ברנאו שליד ברלין
 | |
| שער העיר | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה |
 ברנדנבורג |
| מחוז | ברנים |
| ראש העיר |
הוברט הנדקה Hubert Handke |
| שפה רשמית | גרמנית |
| שטח | 103.73 קמ"ר |
| גובה | 68 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 35,843[1] (2011) |
| ‑ צפיפות | 350 נפש לקמ"ר (2011) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.bernau-bei-berlin.de | |
 | |
| מדינה |
גרמניה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 2, 4, 6 | |
| הערות | הורחב ב-2017 |
בֶּרנַאוּ שליד ברלין (בגרמנית: Bernau bei Berlin, ברנאו בַּיי ברלין, או בקיצור: ברנאו, Bernau) היא עיר במחוז ברנים שבמדינת ברנדנבורג שבגרמניה, כ-10 ק"מ מצפון-מזרח לברלין.
היסטוריה
בחפירות ארכאולוגיות נחשפו ממצאים מהתקופה המזוליתית שמעידים שהאזור היה מיושב עוד לפני הספירה. העיר מוזכרת לראשונה בשנת 1232, אך נסיבות הקמתה לא ידועות. על פי אגדה התיר אלברט הראשון, המרגרייב של בנדנבורג, להקים את העיר ב-1140 בזכות הבירה הטובה שהוגשה לו במקום. אכן ידוע על ייצור הבירה מהמים של נהר פנקה (Panke). לפיכך, נאסר בחוק לזהם את מי הנהר ולהזרים אליהם שפכים בימים לפני שיוצרה הבירה.
ברנאו חוותה תקופת צמיחה מהירה בשנים שלפני מלחמת שלושים השנה. את החלקים של חומת המגן עם השערים והחפיר שהגנו על העיר ניתן לראות עד ימינו. ביצורים אלה סייעו לברנאו להגן על עצמה בהצלחה מפני תקיפת ההוסיטים ב-1432. בעקבות הדבר והמלחמה הפכה ברנאו לעיר ענייה ועגומה. פרידריך הראשון, מלך פרוסיה יישב בעיר ב-1699 25 משפחות של הוגנוטים בעלי מלאכה, חקלאים, סוחרים ומדענים.
ב-1842 חוברה העיר לרשת הרכבות. אחד מקווי הרכבת החשמלית הפרברית הראשונות בעולם הופעל כאן ב-1924. הרכבת המהירה של ברלין (S-Bahn Berlin), קישרה את ברנאו עם תחנת (Berlin Nordbahnhof). בשנת 1930 פתחה קונפדרציית ארגוני הסחר הגרמניים במקום את בית הספר שלה. מחוץ לעיר היה אזור מגורים שבו גרו מנהיגי גרמניה המזרחית בבידוד מהאוכלוסייה.
אתרים חשובים
מוזיאונים
המוזיאון להיסטוריה מקומית מפעיל שני אתרים. אחד מהם בשער העיר ובו בית הכלא לשעבר. זהו אחד משלושת השערים ההיסטוריים של העיר שהיו חלק מהחומה. כיום מוצגים שם שריונים ואביזרי עינויים מימי הביניים.
מבנים
כנסייה מהתקופה הגותית המאוחרת, בולטת מעל קו הרקיע של העיר. הספינה של הכנסייה נבנתה במאה ה-15.
חלקים גדולים של חומת המגן ושל החפיר הממולא במים מימי הביניים השתמרו. לחומות נוספו נקודות תצפית.
עד לשנות השישים של המאה ה-20, כלל מרכז העיר המוקף בחומות בתים קטנים וישנים הבנויים מקורות עץ. רובם היו במצב שימור גרוע עקב חוסר היכולת התקציבית של ממשלת גרמניה המזרחית לתחזק אותם. הוחלט להפוך את ברנאו לעיר לדוגמה שהבנייה בה היא בסגנון אדריכלות סוציאליסטית. כמעט כל הבתים הישנים נהרסו בשנות השישים והשבעים ובמקומם נבנו מבני בטון גדולים. הבתים החדשים נבנו בלא יותר מארבע קומות כדי שלא יבלטו מעל האדריכלות ההיסטורית של העיר.
בעיר נמצא גם קומפלקס של ארגון פדרציית האיגודים המקצועיים של גרמניה (אנ') הבנוי בסגנון הבאוהאוס. הבניין הוכרז כחלק מאתר מורשת עולמית של אונסק"ו הכולל מבני באוהאוס נוספים בוויימאר ובדסאו.
ערים תאומות
שאמפיני-סיר-מארן (אנ'), צרפת- מקנהיים (אנ'), גרמניה
סקווייז'ינה (אנ'), פולין
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
