קרניולה

קרניולה
Kranjska Carniola Krain
סמל קרניולה סמל קרניולה	דגל קרניולה דגל קרניולה
מדינה	סלובניה
נפות בחבל ההיסטורי	קרניולה עילית ; קרניולה תחתית ; כולל קרניולה לבנה (Bela Kranjska); קרניולה פנימית
בירת החבל ההיסטורי	ליובליאנה
תאריך ייסוד	973
שטח	10,033 (או 9,838) קמ"ר

קרניולה או קראנסקה או דֶזֶ'לָה קְרַאנְסְקָה (בסלובנית: Dežela Kranjska או Kranjska, בגרמנית: Krain, בלטינית: Carniola, שמות שמקורם במילה הסלבית "קראינה" - "ארץ ספר") היא חבל ארץ היסטורי בסלובניה, המשתרע לאורך הנהר סאווה מהרי קרוואנקה בצפון ועד לנהר קופה בדרום. קרניולה מורכבת בקירוב מהאזורים ההיסטוריים גורנסקה (קרניולה עילית), דולנסקה (קרניולה תחתית) לרבות האזור הנקרא "קרניולה הלבנה" (בלה קראנסקה), נוטרנסקה (קרניולה פנימית) ומחלקים מפרימורסקה (החוף הסלובני). בירתו ההיסטורית, ליובליאנה היא בימינו בירת סלובניה העצמאית, והיא וסביבתה מהוות האזור המוביל מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית במדינה. בשנת 1991 47% מתושבי סלובניה חיו בתוך גבולות קרניולה של פעם.

קרניולה הוזכרה לראשונה בתעודות בשנת 973 כחלק מדוכסות קרינתיה. החל משנת 1002 הייתה קרניולה מארקה או מרקיזות עצמאית ובראשה עמדו שליטים שנקראו מרקגראפים. החל משנת 1362 או 1364 הייתה קרניולה לדוכסות (בסלובנית - ווֹיבודינה) במסגרת האימפריה הרומית ה"קדושה" בעלת לאום גרמני. החל מ-1457 נמצאה בשליטת הארכידוכסים של אוסטריה (כשבין השנים 1564–1619 נחשבה לחלק מאוסטריה הפנימית). החל משנת 1804 הייתה חלק מהאימפריה האוסטרית, ובשנים 1849-1918- הייתה "קרונלנד" (בסלובנית "קרונובינה - "ארץ כתר"), דוכסות בבעלות הכתר ההבסבורגי.

במאות הקודמות תחת השלטון ההבסבורגי, איכלסה האוכלוסייה הסלובנית כמעט את כל שטח קרניולה, פרט למרכזים העירוניים הגדולים כמו ליובליאנה (בגרמנית לייבך),מריבור (מרבורג אן דר דראו) וצליה (צילי) שנשלטו על ידי בני התרבות האתנית הגרמנית-אוסטרית. במאות 18-16 השם של "בני קרניולה" היה בשימוש (למשל באיטלקית -carniolino, cragnolino) כמילה נרדפת ל"סלובנים" ולשפתם.

בימי מלחמת העולם הראשונה ברית לונדון הסודית (1915) הבטיחה לאיטליה חלק מאזור נונטרנסקה (הנפות ויפאבה, אידריה ואילירסקה ביסטריצה, ללא פוסטוינה)^[1]. אחרי המלחמה והתפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית רוב שטחי הארצות הסלובניות הפכו לחלק מממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. בשנת 1920 נחתם הסכם רפאלו (1920) בין הממלכה ה"יוגוסלבית" הזאת לאיטליה, לפיו חלק גדול משטחי קרניולה - הנפות פוסטוינה, אילירסקה ביסטריצה, אידריה, ויפאבה ושטוריה - סופחו לאיטליה.

בימי מלחמת העולם השנייה נכבשה קרניולה על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית. עד 1945 נכבשה על ידי כוחות צבא הפרטיזנים של טיטו והשטח סופח לרפובליקה הפדרלית היוגוסלבית. הסכמי השלום בפריז בשנת 1947 הכירו בכל קרניולה כחלק מיוגוסלביה. אחרי 1991 היא חלק מסלובניה העצמאית.

מקור השם

השם קרניולה משמעותו ברומית-קלטית "קרניה הקטנה". מבחינה גאוגרפית היה מדובר באזור שכלל את מרבית קריינה העליונה עם העיר קרניום, לימים קריינבורג או בסלובנית - קראן (Kranj). מאוחר יותר התערבב המונח הגאוגרפי הזה עם המילה הסלאבית "קריינה" שמשמעותה "אזור" ובעיקר "אזור ספר" (כמו בשם "אוקראינה") או מרקה, במובן של ה"מארקיה" או מארקה (marchia) הפרנקית.

