GRAIL

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gravity Recovery and Interior Laboratory
הדמיית אמן של זוג חלליות GRAIL סורקות יחדיו את הירח
הדמיית אמן של זוג חלליות GRAIL סורקות יחדיו את הירח
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל JPL
יצרן לוקהיד מרטין, MIT
תאריך שיגור 10 בספטמבר 2011
משגר דלתא II
אתר שיגור SLC-17B, קייפ קנוורל
http://moon.mit.edu/
משימה
סוג משימה זוג מקפות
לוויין של הירח
תאריך כניסה למסלול GRAIL-A ב-31 בדצמבר 2011
GRAIL-B ב-1 בינואר 2012
משך המשימה מרץ 2012 - דצמבר 2012
מידע טכני
משקל 132.6 ק"ג
שיגור GRAIL על גבי משגר דלתא 2 ב-10 בספטמבר 2011

Gravity Recovery and Interior Laboratory (בראשי תיבות: GRAIL) הייתה משימה לחקר הירח, חלק מתוכנית דיסקברי של נאס"א. המשימה כוללת שתי מקפות המקיפות את הירח וממפות את שדה הכבידה שלו באיכות גבוהה כדי שניתן יהיה לקבוע את הרכבו הפנימי של הירח. שתי חלליות ה-GRAIL שוגרו ב-10 בספטמבר 2011 על גבי משגר דלתא II מנמל החלל קייפ קנוורל. GRAIL-A נכנסה למסלול סביב הירח ב-31 בדצמבר 2011 ו-GRAIL-B נכנסה למסלול יום לאחר מכן, ב-1 בינואר 2012. ב-17 בינואר 2012 נבחרו שני שמות לשתי חלליות ה-GRAIL שהוצעו על ידי תלמידי כיתה ד' מבית הספר היסודי אמילי דיקנסון מבוזמן, מונטנה. השמות שנבחרו לחלליות הם Ebb (אֶבּ) ו-Flow (פְֿלוֹּ) ל-GRAIL A ו-B בהתאמה.[1]

השלב המדעי של המשימה נמשך 88 יום, מ-7 במרץ 2012 עד 29 במאי 2012. מחקר מדעי נוסף החל ב-8 באוגוסט. לאחר סיום המשימה, החל תהליך פירוק של המקפות שנמשך 5 ימים, וב-17 בדצמבר שתי החלליות התרסקו על פני הירח.[2][3] טכניקת סריקת שדה הכבידה של הירח דומה לזו ששימשה את החללית GRACE ומבנה החלליות מבוסס על מבנה החללית XSS-11.[4]

בשונה ממשימות תוכנית אפולו ומשימות בלתי מאוישות אחרות, להן ארכו כשלושה ימים להגיע אל הירח, משימת GRAIL משתמשת במסלול נקודת לגראנז' L1 טרנס-ירחי שנמשך שלושה עד ארבעה חודשים. מסלול זה נבחר כדי לחסוך בדלק, להגן על הכלים שעל החללית וכדי להאט את החלליות בהגעה לירח כך שיכנסו למסלול נמוך מאוד של 50 ק"מ מעל פני הקרקע ושהמרחק בין שתי החלליות (שיגיעו לירח בהפרש של 24 שעות אחת מהשנייה) יהיה בין 175 ל-225 ק"מ.[5][6] הקפדנות הלחוצה בקשר לתוכנית הטיסה של החלליות השאירה זמן מועט מאוד לתיקון שגיאות שהובילו לחלון שיגור שנמשך שנייה אחת פעמיים ביום.[7]

החוקרת הראשית במשימת GRAIL היא מריה זובר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). התוכנית מנוהלת עבור נאס"א על ידי המעבדה להנעה סילונית (JPL) עלות התוכנית נכון לאוגוסט 2011 הייתה 496 מיליון דולרים.[8]

מטרות

חלליות ה-GRAIL משדרות אחת לשנייה ולכדור הארץ. על ידי מדידת המרחק בין שתי החלליות, ניתן יהיה למדוד את שדה הכבידה של הירח ואת מבנהו הגאולוגי. שדה הכבידה של הירח צפוי להיות ממופה בצורה חסרת תקדים.[9]

מטרות עיקריות

  • מיפוי קרום וליתוספירת הירח.
  • הבנת האבולוציה התרמית האסימטרית של הירח.
  • קביעת המבנה התת-קרקעי של מכתשי פגיעה ומקור ריכוזיות המסה שלה.
  • קביעת האבולוציה הנוכחית של הברסיה והמגמאטיזם של קרום הירח.
  • קביעת מבנהו הפנימי של הירח.
  • קביעת גבולות לגודלו של גלעין הירח.

