סרוויור 7
סרוויור 7 - דגם | |
מידע כללי | |
---|---|
סוכנות חלל | נאס"א |
מפעיל | נאס"א/JPL |
יצרן | יוז איירקראפט |
תאריך שיגור | 7 בינואר 1968, 06:30:00 UTC |
משגר | אטלס-קנטאור |
אתר שיגור | LC-36A נמל החלל קייפ קנוורל |
משימה | |
סוג משימה | נחתת |
גרם שמיים | הירח |
אתר נחיתה | 41°11′0″S 11°41′0″W / 41.18333°S 11.68333°W |
תאריך נחיתה | 10 בינואר 1968, 01:05:36 UTC |
משך המשימה הכולל | ? – 21 בפברואר 1968 |
מידע טכני | |
משקל בשיגור | 1,040 ק"ג |
משקל | 306 ק"ג לאחר הנחיתה |
סרוויור 7 (באנגלית: Surveyor 7, בתרגום לעברית: "מודד 7") הייתה חללית אמריקאית לחקר הירח, ששוגרה על ידי נאס"א בשנת 1967 במסגרת תוכנית סרוויור, במטרה לבצע נחיתה רכה על הירח ולחקור אותו. המידע על ביצוע נחיתות רכות על הירח היה חיוני לתכנון הנחיתות הירחיות של תוכנית אפולו, שהיו אמורות להתבצע לפני תום שנות ה-60 (היעד שהציב ג'ון קנדי). נחיתתה הרכה והמוצלחת של סרוויור 7 ב"ים השלווה" הייתה הנחיתה הרכה האמריקאית החמישית על הירח. זו הייתה משימת סיום של התוכנית.
סרוויור 6 שוגרה ב-7 בינואר 1968 מנמל החלל קייפ קנוורל, פלורידה, על גבי המשגר אטלס-קנטאור, ונחתה על הירח ב-10 בינואר 1968 כ-25 ק"מ ממכתש טיכו.
ב-20 בינואר מכשירי הגשושית הבחינו בפעילות 2 לייזרים בשטח ארצות הברית. ניסיון זה הוכיח יכולת תקשורת באמצעות טכניקה זו.
תיאור החללית
מטרת גשושיות הסרוויור הייתה לבצע נחיתות רכות על קרקע הירח, כהכנה לנחיתות שתוכננו במסגרת תוכנית אפולו.
על הגשושית הותקנה מצלמת טלוויזיה שיכלה להסתובב ב-360 מעלות. במהלך היום הירחי הראשון מצלמה העבירה 20,961 תמונות שכללו גשושית עצמה והסביבה. לאחר חידוש הפעילות ביום ירחי השני הועברו 45 תמונות בלבד.
מכשיר נוסף היה זרוע ללקיחת דגימות קרקע וביצוע בדיקות קרקע על בסיס ניתוח קרינת אלפא.
בגשושית הותקן מכשיר לביצוע בדיקות מכניות על דגימות קרקע ומגנטים. במהלך פעילותו בוצעו מעל ל-20 בדיקות מכניות של הקרקע. המכשיר הגיב לתקשורת ב-14 בפברואר, לאחר סיום לילה בירח אך לא היה ניתן להעביר אליו פקודות לביצוע בדיקות נוספות.
ב-3 במאי 1967 עם תחילת לילה בירח המכשירים של הגשושית הופסקו.
לאחר סיום לילה ירחי הקשר עם הגשושית חודשה אך פעילותו הייתה מוגבל.
קישורים חיצוניים
- מידע על סרוויור 7 באתר נאס"א
- מידע על המשימה באתר JPL
38335408סרוויור 7