צ'אנג-אה 5 T1

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צ'אנג-אה 5 T1
מידע כללי
סוכנות חלל סוכנות החלל הסינית
תאריך שיגור 23 באוקטובר 2014, 18:00 UTC[1]
משגר צ'אנג ז'נג 3C
אתר שיגור מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג
משימה
סוג משימה מקפת ומודול החזרת דגימות
לוויין של הירח
מסלול מסלול ליסאז'ו סביב נקודת לגראנז' L2, המקפת סביב הירח הייתה במסלול של 200x5300 ק"מ סביב הירח[2]
אתר נחיתה קפסולת החזרת הדגימות: מונגוליה הפנימית
תאריך נחיתה קפסולת החזרת הדגימות: 31 באוקטובר 2014 22:42 UTC[1]

צ'אנג-אה 5 T1 (בסינית, באנגלית Chang'e 5-T1) הייתה משימת הוכחת טכנולוגיות ששוגרה לירח ב-23 באוקטובר 2014 על ידי מינהל החלל הסיני (CNSA) כדי להדגים חדירה לאטמוספירה לקראת ביצוע החזרת דגימות מהירח המתוכננות במשימת צ'אנג-אה 5 במסגרת תוכנית החלל הסינית לחקר הירח.[3] הגשושית טסה וחלפה סביב הירח והקפסולה של החזרת הדגימות, שנקראה שׂיאופיי (Xiaofei) נחתה בהצלחה במונגוליה הפנימית ב-31 באוקטובר 2014.[1] בחללית לא היו דגימות אבל נבדק התהליך של ההחזרה מהירח ועד הנחיתה המוצלחת. "מודול השירות" של החללית נשאר במסלול סביב הירח ב-13 בינואר 2015, צילם אתרים לנחיתה וביצע אימון וירטואלי של התחברות עם חללית שהמריאה מהירח. על החללית היו גם מטע"דים מסחריים של חברת LuxSpace לחובבי רדיו, ומדיד קרינה של חברת iC-Málaga הספרדית. המאיץ של המשגר נשאר במסלול והתרסק על הירח ב-4 מרץ, 2022.[4]

כמו קודמותיה, החללית קרויה על שם אלת הירח הסינית צ'אנג-אה.[5]

מרכיבי החללית

החללית הייתה זהה בתכנונה לחללית צ'אנג-אה 2, במסת שיגור של 2,215 ק"ג (מהם 1,065 ק"ג דלק).[6] ממדי החללית המרכזית הם 2.2x1.72x2.0 מטרים, ופאנלים סולרים היכולים לתת 1700 וואט.[5]

קפסולת החזרת הדגימות, אשר הייתה זהה לקפסולה שהייתה במשימת צ'אנג-אה 5 הייתה עם מסה של 335 ק"ג.[1]

החללית שוגרה על ידי משגר צ'אנג ג'נג 3C ב-אוקטובר 2014 למסלול אשר מקיף את הירח וחוזר לכדור הארץ. קפסולה החזרה, שנקראה שׂיאופיי נועדה לבחון את החדירה לאטמוספירה במהירות גבוהה.

"מודול השירות" DFH-3A נשאר במסלול סביב כדור הארץ לפני שהועבר דרך נקודת לגראנז' L 2 למסלול Lissajous הירחי עד 13 בינואר 2015 משם החל בתמרונים למסלול סביב הירח.[6]

בפברואר ומרץ 2015 "מודול השירות" DFH-3A ביצע ניסויי מפגש עם "מטרה וירטואלית" עבור משימת צ'אנג-אה 5 העתידית, המדמה את מודול הדגימה ששוגר מהירח והתחבר עם מודול השירות במסלול סביב הירח לקראת חזרה לכדור הארץ. באפריל 2015 נעשה שימוש במצלמת החישה מרחוק כדי לצלם תמונות ברזולוציה גבוהה של אזור הנחיתה של המיועד של צ'אנג-אה 5.[5]