שלב איסוף המידע של החלליות יימשך 90 יום שלאחריהם יחל שלב ניתוח המידע שיארך כ-12 חודשים.[9] תוצאות ראשונות יחלו להגיע כ-30 יום לאחר סיום שלב איסוף המידע.[5] המידע שיושג ממשימת GRAIL יסייע להבנת ההיסטוריה האבולוציונית של כוכבי הלכת הארציים.[5]

כלים מדעיים

  • KBR - מערכת מיפוי טווח Ka band.
  • RSB - אלומה לחקר רדיו.
  • MoonKam - מערכת וידאו דיגיטלית בעלת ארבעה ראשי מצלמות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא GRAIL בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Montana Students Pick Winning Names for Moon Craft
  2. ^ GRAIL web page. "Mission Design" . MIT. Retrieved 13 April 2011.
  3. ^ Last Flight for GRAIL's Twin Spacecraft, אתר נאס"א
  4. ^ Taylor Dinerman (Monday, 31 December 2007). "Is XSS-11 the answer to America’s quest for Operationally Responsive Space?" . The Space Review. Retrieved 31 August 2011.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 "Mission Overview" . MIT. Retrieved 10 September 2011.
  6. ^ "Mission Design" . NASA. Retrieved 10 September 2011.
  7. ^ Justin Ray (17 August 2011). "GRAIL Launch Window Chart" . SpaceFlight Now. Retrieved 9 September 2011.
  8. ^ "NASA Spacecraft Begins 5-Year Trip to Jupiter"
  9. ^ 9.0 9.1 "About GRAIL"


תוכנית דיסקברי
פעילים ASPERA-3‏ (רכיב במארס אקספרס) • לוסי • פסיכה
מתוכננים VERITAS ‏• ‏DAVINCI
הושלמו NEAR Shoemaker • מארס פאת'פיינדר • לונר פרוספקטור • סטארדאסט / NExT • ג'נסיס • MESSENGER • פגיעה עמוקה / EPOXI • ‏Moon Mineralogy Mapper •‏ GRAIL ‏ • Dawn • טלסקופ החלל קפלר • InSight
נכשלו CONTOUR
משימות לחקר הירח
משימות מאוישות
יעפים ומקפות אפולו 8 • אפולו 10 • אפולו 13
נחיתה על הירח אפולו 11 • אפולו 12 • אפולו 14 • אפולו 15• אפולו 16 • אפולו 17 • אסטרונאוטים שהלכו על הירח
משימות פעילות
מקפות תמיס (סדרת לוויינים) • צ'אנג-אה 5 T1 • מקפת לסקר הירח • צ'אנדריאן 2 • דאנורי
נחתת צ'אנג-אה 4 • SLIM
רוברים יוטו 2
משימות שהושלמו
מקפת לונר פרוספקטור • לונה 19 • צ'אנג-אה 1 • צ'אנג-אה 2 • סלן • האגורומו • GRAIL • צ'אנדריאן 1 • סמארט-1 • LADEE • קלמנטיין
אימפקטור לונה 2 • לונה 18 • ריינג'ר 8 • LCROSS • MIP • בראשית
נחתת לונה 9 • סרוויור 1 • סרוויור 3 • סרוויור 5 • סרוויור 6 • סרוויור 7 • לונה 17 • לונה 21 • לונה 23 • צ'אנג-אה 3 • לונה 25 • צ'אנדריאן 3 • פרגרין
רובר יוטו • רכב הנדידה הירחי • לונוחוד 1
משימות להחזרת דגימות מהירח לונה 16 • לונה 20 • לונה 24 • צ'אנג-אה 5 • צ'אנג-אה 6
יעפים M4 (אנ') • PAS-22 (אנ') • Geotail (אנ') • ICE (אנ') • לונה 1 • לונה 3 • נוזומי (אנ') • פיוניר 4 (אנ') • ריינג'ר 5 • STEREO (אנ') • טלסקופ החלל TESS • לווין WIND (אנ') • זונד 3 (אנ') • זונד 5 (אנ') • זונד 6 (אנ') • זונד 7 (אנ') • זונד 8 (אנ') • היטן
משימות בתכנון
מאוישות אוריון (חללית)
מקפות
נחתות בראשית 2 • צ'אנג-אה 7
תוכניות נוספות Lunar Orbital Platform-Gateway (אנ')
תוכניות חקר
אמריקאיות תוכנית אפולו • לונר אורביטר • תוכנית פיוניר • תוכנית ריינג'ר • תוכנית סרוויור • תוכנית ארטמיס
תוכניות חלל סובייטיות תוכנית זונד • תוכנית לונה • תוכנית לונוחוד • תוכנית החלל הסובייטית המאוישת לירח (אנ') • ‏תוכנית חקר הירח הרוסית
אחרות תוכנית החלל ההודית לחקר הירח (אנ') • תוכנית החלל הסינית לחקר הירח • תוכנית החלל היפנית לחקר הירח (אנ')
תוכניות שבוטלו אלטאיר
ראו גם SpaceIL • גוגל לונאר אקס פרייז • מושבת ירח
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30406652GRAIL

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=GRAIL&oldid=2684759"