 | 659 | [2] | |
| 1987 | 914 | [19] | |
| 1997 | 1,819 | [19] | |
| 2005 | 2,369 | [19] | |
| 2007 | 2,507 | [19] | |
| 2017 | 3,193 | [20] | |
שלוש המשפחות הגדולות בכפר הן: סעאבנה (صعابنة), מראעבה (مراعبة), נוואצרה (نواصرة).
אדמות, חקלאות ומים
פחמה נזכרת. תושבי הכפר שילמו מס קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית, כגון חיטה, שעורה, גידולי קיץ, זיתים (בהם "750 עצי זית אסלאמיים" ו-1,500 עצי זית רומיים") כוורות ו/או עיזים, בנוסף להכנסות מזדמנות, מס הג'יזיה, וכן בית בד לשמן זית או דבש ענבים; סה"כ 6,000 אקצ'ה.[7]
בסקר הכפרים של 1945 היה שטח השיפוט של הכפר - 4,498 דונם[15] מתוכם, 2,383 דונם לחקלאות,[16] 14 דונם היו שטח בנוי.[17] ועוד 2,101 דונם אדמות בור.[19]
ארכאולוגיה
בשנת 1941 התגלתה אבן מגולפת עם תבליט של ארון קודש ליד מסגד, שידוע שהיה בעבר כנסייה צלבנית.[21] בעקבות ממצא זה, הציעו החוקרים כי פחמה הייתה יישוב שומרוני בשלהי העת העתיקה, וכי הכנסייה והמסגד ניצבים במקומו של בית כנסת שומרוני קדום.[21][22][23]
אדם זרטל ביקר במקום במסגרת סקר הר מנשה, וכתב כי מצא חרסים מהתקופות הרומית הקדומה (10%) והמאוחרת (20%), מהתקופה הביזנטית (30%), מהתקופה המוסלמית המוקדמת (10%), מימי הביניים (10%), מהתקופה העות'מאנית (10%) ומהתקופה המודרנית (10%). בגרעין הקדום של הכפר ישנם שרידים של חומות, אבני בנייה וסימני חציבה, אך אלו כמעט נמחקו לחלוטין עקב בנייה מודרנית.[3]
על האוכף ממערב לכפר יש מבנה בעל כיפה כפולה שנבנה על יסודות מימי הביניים, "קבר שייח' קסב". הקבר כנראה בנוי על יסודותיה של כנסייה צלבנית, שעומדת כנראה על חורבותיו של בית כנסת שומרוני עתיק. והוא כולל כמה אלמנטים (דלת אבן), שמקורם, על פי זאב ספראי ומיכאל אבי יונה, מבית כנסת שומרוני מהמאה ה-3 או ה-4. על דלת האבן התגלה תבליט של ארון קודש, שמחזק לפי אותם החוקרים את הסברה שזהו בית כנסת שומרוני. גרוסברג, מנגד, מציע שזהו ייצוג של חזית בית המקדש, ולכן לדעתו מדובר בבית כנסת יהודי.[21][22][23][24]
בכפר מצוי מבנה עתיק שתושבי הכפר קוראים לו: "אל-בּוּבּריה (البوبرية), על שם ביברס.[25] במבנה שימש, ככל הנראה, כתחנה ליוני דואר בין הלבנט למצרים בתקופה הממלוכית. המבנה שוחזר ב-2009.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Projected Mid - Year Population for Jenin Governorate by Locality 2004 - 2006 (אורכב 20.09.2008 בארכיון Wayback Machine) Palestinian Central Bureau of Statistics
- ^ 2.0 2.1 2.2 זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 6183
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Zertal, 2016, p. 410
- ^ Zertal, 2004, p. 254
- ^ Rey, 1883, pp. 282, 426; Röhricht, 1887, p. 223; Röhricht, 1893, RRH, pp. 153-154, No. 576; all cited in Pringle, 1993, p. 207
- ^ Volney, cited in Zertal, 2016, p. 409
- ^ 7.0 7.1 Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 130
- ^ Cited in Zertal, 2016, p. 409
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, 2nd app, p. 129
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, p. 150
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 154
- ^ 12.0 12.1 Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Jenin, p. 29
- ^ 13.0 13.1 Mills, 1932, p. 68
- ^ 14.0 14.1 Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 16 (אורכב 05.09.2018 בארכיון Wayback Machine)
- ^ 15.0 15.1 Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 54
- ^ 16.0 16.1 Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 98
- ^ 17.0 17.1 Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 148
- ^ 18.0 18.1 Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25
- ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 19.4 Palestine Remembered, فحمه - Fahma - פחמה, Palestine Remembered, 2007
- ^ Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS), Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census, 2017 (PDF). (Report). State of Palestine. February 2018., 2018, עמ' 82-64
- ^ 21.0 21.1 21.2 מגן, יצחק (1992). "בתי הכנסת השומרוניים ופולחנם" (PDF). מחקרי יהודה ושומרון. II: 257.
- ^ 22.0 22.1 אבי-יונה, מ' (1946). "שרידי בית-כנסת עתיק בכפר פחמה". ידיעות. י"ג תש"ז: 154–155.
- ^ 23.0 23.1 ספראי, זאב (1977). "בתי-הכנסת של השומרונים בתקופה הרומית-ביזנטית" (PDF). קתדרה. 4: 101–102.
- ^ Pringle, 1993, pp. 205, 206
- ^ לא ברור ההקשר ואין מידע אודות המקום
 | ||
|---|---|---|
| ערים | ג'נין • קבאטיה | 
|
| מועצות מקומיות | עג'ה • עראבה • בורקין • דאחיית סבאח אל-ח'ייר • דיר אבו דעיף • ג'בע • כפר דאן • כפר ראעי • מיית'לון • סילת אל-חארית'יה • סילת א-ד'אהר • יעבד • אל-יאמון • א-זבאבדה | |
| כפרים | עאנין • ענזה • ערקה • עראנה • עטארה • ברטעה • בית קאד • ביר אל-באשא • דיר ע'זאלה • פחמה • פנדקומיה • פקועה • ג'למה • ג'לבון • ג'לקמוס • ג'ודידה • כופיראת • מִרְכָּה • מיסיליה • אל-מוע'ייר • נזלת זייד • ראמה • רומאנה • סנור • מת'לת' א-שוהדא • סיר • סיריס • ח'ירבת א-טייבה • תיעניכ • טורה אל-ע'רביה • אום א-ריחאן • אום אל תות • זובובא • יעבד | |
| מחנות פליטים | מחנה הפליטים ג'נין | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
37526636פחמה (כפר)