פרופיל המשימה

נחיתת קפסולת הדגימות בחזרה בכדור הארץ באוקטובר 2014

משימה עיקרית

  • שיגור ממרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג, ב-23 באוקטובר 2014, 18:00 UTC[1]
  • משך משימה נומינלי:קפסולת ההחזרה של הדגימות של צ'אנג-אה 5: 196 שעות (8.17 ימים)
  • משך משימה נומינלי: DFH-3A: מתמשך
  • טיסה על פני הירח: 97 שעות לאחר הכנסת מסלול סופית (4.04 ימים)
  • מסלול סביב הירח, הנקודה הכי נמוכה בערך 11,300 ק"מ מפני הירח[1]
  • מרחק הירח מכדור הארץ בטיסה הקרובה ביותר: ≈373,000 ק"מ[7][8]
  • נחיתה של קפסולת שׂיאופיי במונגוליה הפנימית, 31 באוקטובר 2014, 22:42 UTC[1]

מקפת ירח

  • בינואר 2015, מודול השירות נכנס למסלול סביב הירח בגובה של 200x5300 ק"מ.

במרץ 2015, המקפת ביצעה תמרונים כדי לרדת למסלול מעגלי של 200 ק"מ, ואחר כך ל-180 ק"מ כדי לבצע תמרוני מפגש עם מטרה וירטואלית כדי לבדוק את ההתחברות עם קפסולת הדגימות שממריאה מהירח במסגרת התכן המתואר במשימת צ'אנג-אה 5.[6]

נכון לתחילת 2018, המקפת הייתה עדיין פעילה.[2]

התרסקות המאיץ

מטעדים נוספים

צ'אנג-אה 5 T1 נשאה גם את המטעד המסחרי הראשון לירח[10] שנקרא משימת (Manfred Memorial Moon Mission (4M (משימת הירח על שם מנפרד) שפותחה על ידי חברת החלל הגרמנית OHB System, ונקראה על שמו של מייסד החברה, Manfred Fuchs, שמת בשנת 2014. הניהול הטכני של משימת 4M בוצע על ידי חברת הבת LuxSpace. המטעד שקל 14 ק"ג והכיל שני מכשירים מדעיים.[11][12] המכשיר הראשון הוא משואת רדיו לבדיקת שיטה חדשה לאיתור חלליות. מפעילי רדיו חובבים עודדו באמצעות תמריצי פרסים לקבל את השידורים ולשלוח תוצאות בחזרה ל- LuxSpace .[13]. איתור והעקיבה על ידי חובבי הרדיו התבצע עד ל-11 בנובמבר.[14] המכשיר השני, מדיד קרינה שסופק על ידי החברה הספרדית iC-Málaga, מדד באופן רציף את רמות הקרינה לאורך מסלול החללית.[12][15]

החללית גם נשאה ניסוי חשיפה לקרינה עם חיידקים וצמחים.[2][16]

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • "4M (Manfred Memorial Moon Mission)". Gunther Space Page. נבדק ב-8 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 "Chang'e 5-T1". NSSDCA. נבדק ב-13 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 * "Chang'e 5-T1 (CE 5-T1)". Gunther Space Page. נבדק ב-8 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "CLunar mission：craft to conduct re-entry tests before 2015". Xinhuanet. 14 דצמ' 2013. אורכב מ-המקור ב-31 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 Eric Burger (13 בפברואר 2022). "Astronomers now say the rocket about to strike the Moon is not a Falcon 9". Ars Technica. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 "Chang'e 5 Test Mission". Spaceflight 101. נבדק ב-13 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 "Chang'e 5 Test Mission Updates". Spaceflight 101. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2015. נבדק ב-13 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "The mission". LuxSpace. אורכב מ-המקור ב-13 בספטמבר 2014. נבדק ב-23 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "ANS-278 AMSAT News Service Weekly Bulletins". AMSAT News Service. 5 באוקטובר 2014. אורכב מ-המקור ב-21 באוקטובר 2014. נבדק ב-14 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "In a first, a mysterious rocket part is about to slam into the moon — by accident". NPR. 3 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "First commercial mission to the moon launched from China". Spaceflight Now. 25 באוקטובר 2014. נבדק ב-13 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "4M Manfred Moon Memorial Mission". ESA. נבדק ב-13 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 12.0 12.1 "China Readies Moon Mission for Launch Next Week". Space.com. 14 באוקטובר 2014. נבדק ב-13 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "4M Reception Contest". LuxSpace. אורכב מ-המקור ב-24 באוקטובר 2014. נבדק ב-23 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "End of 4M mission".
  15. ^ "China Poised to Launch Next Moon Mission on Thursday". Space.com. 22 באוקטובר 2014. נבדק ב-13 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Aron, Jacob (20 באוקטובר 2014). "China set to launch probe on round trip to the moon". New Scientist. נבדק ב-13 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)


