חוזה פרסבורג
חוזה פרסבורג הוא חוזה שנחתם ב-26 בדצמבר 1805 בין צרפת ואוסטריה כתוצאה מתבוסתם של האוסטרים בקרב אולם (25 בספטמבר - 20 באוקטובר) ובקרב אוסטרליץ (2 בדצמבר).
ב-4 בדצמבר הוסכם על הפסקת אש והחלו מגעים לחוזה שלום. החוזה נחתם בטירת הארכיבישוף בפרסבורג (כיום ברטיסלאבה) על ידי נפוליאון ועל ידי פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה".
בהסכם עזבה אוסטריה את הקואליציה האנטי-צרפתית השלישית, וויתרה על שטחים ניכרים באירופה. ההישגים מהחוזים הקודמים חוזה קמפו פורמיו וחוזה לונביל חזרו על עצמם, והשטחים בהם החזיקו האוסטרים באיטליה ובבווריה הועברו לצרפת. נכסים אוסטרים מסוימים בגרמניה, הועברו לבעלי ברית של הצרפתים. דרישות האוסטרים על מדינות גרמניות אלו ננטשו ללא יוצאי מן הכלל, כאשר בנוסף לכך נאלצה אוסטריה לוותר על שישית משטחה ו-2.5 מיליון תושבים מתוך אוכלוסייה של 24 מיליון. כמו כן, אולצה אוסטריה לשלם פיצויים לצרפת בסך של 40 מיליון פרנק.
שר החוץ הצרפתי, טליראן, הפציר בנפוליאון להציע לאוסטרים שלום נדיב, ולפצותם על אובדן שטחים באיטליה באמצעות שטחים בבלקן ובמזרח אירופה, על חשבון רוסיה. באופן זה קיווה טליראן ליצור ברית אינטרסים יציבה עם האוסטרים ולתקוע טריז בינם לבין רוסיה, שמצדה תידחק לעימות עם בריטניה במזרח הרחוק. הקיסר לא קיבל את דעתו. לאחר שהביס את הקואליציה השלישית בתוך שלושה חודשים, במבצע צבאי מן המזהירים בהיסטוריה, הוא היה בשיא ביטחונו העצמי. התנאים הקשים והמשפילים של חוזה פרסבורג עוררו מרירות רבה וגרמו לאוסטריה המובסת להתחיל כמעט מיד להיערך, במישור הצבאי והדיפלומטי, למערכה נוספת נגד צרפת. שלום פרסבורג הותיר אמנם את אוסטריה מחוץ לקואליציה האנטי צרפתית הרביעית, אך היא הצטרפה לקואליציה החמישית ב-1809.
חוזה פרסבורג סימן את סופה של האימפריה הרומית ה"קדושה", וב-1806 ויתר פרנץ השני על תוארו והוכתר כפרנץ הראשון, קיסר אוסטריה. את החלל שהותירה האימפריה בגרמניה ניסה נפוליאון למלא באמצעות ישות פוליטית בחסות צרפת בשם הקונפדרציה של הריין.
