פרידריך הרביעי, דוכס אוסטריה

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. פרידריך הרביעי, דוכס אוסטריה (1382 – 24 ביוני 1439), חבר בית הבסבורג, היה דוכס אוסטריה משנת 1402 ועד מותו. כחלק מהקו הלאופולדיני של הבסבורג, הוא שלט על אוסטריה הנוספת ורוזנות טירול משנת 1406 ואילך.

ביוגרפיה

פרידריך היה בנם הצעיר של הדוכס לאופולד השלישי (1351–1386) ואשתו ורידיס, בתו של ברנבאו ויסקונטי, אדון מילאנו. על פי הסכם נויברג משנת 1379, אביו שלט על שטחי אוסטריה הפנימית של שטיריה, קרינתיה, קרניולה, כמו גם על טירול והנחלה האוסטרית בשוואביה. לאחר מותו המוקדם של הדוכס לאופולד בקרב סמפך בשנת 1386, פרידריך ואחיו הבכורים וילהלם, לאופולד הרביעי וארנסט נותרו בתחילה בחסות דודם אלברכט השלישי, דוכס אוסטריה.

כאשר התעורר סכסוך ירושה עם מותו של הדוכס אלברכט בשנת 1395, הדוכסים הצעירים התעקשו על זכויותיהם: בשנה שלאחר מכן המשיך וילהלם לשלוט על אדמות אוסטריה הפנימית ולאופולד הרביעי מונה כרוזן טירול. כאשר התבגר פרידריך בשנת 1402, הוטל עליו רשמית לנהל את ירושת אביו בשטחי הבסבורג המפוזרים בשוואביה, המכונים יחד אוסטריה הנוספת והתיישב בפרייבורג אים ברייסגאו. חלוקה נוספת של השטחים הליאופולדיים התרחשה לאחר מותו של וילהלם בשנת 1406: הדוכס לאופולד הרביעי, היורש הבכור, מסר את טירול לפרידריך, אולם הוא לא הפך לשליט יחיד באוסטריה הנוספת עד מותו של לאופולד בשנת 1411.

שנות ראשונות שלטונו של פרידריך היו בסימן עימותים חיצוניים ופנימיים. הוא נאלץ להתגבר על התנגדות האצילים הטירולים (שהעניקו לו את התואר "הכיסים הריקים") בשנת 1406/07 ומרד בבישוף טריינט. הוא נאלץ להתמודד גם עם תנועת העצמאות באפנצל שבשוואביה, שם הסכסוך עם מנזר סנט גאלן הסלים בשנת 1401, וגרם למלחמות אפנצל. פרידריך נאלץ לעמוד בסדרה של סכסוכים צבאיים ארוכי שנים, עד שהושג שלום בשנת 1410. עם זאת, אזור אפנצל הפך בשנת 1411 לאזור חסות של הקונפדרציה השווייצרית הישנה. עוד בטירול, הוא נאלץ להתמודד עם הכוחות הפולשים של שטפן השלישי, דוכס בוואריה, אותו ניצח בעמק הפונדק התחתון.

עם מותו של הדוכס לאופולד הרביעי בשנת 1411, האחים הצעירים שנותרו בחיים פרידריך וארנסט חילקו שוב את רכושו של לאופולד. עם אוסטריה הנוספת, הפך פרידריך לשליט ללא עוררין על שטחי הבסבורג באלזס ושל מרקיזות בורגאו. בשנת 1417 ירש גם את אחוזות קיבורג מענף הבסבורג-לאופנבורג שנכחד. כמה עימותי גבול עם הרפובליקה של ונציה הובילו לאובדן רוברטו בעמק לגרינה .

במהלך הניתוק המערבי, הדוכס פרידריך צידד באנטי-אפיפיור יוחנן העשרים ושלושה, ועזר לו במנוסתו במועצת קונסטנץ במרץ 1415. בעקבות כך, המלך זיגיסמונד הלוקסמבורגי עצר את יוחנן בברייסגאו והטיל על פרידריך חרם קיסרי. הודות לתמיכת האוכלוסייה המקומית הוא הצליח להשאיר את טירול, אם כי איבד את ארגאו המערבית, את אחוזות פרייאמט ורוזנות באדן, במולדתם הישנה של ההבסבורגים, לשווייצרים.

בשנת 1420 העביר פרידריך גם את החצר הטירולית שלו ממראן לאינסברוק. לאחר כמה מרידות של אצילים מקומיים, שלטונו על טירול התייצב, בין השאר בשל תחילתו המוצלחת של כריית כסף שהביאה לעלייה בשגשוג באזור. לאחר מותו של אחיו ארנסט ב-10 ביוני 1424 השתלט הדוכס פרידריך גם על העוצרות על אוסטריה הפנימית עבור אחייניו הקטינים פרידריך החמישי (הקיסר לימים פרידריך השלישי) ואלברכט השישי. אולם בשנותיו האחרונות נאלץ שוב להתמודד עם מרד נוסף נגד שלטונו הטירולי, שהניע הנסיך-הבישוף אלכסנדר מטריינט.

פרידריך מת בחצרו באינסברוק, ולמרות כינויו מת כאיש עשיר. בנו ויורשו זיגיסמונד כונו דר מינזרייך ("עשיר במטבע"). פרידריך נקבר במנזר הציסטרסיאני של סטמס, טירול.

משפחתו

ב-24 בדצמבר 1407 התחתן פרידריך עם אליזבת מפפאלץ (1381–1408), בתו של רופרט של גרמניה, באינסברוק. נולדה להם בת אחת, אליזבת, אך הן מתו זמן קצר לאחר הלידה ב-27 בדצמבר 1408.

ב-11 ביוני 1411 התחתן פרידריך עם אנה מבראונשווייג, בתו של פרידריך הראשון, דוכס בראונשווייג-לינבורג; היו להם ארבעה ילדים: