הלגיון השלישי קירנאיקה
הלגיון השלישי 'קירנאיקה' (לטינית: Legio III Cyrenaica) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי מרקוס אנטוניוס בשנת 36 לפני הספירה, בזמן ששימש כמושל קפריסין שהייתה מאוחדת מבחינה מנהלית עם קירנאיקה.
היסטוריה
הלגיון שהה במצרים במאה הראשונה לספירה. בשנת 106 הפך ללגיון היחיד בפרובינקיה שזה עתה הוקמה, פרובינקיה ערביה. הלגיון הוצב תחת לגאטוס פראטוריאני, קלאודיוס סוורוס (Claudius Severus), שהיה המושל הראשון של פרובינקית ערביה, לאחר שמספח ערביה, מושל סוריה, אולוס קורנליוס פלמה עזב חזרה לסוריה.[1] הלגיון השתתף במלחמות הפרתיות של טראיאנוס, כפי שעולה מקשת הוקרה, מייל אחד מהחומות של דורה-אירופוס, שנבנתה על ידי הלגיון לכבוד ניצחון הקיסר טראיאנוס במלחמות הפרתיות, קשת זו נבנתה לפני שטראיאנוס קיבל את התואר הנוסף פרתיקוס (Parthicus), ולכן היא מוקדמת לפברואר שנת 116.[2] בנוסף, טריבון צבאי של הלגיון, Q. Voconius Saxa Fidus, זכה בעיטור צבאי על חלק במלחמה.[3] לאחר המלחמות בשנת 116-117, יחידה של הלגיון שהתה בירושלים, כפי שעולה מכתובת המתארת את הלגיון והתגלתה בשימוש משני בחומה בהר ציון, כנראה כחלק מהכוחות שנשלחו עם לוסיוס קוויטוס לדכא את המרידה היהודית.[4] סבפפירוס משנת 119, הלגיונות השלישי קרינאיקה והלגיון העשרים ושתים דיוטוריאנה. הוצבו באותו המחנה ניקופוליס במצרים.[5] ונשאר בה עד לשנת 123, שבה הוא הוחלף בלגיון השני 'טראיאנה'. הלגיון עבר בשנה זו חזרה לפרובינקיית ערביה ונשאר בה עד המאה החמישית לספירה. הטריוס נפוס, נציב פרובינקית ערביה בזמן מרד בר כוכבא ומפקד ההלגיון השלישי קירנאיקה השתתפו גם הם באופן מלא בדיכוי מרד בר כוכבא בשנים 132-136.[6]
לקריאה נוספת
- Emil Ritterling, Legio, Realencyclopädie of Klassischen Altertumswissenschaft, 1925, Columns 1506-1514
- H. A. Sanders, The Origin of the Third Cyrenaic Legion, The American Journal of Philology, Vol. 62, No. 1 (1941), pp. 84-87.
- Johannes Kramer, Die Wiener Liste von Soldaten der III. und XXII. Legion (P. Vindob. L 2), ZPE 97 (1993), pp. 147-158
- G. W. Bowersock, A Report on Arabia Provincia, The Journal of Roman Studies, Vol. 61, (1971), pp. 219-242
- Karl Strobel, Zu Fragen der frühen Geschichte der römischen Provinz Arabia und zu einigen Problemen der Legionsdislokation im Osten des Imperium Romanum zu Beginn des 2. Jh.N.Chr. Zu Fragen der frühen Geschichte der römischen Provinz Arabia und zu einigen Problemen der Legionsdislokation im Osten des Imperium Romanum zu Beginn des 2. Jh.N.Chr, ZPE 71, (1988), pp. 251-280
- John Peter Oleson, M. Barbara Reeves, Barbara J. Fisher, New Dedicatory Inscriptions from Humayma (Ancient Hawara), Jordan, ZPE 140 (2002), pp. 103-121
- P.-L. Gatier, La Legio III Cyrenaica et l'Arabie, in dans Les légions de Rome sous le Haut-Empire, I, Lyon, 2000, p. 341-344
- A. Kindler, The Coinage of Bostra (Warminster 1983) 87-95.
- D. Kennedy originally, Legio VI Ferrata: The Annexation and Early Garrison of Arabia, HSCP 84 (1980) 282-309
קישורים חיצוניים
- Emil Ritterling, Legio III Cyrenaica, Realencyclopädie of Klassischen Altertumswissenschaft, 1925, Columns 1506-1514
הערות שוליים
- ^ D. L. Kennedy, 'Legio VI Ferrata: The Annexation and Early Garrison of Arabia' Harvard Studies in Classical Philology, Vol. 84, (1980), pp. 289-293. ; לניסיון לקשור זאת עם שתי יחידות עזר שעברו ממצרים לערביה ראו: M.P. Speidel, "The Roman Army in Arabia," Aufstieg und Niedergang der romischen Welt II. 8 (Berlin/New York), 1977, pp. 687-730.
- ^ S. Gould, "Inscriptions. I. The triumphal arch", in The excavations at Dura-Europos IV, (New Haven, 1933), p. 56.; "Supplementary Inscriptions. I. "Am Addition to the inscriptions if the Arch of Trajan", Ibid. VI (New Haven, 1936), p. 480
- ^ AE 1986, 686 = H. M. Cotton, ‘The Legio VI Ferrata’, in Les legions de Rome sous le Haut-Empire. Actes du Congres de Lyon (17-20 septembre 1998), Paris 2000 I, p. 353, no. 26
- ^ CIL III, 13587 = איזק בנימין, 'כתובות מירושלים אחרי המרד הראשון', ספר ירושלים; התקופה הרומית והביזאנטית (תשנ"ט), 1999, עמ' 169-170.
- ^ BGU I.140 = E. M. Smallwood, Documents Illustrating the Principates of Nerva, Trajan and Hadrian. Cantabrigiae: Cambridge University Press, 1966, no. 333.
- ^ W, Eck, "Der angebliche Krieg des Aelius Caesar in Pannonien und die ornamenta triumphalia des Haterius Nepos", Laszlo Borhy (ed.) Von iler Entstehung Roms bis zur Auflosung des Romischen Reiches, Konferenz zum Gedenken des hundertsten Geburtstages von Andreas Alfoldi (1895-1981), Budapest, 1999. pp. 28-31.