החלוקה הגאוגרפית של קרניולה

שטח הדוכסות קרניולה עבר במהלך ההיסטוריה שינויים תכופים. בימי שיא ההתרחבות של קרניולה או קריינה השתייכו אליה חלקים מהחוף של טרייסט, צפון איסטריה ואפילו קסטב, קלאנה ופיומה (רייקה). חלוקתה לתת אזורים נדרשה על ידי היבטים מנהליים-טכניים וצבאיים. יאנז וייקרד ולבזור (1693-1641), מחבר הספר "תהילת הדוכסות קרניולה" מנה חמשה תת-אזורים:

קרניולה העליונה (Oberkrain) השתרעה במערב לאורך קו וייסנפלס (Fusine in Valromana) בגבול עם קרינתיה דרך האגם בוחין (ווכיין), לאורך האלפים היוליאנים עד אידריה ומשם עד ליובליאניצה ולליובליאנה. בצפון גבלה עם קרינתיה ובמזרח עם שטיריה התחתונה. הגבול עם קרניולה התחתונה במזרח צויין על ידי נהר ליובליאניצה ובצפון על ידי סאווה. במרכזה היו הערים קמניק (שטיין) וקראן (קריינבורג). נוף האזור מוטבע על ידי הרי האלפים - האלפים של קמניק, קרוונקה, האלפים היוליאנים והעמק שוורצטל.
קרניולה התחתונה (Unterkrain) גבלה במערב עם ליובליאניצה והשתרעה מזרחית בין סאווה בצפון לגורק (קרקה) בדרום בצורת טריז עד לשפך הגורק בסאווה.היישובים הגודלים בה היו נובו מסטו (רודולפסוורט), ליטיה (ליטאי), שמארטנו פרי ליטי (סנט מרטין), שנטוויד (סנט פייט) בקרבת המנזר סטיצ'נה (זיטיך), טרבנייה (טרפן) ווישנייה גורה (וייכסלברג). לקרניולה התחתונה משייכים לפעמים גם את בלה קריינה (קרניולה הלבנה).
קרניולה המרכזית (Mitterkrain) שוכנת בין הנהרות קרקה (גורק) וקולפה. מבחינים בה את האזורים מסביב למטליקה (מטלינג), צ'רנומל (צ'רנמבל), קוצ'בייה (גוטשה) וכן צרקניצה (צירקניץ) עם האגם צרקנישקו (צירקניץ). מערבית מגיעה קרניולה המרכזית עד לקו פוליאנה (פלאנדט), טוריאק (אאורשפרג), דוברפוליה (גואטנפלד), אורטנק (אוטרנג), ריבניצה (רייפניץ), קוצ'ביה (גוטשה), קוסטל עד קולפה. בלשב מאוחר יותר הייתה קרניולה המרכזית לחלק מקרניולה התחתונה.
קרניולה הפנימית (Innerkrain) עם חבלי הקראס של יערות רטנוב (Trnovski gozd) ויער הרושיצה (יער האגסים Birnbaum) והערים אידריה ופוסטוינה (אדלסברג) נעצרת צפונית בגבול עם קרניולה העליונה ומזרחית בגבול עם קרניולה המרכזית.

הגבול המערבי משתרע דרומית מאידריה לדואינו (טיביין), יוצר קשת בסביבות טריאסט ופונה מזרחה עד שקוציאן (סנט קנציאן), אחר כך לאורך הנהר רקה דרך גוטניק (גואטנג) ויבלניצה ומשם עד לנהר קופה.

איסטריה. בנוגע לאזור זה כתב ולוואזור "באיסטריה, שהיא החלק החמישי של חבל קרניולה, חיים תושבים משני סוגים, דהיינו יוצאי פיומה או רייקה, דלמטים וליבורנים מחד, ואיסטרים מקוריים מאידך". החל של איסטריה המשתייך לקרניולה, גובל בצפון עם קרניולה הפנימית. ממערב הגבול עובר מדרום לשקוציאן דרך טיניאן (קרסטברג, אנטיניאנה), ומשם ביער בנט פטר ושומי, לכיוון מזרח דרך פאצין (מיטרבורג), ברשץ ,לובראן, וולוסקו ועד לרייקה }פיומה). משם פונה הגבול צפונית לאורך הנהר רייצ'ינה (פיומארה) עד לנהר קולפה.

