בוסרה
 | |||||||
| התיאטרון הרומי בבוסרה | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
_(14756353646)-1.jpg)
בּוֹסְרָה (בערבית: بصرى - בוצרא, או בוצרא א-שאם, בכתבי חז"ל: בוצרה) היא עיר עתיקה בדרום סוריה, השוכנת בחבל החורן, כ-35 ק"מ דרומית-מזרחית לעיר דרעא, כ-15 ק"מ צפונית לגבול עם ירדן ובסמוך למקורות נהר הירמוך.
במהלך התקופה הרומית העיר שימשה כבירתה של הפרובינקיה הרומית ערביה, והתגוררה בה אוכלסייה מעורבת של הלניסטים ויהודים. במהלך תקופת התלמוד התקיימה בעיר קהילה יהודית גדולה, שחכמיה נזכרים רבות בכתבי חז"ל כחלק מאמוראי ארץ ישראל.
בתקופה המוסלמית היוותה העיר מרכז דתי חשוב ותחנה בדרכם של עולי הרגל למכה. שרידי העיר העתיקה של בוסרה, שסביבה הוקמה בוסרה המודרנית, הוכרזו בשנת 1980 כאתר מורשת עולמית, בעיקר בשל התיאטרון הרומי של העיר, מראשית המאה ה-2 לספירה, שהוקף במצודה ערבית. עוד השתמרו בעיר שרידיהם של מבנים מהתקופה הביזנטית ומספר מסגדים. בשנת 2013 הכריז ארגון אונסק"ו על בוסרה ועל כל אתרי המורשת העולמית בסוריה כאתרים הנתונים בסיכון.
היסטוריה
בוסרה נזכרה לראשונה בשם "בוסראנה" במסמכים מצריים מתקופתם של תחותמס השלישי (המאה ה-15 לפנה"ס) ושל אחנתון (המאה ה-14 לפנה"ס). התפתחותה הממשית של העיר החלה במאה ה-2 לפנה"ס עת נכבשה בידי הנבטים והייתה לבירה אזורית. בשנת 106 נכבשה העיר בידי כוחותיו של טראיאנוס, שמה שונה לנובה טראיאנה בוסטרה (Nova Trajana Bostra), והיא הייתה לבירת הפרובינקיה הרומית של ערביה. חיל מצב של כ-5,000 חיילים הוצב בה והיא הייתה עד מהרה לבסיסו העיקרי של הלגיון השלישי קירנאיקה. העיר נבנתה לפי עקרונות התכנון הרומיים והוקם בה תיאטרון שיכול היה להכיל 17,000 צופים. התיאטרון שנחשב לאחד הגדולים במזרח התיכון נותר כמעט שלם עד ימינו. החל בתחילת המאה ה-3 החלה הנצרות להתפשט בעיר ונבנו בה מספר כנסיות וקתדרלה משנת 513 שהוקדשה לסרגיוס, בכחוס ולאוניסיוס.
בשנת 634 כבש המצביא הערבי ח'אלד בן אל-וליד את העיר לאחר קרב בוסרה, והמקום היה לזירת קרבות מתמשכים בין הערבים לביזנטים. לפי המסורת המוסלמית ביקר הנביא מחמד בעיר פעמיים, ובביקורו הראשון למד על הנצרות ועל עתידו כנביא מפי הנזיר הנסטוריאני בחירה. 36 מסגדים הוקמו בעיר, ביניהם מסגד עומר ששופץ ב-1950.
החל בסוף מאה ה-11 שלטו הסלג'וקים בבוסרה, והשושלת האיובית בהנהגת נור א-דין כבשה אותה במאה ה-12. במהלך המאה ה-13 ביצרו הערבים את העיר והפכו את התיאטרון למצודה שנועדה להגן על היישוב מפני הצלבנים, אך הדבר לא סייע לה בעת התקפת המונגולים. ב-1261 כבש הסולטאן הממלוכי ביברס את העיר ושיחזר את מבניה. העיר נותרה משך מאות שנים כנקודת מעבר חשובה בדרך למכה, אך הלכה ואיבדה את חשיבותה עד שהייתה במאה ה-19 לכפר קטן.
באמצע המאה ה-20 שוחזרו מבני העיר העתיקים, ואחת הבעיות שניצבו בפני העוסקים במלאכה הייתה שהתיאטרון הרומי נחבא בינות לקירות המצודה הערבית משך כ-700 שנה. למבני המצודה נודעה חשיבות אדריכלית בזכות עצמם, ובסופו של דבר פונה פנים התיאטרון מהתוספות הערביות, אך מבני המצודה שמחוצה לו נשמרו.
בחודש מרץ 2015 התנהלו בעיר קרבות כחלק ממלחמת האזרחים בסוריה, וכוחות המזוהים עם המורדים הסורים המתונים כבשו את העיירה[1]. ביולי 2018 כבשו צבא אסד מחדש את העיר בסיוע רוסי[2].
במקורות היהודיים
בוצרה נזכרת רבות בכתבי חז"ל מתקופת התלמוד כעיר שהתקיימה בה קהילה יהודית גדולה. בין חכמי העיר נמנו בין היתר האמוראים רבי יונה בוצרייא, רבי חנן בר ברכיה בצריה[3] ורבי תנחום בוצרייא[4], ונהגו לפקוד אותה אמוראים ארצישראליים רבים.
בהתאם לברייתא דתחומין, תחום ארץ ישראל לעניין מצוות התלויות בארץ הגיע במזרחו עד העיר בוצרה וחבל טרכון[5]. עם זאת, האמוראים נחלקו בשאלה האם העיר עצמה היא בתחומי ארץ ישראל אם לאו. בעוד שרבי יוחנן סבר כי העיר היא בחוץ לארץ[5], ריש לקיש סבר כי העיר היא בתחומי ארץ ישראל, ונהג לצאת אליה[6] ולהתארח אצל יהודי העיר[7]. כן נהג לבקר בעיר האמורא רבי אבהו[8]. בתלמוד הבבלי נזכר גם בית הכנסת של קהילת בוצרה[9].
במספר מקומות בתלמוד הירושלמי מובא מעשה ברבי אסי, שאמו עלתה מבבל לארץ ישראל והגיעה לבוצרה, ורבי יוחנן לא אישר לו בתחילה לצאת ולפגוש אותה, הואיל והעיר שכנה לדעתו בחוץ לארץ בעוד שרבי אסי היה כהן[10].
בהיותה עיר רומית עם אוכלוסייה נכרית גדולה, נדרשו חז"ל לא אחת לשאלות הנוגעות להלכות עבודה זרה אגב מעשים שאירעו בעיר. כך, מובא בתלמוד הירושלמי המעשה הבא הנוגע לביקורו של ריש לקיש בעיר: ”רבי שמעון בן לקיש הוה בבוצרה, חמתון מזלפין להדא אפרודיטי (וראה שהיו מזלפים שם לפסל של אפרודיטה), אמר לון לית אסיר (שאל את היהודים שם האם לא אסור שיהיו במקום)? אתא שאל לרבי יוחנן, אמר לו רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק אין דבר של רבים אסור.”[11]. בנוסף, נזכרת העיר בידי חז"ל לעניין התאנים המיוחדות שגידלו בה, "דבלים בוצריות", והדינים המיוחדים שחלו לגביהן לעניין מצוות התלויות בארץ[12].
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
 |
הערות שוליים
- ^
המורדים הסורים כבשו עיירה עתיקה אסטרטגית סמוך לגבול הירדני, באתר הארץ, 25 במרץ 2015
- ^ הלחימה מתקרבת לגבול: אסד ורוסיה מתקדמים בקוניטרה, באתר וואלה!, 15 ביולי 2018
- ^ ויקרא רבה א' כ"י, שיר השירים רבה ז' א', בראשית רבה סו, ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, כלאיים, פ"ג ה"א.
- ^ 5.0 5.1 תלמוד ירושלמי, שביעית, פ"ו ה"א.
- ^ תלמוד ירושלמי, שביעית, פ"ח ה"ח; ירושלמי, הוריות, פ"ג ה"ד.
- ^ דברים רבה, ראה, ד, ח.
- ^ תלמוד ירושלמי, חלה, פ"ד ה"ד; ירושלמי, שבת, פ"ב ה"א.
- ^ תלמוד בבלי, שבת, כט ע"ב
- ^ תלמוד ירושלמי, ברכות, פ"ג ה"א; ירושלמי, נזיר, פ"ז ה"א; ירושלמי, שביעית, פ"ו ה"א.
- ^ תלמוד ירושלמי, שביעית, פ"ח ה"ח.
- ^ תלמוד ירושלמי, דמאי, פ"ב ה"א; ירושלמי, ביכורים, פ"ג ה"ג.
.svg) | |
|---|---|
|
31648670בוסרה