תוכנית ארטמיס
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
.svg) סמל תוכנית ארטמיס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| ייעוד | חללית לחקר הירח |
| יצרן | לוקהיד מרטין, ושותפים |
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית |
| צוות | 6-2 |
| היסטוריית פעילות | |
| סטטוס | בפיתוח |
| מפעיל | נאס"א ושותפים |
| משגר | דלתא 4 כבד (טיסת ניסוי), SLS |
| טיסה ראשונה |
לא מאוישת: ארטמיס 1 (2022) מאוישת: ארטמיס 2 (2024) |
| משימות | 1 (צפויות עוד 4) |
| שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חללית ריקה. | |
.png)
תוכנית ארטמיס (באנגלית: Artemis program) היא תוכנית חלל מאוישת של ארצות הברית שמטרתה העיקרית היא הנחתת בני אדם על הירח ב־2025, לראשונה מאז 1972 בה נחתו אסטרונואוטים על הירח בתוכנית אפולו. הנחיתה מתוכננת להיות בקוטב הדרומי של הירח כיוון ששם מצויים מים בצורת קרח,[1] וכן תנאי האור והטמפרטורה סבירים, ביחס לאזורים יותר צפוניים של הירח. התוכנית הוכרזה ב־2019 על ידי נאס"א.[2]
שם התוכנית נגזר משמה של ארטמיס, אחותו התאומה של אפולו מהמיתולוגיה היוונית.
מטרות התוכנית
לתוכנית שלוש מטרות עיקריות:
- מחקר על תנאי חיים בחלל, ובפרט על הירח.[3]
- בניית מושבה מתפקדת על הירח.
- הפיכת הירח כתחנת מעבר עבור שיגורים לחלל העמוק, כגון טיסה מאוישת למאדים.
כחלק מחזון ארוך טווח, המושבה על הירח תהווה ניסוי מוקדם לקראת הנחתת בני אדם על מאדים.
היסטוריית התוכנית
בדצמבר 2017, דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי המורה לנאס"א לחזור לירח עד 2024.
אל התכנית הצטרפו הסוכנות האירופית, הקנדית והיפנית.[4]
ב-11 בדצמבר 2019 חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי המורה לנאס"א להנחית שוב בני אדם על אדמת הירח, ובכללם – לראשונה – אסטרונאוטית אישה, עד שנת 2024. ראש נאס"א דאז ג'ים בריידנסטין הודיע כי לתוכנית החדשה יקראו ארטמיס, על שם אלת הירח במיתולוגיה היוונית, אחותו של אפולו, אל השמש.[5]
בפברואר 2021, ממשל ביידן תמך בקידום התכנית.[6] ממשלו של הנשיא החדש ג'ו ביידן הותיר את התוכנית על כנה, ואף הגדיל את תקציבה. ביידן גם הורה לסוכנות החלל לכלול לראשונה בצוות הנחיתה על הירח אסטרונאוט אפרו אמריקני.[5]
באפריל 2021 בחרה נאס"א ב־SpaceX, לפתח גרסה ייעודית של סטארשיפ עבור משימות מאוישות אל הירח כחלק מתוכנית ארטמיס. גרסה זו תשמש כרכב נחיתה ותסייע להנחית אסטרונאוטים ממסלול סביב הירח לפני השטח.[7]
משימת ארטמיס 1 יצאה לחלל ב-16 בנובמבר 2022. ארטמיס 1 הייתה הטיסה הראשונה של מערכת שיגור חדשה לחלל ושל תא הצוות, אוריון. החללית אוריון הקיפה את הירח. המשימה נשאה סדרה של לוויינים קטנים שהוצבו במסלול סביב הירח. ארטמיס 1 הייתה טיסת ניסוי לא מאוישת.
בארטמיס 2, שהשיגור שלה מתוכנן לסוף 2025, מתוכנן שיהיו אסטרונאוטים. גם היא תהיה משימת הקפה, במידה רבה כמו אפולו 8, שהקיפה את הירח וחזרה לכדור הארץ. האסטרונאוטים ישהו זמן ארוך יותר בהקפת הירח ויבצעו בדיקות עם צוות מאויש.
