רבי ישראל חיים מנשה פרידמן

רבי ישראל חיים מנשה פרידמן (בכתיב יידי-פריעדמאן) (נפטר כ"א בכסלו ה'תשפ"א) היה ראב"ד קהל יטב לב דסאטמאר, ושימש כסמכות הרבנית הבכירה ביותר בחסידות סאטמאר-ויליאמסבורג אחרי האדמו"ר הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים.

קורות חייו

הרב פרידמן הוא נכדו של רבי ישראל חיים פרידמן אב"ד ראחוב, מחבר ספר "ליקוטי מהרי"ח". למד בתחילה בישיבת "בית שמואל" המאולתרת שאורגנה בהוהנמס שבמערב אוסטריה לאחר מלחמת העולם השנייה.^[1]

למד בישיבת בית מדרש עליון שבניו יורק.^[^{דרוש מקור]}

לאחר פטירת הגאב"ד רבי ישראל משה דושינסקי הוא היה מועמד למלא את תפקיד גאב"ד העדה החרדית אולם בסוף נבחר הגאב"ד רבי יצחק טוביה וייס.^[2] ^[3]

בשנים הראשונות כיהן כמגיד שיעור בישיבת סיגעט בבורו פארק תחת הנהגתו של רבי משה טייטלבוים שלימים כיהן כאדמו"ר מסאטמר, שם למדו אצלו בניו האדמו"רים רבי אהרן טייטלבוים ורבי יקותיאל יהודה טייטלבוים. בשנת תשל"ג בחיי רבי יואל טייטלבוים מונה לכהן כדיין בקהילה המרכזית של החסידות בויליאמסבורג, והיה הפוסק הראשי של בני הקהילה במשך עשרות שנים. בשני העשורים האחרונים לחייו, כיהן כראב"ד הקהילה, כשתחתיו כיהנו עוד דיינים ומורי צדק בקהילה.

נפטר בגיל 94 בכ"א כסלו שנחוג בחסידות סאטמאר כיום ההצלה והשחרור של רבו האדמו"ר רבי יואל.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.