מגדל מים
מגדל מים הוא מכל מים ענק המתנשא לגובה רב במטרה לייצב את הלחץ במערכת אספקת המים ולצבור מים לשעת חרום. זמינות המים מהמגדל לא תלויה באספקת חשמל. בחלק מהמקומות, מגדל המים נמצא בראש גבעה כשכל בתי השכונה שוכנים מתחתיו, ולכן אין צורך בבנייתו על עמודים.
תיאור
גובה המגדל מספק את הלחץ ההידרוסטטי עבור מערכת אספקת המים. משאבות פשוטות מתקשות לעמוד בשינויים בזרם המים הדרוש, אך מספיקות כדי למלא את המגדל בקצב קבוע בעת הצורך.
כיום, מדינות רבות מוציאות את מגדל המים ממערכת אספקת המים שלהם ומשתמשות במשאבות מודרניות עם מערכות בקרה אשר יכולות להגיב לשינויים בצריכת המים. מגדלי מים רבים נבנו בתקופת המהפכה התעשייתית, וכיום מתייחסים אל כמה מהם כאל ציוני דרך אדריכליים ואנדרטות ועל כן לא יהרסו. מספר מגדלי מים הופכים להיות בית דירות או דירות גג יוקרתיות.
ישנם הרבה מגדלי מים המקושטים, בין היתר, בעבודת לבנים מפוארת או סורגים המכוסים בקיסוס. כמו כן, יש ערים המציירות את שם העיר בפסגת המגדל כעזר לטייסים מתחילים.
שימושים נוספים
ישנם מגדלי מים המשמשים נקודת תצפית. ישנם אפילו מגדלי מים עם מסעדות בקומות העליונות. נפוץ גם להשתמש במגדלי מים כמתקן לאמצעי תקשורת כמו שידורי רדיו או אנטנה.
מגדלי מים ידועים במדינות שונות
- מגדל המים בשיקגו, אילינוי, ארצות הברית
- מגדל המים של חברת ההפקה הטלוויזיונית והקולנועית האחים וורנר בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
- מגדל המים - הר הצופים
מגדלי מים בישראל
בישראל, קיימים מגדלי מים ברבים מן היישובים, קיבוצים, מושבים, מושבות וערים, והם הפכו לנקודות ציון ביישובים אלה. במספר ערים ומועצות מקומיות נראה מגדל המים בסמל העיר בהן: ירושלים, נהריה, יהוד-מונוסון, לוד, רעננה, הרצליה, רמת השרון, מגדיאל וכפר הדר (כיום חלק מהוד השרון), נתיבות, חדרה, גני תקווה, קלמניה, טירת צבי, גבעת שמואל, בני ברק, קריית מוצקין, קריית ביאליק, גבעתיים, עומר, פרדסיה, גבעת חיים איחוד,מעלות תרשיחא, מצפה רמון, כפר יהושוע וירוחם.
ב-2010 התקיימה תחרות עיצוב וייעוד מחדש למגדלי המים בישראל, בשם "מבטים חדשים"[1] ביוזמת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל והמועצה לשימור אתרים ובשיתוף גופים נוספים. במסגרת התחרות תועדו קרוב ל-40 מגדלים מרחבי הארץ והועלו הצעות של אדריכלים לשימוש מחדש במגדלים לטובת הקהילה. בדצמבר 2010 נפתחה תערוכת הזוכים בנמל יפו, בשילוב צילומים היסטוריים של רודי ויסנשטין וכרזות היסטוריות, לאחר מכן התערוכה נדדה לקריית טבעון, שם הוצגה בתוך מגדל המים של היישוב אשר הוסב לגלריית תצוגה לאחר שיצא משימוש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: מגדל מים |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגדלי מים |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגדלי מים בישראל |
- מיכאל יעקובסון, סיבוב במגדל המים והמצפה של אוניברסיטת בר-אילן, בבלוג 'חלון אחורי', 4 בינואר 2011
- מעוז עזריהו, מגדלי מים בנוף הזיכרון – נגבה, יד-מרדכי ובארות-יצחק, קתדרה 79, מרץ 1996, עמ' 173-160
- עופר אדרת, מגדלי המים כבר אינם שימושיים, אך טעונים בזיכרונות, באתר הארץ, 28 באפריל 2016
- מעוז עזריהו, 'מגדלי המים בנוף הציוני', אתרים - המגזין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 31-38.
גלריה של מגדלי מים בישראל, בעבר ובהווה |
---|
|
הערות שוליים
32198384מגדל מים