במשימת הבאה, נקבע שארטמיס 3 תיפגש עם סטארשיפ של ספייס איקס ותעביר צוות. אוריון תישאר במסלול, וסטארשיפ תיקח את שני האסטרונאוטים אל פני הירח. היעד שלהם יהיה הקוטב הדרומי של הירח כדי לבדוק אזור שמדענים לא חקרו קודם כדי לחקור את קרח המים ששם.[8]
כעבור שנתיים תשוגר ארטמיס 4, וגם היא תנחית שני אסטרונאוטים על הירח – אבל היא תהיה גם טיסת הבכורה המאוישת של משגר משודרג. משגר זה יישא למסלול סביב הירח גם את אוריון וגם את מודול המגורים הראשון של הלונר גייטוויי (Lunar Gateway), תחנת החלל הירחית.
משימות נוספות מטעם התוכנית יפתחו את תחנת החלל הירחית. תחנת החלל הירחית עתידה להיות תחנה בינלאומית של נאס"א ושותפותיה – סוכנויות החלל האירופית, היפנית והקנדית. תחנת החלל הירחית יועדה להחליף עם הזמן את תחנת החלל הבינלאומית שהקיפה את כדור הארץ (ובמקומה יבואו תחנות חלל מסחריות), ולשמש פלטפורמה לחקר הירח ובהמשך גם במאדים.[5]
הגעה לירח
לפני ההגעה לירח ימצאו כבר מבנים ורכבים ממשימות מסחריות, שימתינו לאסטרונאוטים על פני הירח. הגעה מחודשת של אסטרונאוטים לירח תכלול ארבעה כלים[9] :
- החללית אוריון - חללית מאוישת שתשמש להגעה מכדור הארץ לתחנת החלל הירחית, "גייטווי". החללית מפותחת על ידי חברת לוקהיד מרטין כחלק מחוזה עם נאס"א.[10]
- משגר חדש בשם Space Launch System (SLS) שיישא את החללית אוריון. הוא יהיה חזק ב־15% יותר מהמשגר סטורן 5 ששיגר את חלליות תוכנית אפולו. מטרתו העיקרית היא הבאת חלליות למסלולים בחלל העמוק.
- תחנת חלל קבועה הנעה סביב לירח[11] שנקראת "גייטווי"(Gateway), ומשמשת כנקודת שחלוף בין המשגר לרכב הנחיתה על הירח.[12] יחידה זו תהיה קטנה - גודלה יהיה רק כיחידת סטודיו, שלא כמו תחנת החלל הבינלאומית שאורכה כמגרש כדורגל, עם זאת, תוכל להתחבר לעוד יחידות מודולוריות. השלב בעגינה ליחידת הגייטווי הוא הנוסף והשונה מתוכנית אפולו, בו לא היה קיים שלב כזה.
- מערכת נחיתה ירחית שתשמש כמונית בין ה"גייטווי" לפני הירח.[13]
ב־2020 נחתם חוזה על פיו, החללית Dragon XL של חברת SpaceX תהיה חללית המשא שתישא ציוד ל"גייטווי".[14]
ככלי עזר לתוכנית מפותח רכב חלל חדש VIPER.
משימות
משימות ארטמיס:
- ארטמיס 1 הייתה השיגור הראשון של החללית אוריון (לא מאוישת) על גבי ה־SLS. שוגרה ב־16 בנובמבר 2022.
- ארטמיס 2 תהיה השיגור המאויש הראשון של החללית אוריון על גבי ה־SLS. המועד המתוכנן לשיגור הוא בספטמבר 2025.
- ארטמיס 3 תהיה שיגור מאויש לשם נחיתה על הירח. המועד המתוכנן לשיגור הוא בספטמבר 2026.
- ארטמיס 4 שיגור מאויש לתחנת החלל במסלול סביב הירח, המתוכנן לשיגור בספטמבר 2028.
- ארטמיס 5 שיגור מאויש לתחנת החלל במסלול סביב הירח, המתוכנן לשיגור במרץ 2030.
אסטרונאוטים
ב־10 בינואר 2020 קבוצת האסטרונאוטים ה־22 של נאס"א (אנ'), המכונה "הצבים", השלימה את הכשרתה ונרשמה לתוכנית ארטמיס. הקבוצה כוללת גם שני אסטרונאוטים מטעם סוכנות החלל הקנדית. חלק מהאסטרונאוטים צפויים לטוס לירח, וייתכן שחלקם ישתתפו בצוות הראשון שיטוס למאדים.