ההבדלים בין חבלי ארץ אלה באים לידי ביטוי גם במנהגים וגם בניבי השפה הסלובנית.

גורנסקה = קרניולה העליונה
- נפת קראן (קריינבורג)
- חלק מנפת ליובליאנה

נורטרנסקה = קרניולה הפנימית

ָ**האזור מסביב לפוסטוינה (אדלגסורג, פוסטומיה)

דולנסקה - קרניולה התחתונה
- החלק הדרומי של נפת ליובליאנה
- נובו מסטו (רודולפזסוורט)
- קוצ'ביה (גוטשה)
- קרשקו (גורקפלד)

כמו כן -האזור מדרום-מערב להרי ז'ומבראק (הרי אוזקוקן)

- בלה קריינה:

3 קהילות:

- - מטליקה (מטלינג)
  - צ'רנומל (צ'רנמבל)
  - סמיץ'

היסטוריה

היסטוריה מוקדמת

בימי הקדם היה האזור חלק מהפרובינקיה הרומית פנוניה. בתקופת נדידת העמים מעבר יער האגסים (חרושקה) היווה תחנה חשובה בדרכם של בשבטים הגרמאניים אל איטליה. הלונגוברדים התיישבו קודם באזור הזה. אחרי פלישתם לאיטליה בשנת 568 האזור יושב על ידי הסלאבים האלפינים. במאה השמינית יחד עם קרינתיה, תחת השם קרנטניה סופח האזור לבוואריה והיה חלק מהאימפריה הפרנקית. קרל הגדול החליט שמרכז השלטון של האזור יהיה בפריולי.

המרקיזות קרניולה (קריין)

האזור שצויין לראשונה תחת השם קרניולה (קריין) היה בשנים 1040-976 מאוחד עם דוכסות קרינתיה, חלק מהאימפריה הרומית ה"קדושה". החל משנת 973 מרכז השלטון המלכותי המקומי הייתה תחילה באקווילאה. בהמשך התארגן האזור ב-1040 כמארקה או מרקיזות נפרדת בהנהגת מרקיז או מרקגראף. המארקה קרניולה כללה אז את קרניולה העליונה של ימינו, לרבות עיר הבירה קריינבורג (קראן) שבה ישב המרקגרף, כמו כן הריבוע לייבך (ליובליאנה) ועוד אזור בצורת טריז שגבולותיו היו סנט מראין (שמאריה), גרוסלאסיץ' (וליקה לאשצ'ה) ויערות גוטשר (קוצ'בסקי רוג), במערב - לאס (לוז'), צירקניץ (צרקניצה) ואלבן (פלנינה). באמצע המאה ה-16 השתייכה העיירה המבוצרת של קריינבורג ליוהאן פון קיסל וכונתה בהמשך קיזלשטיין.

אחרי היפרדותה מקרינתיה ב-1040, שמרה קרניולה יחסים הדוקים עם המרקיזות זאן (או של סאווה - סאווינסקה קריינה) ועם איסטריה. גבולותיה עברו שינויים תכופים. המרקגרפים האוטונומיים הראשונים שלה היו הרוזנים הבווארים זמפט-אברסברג שתבעו החל משנת 1036 את הבעלות גם על החלקים מדרום לסאווה של המארק זאן המיושבים על ידי סלאבים. ב-1058 עלה על כס המרקיזות אולריך מוויימאר-אורלמינדה, שכיהן קודם כמרקגרף באיסטריה. ב-1063 הוא סיפח על חשבון הקרואטים רצועה צרה בקצה הצפוני של החוף הדלמטי עם החלק הצפוני של מפרץ קוורנר, המפרץ של פיומה-רייקה. רצועה זו שבין רייקה לברשץ קיבלה את השם "מראניה".

החל משנת 1077 שלטון הרוזנים מווימאר הוחלף על ידי בפטריארכים מאקווילאה. הם נותרו רשמית מרקגרפים של קרניולה עד שנת 1282. החל מ-1086 על השלטון בפועל התחרו כמה הפקידים הבכירים וכמה משפחות שועים:בני אפנשטיינר, הרוזנים אנדכס-מראן, בני וייכסלברג והרוזנים מגוריציה. הבנברגר האחרון, פרידריך השני של אוסטריה, התחתן ב-1229 עם אגנס לבית אנדכס ומראניה וקנה את האחוזות הבישופיות בפרייזינג. באותה תקופה משפחה נוספת - בני שפאנהיימר - התערבה גם היא במאבק על הכוח במרקיזות.