לונר פרוספקטור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Lunar Prospector
הדמיית אמן של הלונר פרוספקטור
הדמיית אמן של הלונר פרוספקטור
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל מרכז המחקר איימס
יצרן לוקהיד מרטין
תאריך שיגור 7 בינואר 1998
משגר אתנה II
http://lunar.arc.nasa.gov/
משימה
סוג משימה מקפת + אימפקטור
לוויין של הירח
תאריך כניסה למסלול 11 בינואר 1998
מסלול מסלול קוטבי
נטייה 90.55°
אפואפסיד 101.2 ק"מ
פריאפסיד 99.45 ק"מ
זמן הקפה 117.9 דקות
הקפות ~7060
גרם שמיים הירח - התרסקות מכוונת
אתר נחיתה 87°42′S 42°06′E / 87.7°S 42.1°E / -87.7; 42.1
תאריך נחיתה 31 ביולי 1999
משך המשימה 570 יום
מידע טכני
משקל 158 ק"ג

לונר פרוספקטוראנגלית: Lunar Prospector) הייתה משימה לחקר הירח ששוגרה על ידי נאס"א כחלק מתוכנית דיסקברי. עלות המשימה, שמשכה היה 19 חודשים, הייתה 62.8 מיליון דולרים, ומטרתה הייתה למפות את הרכב פני השטח וחיפוש אחר קרח בקטבי הירח, מדידת השדה המגנטי והכבידתי של הירח ממסלול קוטבי. המישמה שוגרה ב-7 בינואר 1998 והסתיימה ב-31 ביולי 1999 עם התנגשותה המכוונת של החללית בתוך מכתש במטרה לבחון את הקוטב הדרומי של הירח בחיפוש לא מוצלח אחר מים.

הקבלן הראשי של המשימה הייתה חברת לוקהיד מרטין והמשימה נוהלה על ידי מרכז המחקר איימס של נאס"א. החוקר הראשי של המשימה היה ד"ר אלן בינדר.

מבנה החללית

לונר פרוספקטור בחדר נקי

הלונר פרוספקטור הייתה בצורת תוף גלילי בקוטר 1.36 מטרים ובגובה 1.28 מטרים. לאחר השיגור פרשה החללית שלוש זרועות באורך 2.5 מטורים עליהם הואכבו הכלים המדעיים. המשקל הכולל של החללית היה 296 ק"ג. החללית נישלטה על ידי 6 מנועי הידרזין בעלי 22 ניוטון דחף כל אחד. בתוך התוף הגלילי היו 3 מכלי דלק שהכילו 138 ק"ג של היזרזין מדוחס עם הליום. מערכת הכח של החללית כללה שני לוחות סולאריים שהפיקו כ-186 ואט וסוללת ניקל-קדמיום נטענת בעלת קיבול של 4.8 אמפר-שעה. התקשורת עם החללית בוצעה באמצעות שני משדרים בפס S ושתי אנטנות. מחשב החללית היה מחשב Harris 80C86 עם 64 ק"ב של EEPROM ו-64 ק"ב של RAM סטטי.

החללית נשאה על גביה מעט מאפרו של ד"ר יוג'ין שומייקר (28 באפריל 1928 - 18 ביולי 1997), אסטרונום ושותף לגלוי השביט שומייקר-לוי 9, לקבורת חלל.

כלים מדעיים

פרופיל המשימה

לונר פרוספקטור שוגרה על גבי משגר אתנה II ב-7 בינואר 1998 והחלה מסע בן 105 שעות אל הירח. במהלך המסע נפרשו שלושה מוטות עליהם הותקנו הכלים המדעיים. בסוף המסע נכנסה החללית למסלול סביב הירח, 11.6 שעות להקפה. כעבור 24 שעות החללית הוכנסה למסלול ביניים בן 3.5 שעות להקפה וכעבור 24 שעות נוספות (13 בינואר 1998) למסלול קדם-מיפוי של 92 × 153 ק"מ. ב-16 בינואר הוכנסה החללית למסלול קוטבי כמעט מעגלי ברדיום של 100 ק"מ עם נטיית מסלול של 90° וזמן הקפה של 118 דקות. ב-19 בדצמבר 1998 הונמכה החללית למסלול של 40 ק"מ כדי לבצע מיפוי ברזולוצייה גבוהה יותר. המסלול שונה שוב ב-28 בינואר 1999 למסלול של 15 × 45 ק"מ והחללית סיימה את משימתה העיקרית בת השנה והחלה את משימתה המורחבת.

המשימה הסתיימה ב-31 ביולי 1999, 9:52:02 UT עם התרסקותה המכוונת של החללית באזור "חשוך-עד" במכתש שומייקר סמוך לקוטב הדרומי של הירח. מתכנני המשימה קיוו כי ההתרסקות תעלה ענן אבק שיוכלו לצפות בו מכדור הארץ. בענן האבק ציפו לראות אד מים שישוחרר ממיצבורי הקרח שבקוטה הדרומי. למרות הציפיות, אף ענן אבק לא ניצפה מכדור הארץ.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לונר פרוספקטור בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22626770לונר פרוספקטור