ב־9 בדצמבר 2020 הודיע סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס על "צוות ארטמיס הראשון" הכולל עשרה מהקבוצה ה־22 ושמונה נוספים מהקבוצה ה־21 (אנ') ומהקבוצה ה־20 (אנ'), מהם יבחרו ארבעה אסטרונאוטים למשימת ארטמיס המאוישת הראשונה:
- סקוט טינגל (אנ') (נולד ב־1965) – טייס בצי האמריקאי (קפטן – אלוף־משנה) ומהנדס טיסה במשלחות נאס"א
- סטפני וילסון (נולדה ב־1966) – ד"ר להנדסה ואסטרונאוטית נאס"א
- ג'וזף אקבה (נולד ב־1967) – מורה, הידרולוג ואסטרונאוט נאס"א
- קייל לינדגרן (אנ') (נולד ב־1973) – אסטרונאוט נאס"א
- פרנסיסקו רוביו (אנ') (נולד ב־1975) – טייס קרב ורופא בצבא ארצות הברית (מייג'ור – רב־סרן)
- ויקטור גלובר (אנ') (נולד ב־1976) – אסטרונאוט נאס"א
- רג'ה צ'ארי (אנ') (נולד ב־1977) – טייס ניסוי (קולונל – אלוף-משנה), חיל האוויר האמריקאי
- ניקול אונאפו מאן (אנ') (נולדה ב־1977) – טייסת קרב בצי האמריקני (לוטננט קולונול – סגנית אלוף) וטייסת ניסוי בנאס"א
- ג'סיקה מאיר (נולדה ב־1977) – ד"ר לביולוגיה ימית ואסטרונאוטית נאס"א
- קת'לין רובינס (נולדה ב־1978) – מיקרוביולוגית ואסטרונאוטית נאס"א
- כריסטינה קוק (נולדה ב־1979) – מהנדסת ואסטרונאוטית נאס"א
- אן מקליין (נולדה ב־1979) – מהנדסת תעופה בצבא ארצות הברית (לוטננט קולונול – סגנית אלוף) ובנאס"א
- קיילה בארון (אנ') (נולדה ב־1987) – קצינת לוחמת צוללות (לוטננט קומנדר – רבת־סרן), הצי האמריקאי
- מת'יו דומיניק (אנ') (נולד ב־1981) – טייס ניסוי (קומנדר – אלוף-משנה), הצי האמריקאי
- יסמין מוגבלי (אנ') (נולדה ב־1983) – טייסת ניסוי וקרב בחיל הנחתים (מייג'ור – רבת־סרן)
- ג'וני קים (אנ') (נולד ב־1984) – רופא בצי האמריקאי (לוטננט – סרן), היה לוחם באריות הים
- וורן הובורג (אנ') (נולד ב־1985) – עוזר פרופסור ב־MIT במחלקה להנדסת חלל
- ג'סיקה ווטקינס (אנ') (נולדה ב־1988) – דוקטורית לגאולוגיה
הסכמי ארטמיס
הסכמי ארטמיס הם הסכמים בינלאומיים על עקרונות של שיתוף פעולה במחקר האזרחי של הירח, מאדים, ואסטרואידים, וכריית משאבים שם. עליהם הכריז ב־15 במאי 2020 מנהל נאס"א ג'ים בריידנסטין. ב־13 באוקטובר אותה השנה חתמו ראשי סוכנויות החלל של ארצות הברית (NASA), אירופה (ESA), אוסטרליה, קנדה (CSA), יפן (JAXA), איטליה (ASI), לוקסמבורג (LSA), בריטניה (UKSA) ואיחוד האמירויות הערביות (UAESA) על ההסכמים. בנובמבר הצטרפה אוקראינה (SSAU) ובדצמבר, ברזיל (AEB). קוריאה הדרומית (KARI) הצטרפה במאי 2021, ניו זילנד וברזיל (AEB) ביוני, פולין (POLSA) באוקטובר ומקסיקו (AEM) בדצמבר אותה השנה. רומניה (ROSA), בחריין (NSSA), סינגפור (CRISP) הצטרפו במרץ 2022, קולומביה (CSC) הצטרפה במאי 2022, צרפת (CNES) הצטרפה ביוני 2022 וערב הסעודית (SSC) הצטרפה ביולי 2022. ממשלת ישראל אישרה את הצטרפות סוכנות החלל הישראלית להסכמים ב־16 בינואר 2022.[15] הסכם ההצטרפות נחתם בתל אביב, ב־26 בינואר 2022.[16]
תקציב
ההערכות מדברות על תקציב של 30–40 מיליארד דולר. יש להניח שנתון זה ישתנה עם התפתחות ותכנון התוכנית.