משימות לחקר הירח
משימות מאוישות
יעפים ומקפות אפולו 8 • אפולו 10 • אפולו 13
נחיתה על הירח אפולו 11 • אפולו 12 • אפולו 14 • אפולו 15• אפולו 16 • אפולו 17 • אסטרונאוטים שהלכו על הירח
משימות פעילות
מקפות תמיס (סדרת לוויינים) • צ'אנג-אה 5 T1 • מקפת לסקר הירח • צ'אנדריאן 2 • דאנורי
נחתת צ'אנג-אה 4 • SLIM
רוברים יוטו 2
משימות שהושלמו
מקפת לונר פרוספקטור • לונה 19 • צ'אנג-אה 1 • צ'אנג-אה 2 • סלן • האגורומו • GRAIL • צ'אנדריאן 1 • סמארט-1 • LADEE • קלמנטיין
אימפקטור לונה 2 • לונה 18 • ריינג'ר 8 • LCROSS • MIP • בראשית
נחתת לונה 9 • סרוויור 1 • סרוויור 3 • סרוויור 5 • סרוויור 6 • סרוויור 7 • לונה 17 • לונה 21 • לונה 23 • צ'אנג-אה 3 • לונה 25 • צ'אנדריאן 3 • פרגרין
רובר יוטו • רכב הנדידה הירחי • לונוחוד 1
משימות להחזרת דגימות מהירח לונה 16 • לונה 20 • לונה 24 • צ'אנג-אה 5 • צ'אנג-אה 6
יעפים M4 (אנ') • PAS-22 (אנ') • Geotail (אנ') • ICE (אנ') • לונה 1 • לונה 3 • נוזומי (אנ') • פיוניר 4 (אנ') • ריינג'ר 5 • STEREO (אנ') • טלסקופ החלל TESS • לווין WIND (אנ') • זונד 3 (אנ') • זונד 5 (אנ') • זונד 6 (אנ') • זונד 7 (אנ') • זונד 8 (אנ') • היטן
משימות בתכנון
מאוישות אוריון (חללית)
מקפות
נחתות בראשית 2 • צ'אנג-אה 7
תוכניות נוספות Lunar Orbital Platform-Gateway (אנ')
תוכניות חקר
אמריקאיות תוכנית אפולו • לונר אורביטר • תוכנית פיוניר • תוכנית ריינג'ר • תוכנית סרוויור • תוכנית ארטמיס
תוכניות חלל סובייטיות תוכנית זונד • תוכנית לונה • תוכנית לונוחוד • תוכנית החלל הסובייטית המאוישת לירח (אנ') • ‏תוכנית חקר הירח הרוסית
אחרות תוכנית החלל ההודית לחקר הירח (אנ') • תוכנית החלל הסינית לחקר הירח • תוכנית החלל היפנית לחקר הירח (אנ')
תוכניות שבוטלו אלטאיר
ראו גם SpaceIL • גוגל לונאר אקס פרייז • מושבת ירח
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33362080צ'אנג-אה 5 T1

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=צ%27אנג-אה_5_T1&oldid=2037221"