ככלל, תוכניות של נאס"א הוקפאו ב־2009 תחת ממשל אובמה משיקולי תקציב, והופשרו שוב ב־2017 תחת ממשל טראמפ. בפרט, תמך ממשל זה בהגדלת תקציבי נאס"א לצורך תוכנית ארטמיס, אך לאור התנגדויות הדמוקרטים בבתי הקונגרס להגדלה זו ייתכן שיעדי התוכנית יידחו.
ראו גם
- תוכנית אפולו – תוכנית שבוצעה בין השנים 1961–1972 ושיאה בנחיתה מאוישת על הירח
- מושבת ירח – חזון להקמת יישוב קבע, אנושי או רובוטי, על־הירח
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של תוכנית ארטמיס
- אתר תוכנית ארטמיס באתר נאס"א (באנגלית)
- חיים מזר, פרויקט ארטמיס והחזרה לירח: התוכניות של נאס"א, באתר "הידען", 15 ביוני 2019
- רוני ליפשיץ, התעשייה האווירית תפתח נחתת־ירח עבור אחת מקבלניות המשנה של נאס"א בפרויקט השיבה לירח – ארטמיס, באתר "הידען", 14 ביולי 2019
- Artemis Program באתר ESA Earth Observation Portal (באנגלית)
How We Are Going to the Moon - 4K, סרטון בערוץ "NASA", באתר יוטיוב (אורך: 5:31), 19 בדצמבר 2019 (באנגלית)
תוכנית ארטמיס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, "לא נקים מושבה על הירח, אלא סוג של מחנה", באתר טמקא, 25 בפברואר 2023
הערות שוליים
- ^ אבי בליזובסקי, נאס"א אישרה הימצאות של קרח בקטבי הירח, באתר "הידען", 23 באוגוסט 2018
- ^ איתי נבו, מכון דוידסון, צעד ראשון בחזרה אל הירח, באתר ynet, 3 ביוני 2019
- ^ Svetlana Shekhtman, What Artemis Will Teach Us About Living, Working on the Moon, NASA, 2019-07-15
- ^
בקרוב נקים יישובי קבע בחלל. נאס"א תבחר השנה בין המודלים. כך זה ייראה, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
- ^ 5.0 5.1 5.2 תוכנית ארטמיס | סוכנות החלל הישראלית, באתר www.space.gov.il
- ^ White House endorses Artemis program, SpaceNews, 2021-02-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ עודד כרמלי, "דרמה בחלל: נאס"א בחרה בסטארשיפ של ספייס אקס להנחית אסטרונאוטים על הירח עם חוזה בסך 2.9 מיליארד דולר", 18 באפריל 2021, אתר סוכנות החלל הישראלית
- ^ אתר המדע The Conversation, משימת ארטמיס 1 של נאס"א תשוגר ביום ב' שעה 15:33- לְמה לצפות ולָמה זה חשוב, באתר הידען, 2022-08-28
- ^ NASA’s 2024 Moon Landing Mission Explained | Countdown to Launch, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:18)
- ^ תוך 5 שנים תגיע לירח: לוקהיד מרטין תספק חלליות לנאס"א | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il
- ^ צעד ראשון בדרך חזרה אל הירח, באתר צעד ראשון בדרך חזרה אל הירח, 2022-08-28
- ^ אבי בליזובסקי, לוויין שער הירח – אחד ממרכיבי תוכנית ארטמיס – יירכש מחברה פרטית, באתר "הידען", 24 במאי 2019
- ^ אבי בליזובסקי, נאס"א בוחרת את שירותי ההנחתה על הירח המסחריים הראשוניים לתוכנית ארטמיס, באתר "הידען", 12 ביוני 2019
- ^ Sean Potter, NASA Awards Artemis Contract for Gateway Logistics Services, NASA, 2020-03-27
- ^ איתמר אייכנר, בדרך לירח ומאדים: גם ישראל מצטרפת ל"הסכמי ארטמיס", באתר ynet, 16 בינואר 2022
- ^ Sean Potter, Israel Signs Artemis Accords, nasa.gov, Jan 27, 2022
| תוכנית ארטמיס | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משימות |
|
| |||||||
| תשתיות |
| ||||||||
תוכנית ארטמיס36096190Q63819987