ג'וזאיה לזלי פורטר
 | |
| לידה | מחוז דניגול, אולסטר, צפון אירלנד, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| פטירה | בלפסט, צפון אירלנד, הממלכה המאוחדת |
| ידוע בשל | ספריו על ארץ ישראל וסוריה |
| עיסוק | כומר, מיסיונר, פרופסור באוניברסיטה |
_(14756353646)-1.jpg)
ג'וזאיה[1] לזלי פורטר (Josias Leslie Porter; 4 באוקטובר 1823, מחוז דניגול, אלסטר, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד – 16 במרס 1898, בלפסט, צפון אירלנד, הממלכה המאוחדת) היה כומר פרסביטריאני אירי, סופר ואיש אקדמיה. פעל כמיסיונר בסוריה וכתב ספרים על אודות האזור.
קורות חייו
פורטר למד תאולוגיה באוניברסיטת גלאזגו ובאוניברסיטת אדינבורו. הוא הוסמך לכמורה ב-1846 וכיהן באחת מקהילות ניוקסל שבצפון-מערב אנגליה. ב-1849 נשלח כמיסיונר לדמשק שבסוריה מטעם הכנסייה הפרסביטריאנית האירית,[2] ונשאר שם למשך עשר השנים הבאות. בתקופת שהותו במזרח סייר בארצות השכנות – בלבנון, בארץ ישראל ובעבר הירדן וכתב עליהן.
ב-1859 חזר לארצו והתמנה לפרופסור בתחום ביקורת המקרא במכללה התאולוגית של הכנסייה הפרסביטיאנית (אנ') בבלפסט, שנוסדה ב-1853. במשך השנים מילא תפקידים בכירים בכנסייה הפרסביטריאנית האירית.[3] מ-1867 פעל כמזכיר המכללה וכמו כן פעל כמפקח במערכת החינוך החינוך הממשלתית. ב-1879 התמנה לנשיא אוניברסיטת המלכה בבלפסט והיה גם לחבר הסנאט של האוניברסיטה המלכותית של אירלנד (אנ'). פורטר היה עמית האגודה המלכותית לספרות.
ספריו
שהייתו במזרח הניבה את חיבוריו על האזור. יהושע בן אריה כתב עליהם כי "חשיבות ספריו [של פורטר] אינה בגלל הערכותיו המדעיות, אלא בזכות סקירותיו של ארץ ישראל וסוריה".[4] ב-1855 פרסם את ספרו "חמש שנים בדמשק" (Five Years in Damascus) שבו תיאר את חייו בה ואת מסעותיו לתדמור, לחורן וללבנון. ב-1858 פרסם את "מדריך לנוסעים לסוריה ולארץ ישראל" (Handbook for Travellers in Syria and Palestine) בהוצאת ג'ון מאריי. מהדורה שנייה, משוכתבת ומורחבת, פורסמה ב-1875 אחרי ביקור חוזר של פורטר באזור. ב-1865 ראה אור ספרו "ערי הענק של הבשן והמקומות הקדושים בסוריה" (The Giant Cities of Bashan and Syria's Holy Places) שזכה לעניין ולתפוצה רבה, אך גם לביקורת על העדר חקירה מדעית.[5] כאיש דת הדגיש את התואם שמצא בין הכתובים לבין המקומות. כותרת המשנה לספרו על הבשן הייתה "המקומות הקדושים בסוריה". ספריו הנוספים על ארץ ישראל הם "דרך שומרון לגליל ולירדן" (Through Samaria to Galilee and the Jordan) מ-1885 ו"ירושלים, בית לחם וביתניה" (Jerusalem, Bethlehem, and Bethany) מ-1887. חיבורים אחרים שלו עוסקים בכתבי הקודש. פורטר תרם ערכים רבים, רובם ככולם על אתרים בארץ ישראל, לציקלופדיה לספרות מקראית (Cyclopædia of Biblical Literature) של ג'ון קיטו (John Kitto). כמו כן תרם ערכים למילון המקרא של סמית (Smith's Bible Dictionary) ולאנציקלופדיה בריטניקה.
לקריאה נוספת
- נתן שור, "ג'. ל. פורטר",[6] ספר הנוסעים לארץ ישראל במאה הי"ט, כתר, 1988, עמ' 205–206
- אלי שילר, "פורטר (1886)",[7] בנתיב עולי הרגל לארץ הקודש (קרדום 13–14), 1981, עמ' 111–112
- Edwin James Aiken, "Revd Prof. Josias Leslie Porter (1823–1889)", in: Charles W. J. Withers, Hayden Lorimer (eds.), Geographers: Biobibliographical Studies, Vol. 26, 2007, pp. 67–78
קישורים חיצוניים
- Thomas Hamilton (revised by H.C.G. Matthew), "Porter, Josias Leslie", Oxford Dictionary of National Biography, 2004
J. L. (Josias Leslie) Porter , Five Years In Damascus, London: John Murray, 1855
כרך ראשון,
כרך שני
הערות שוליים
- ^ שמו הפרטי הוא אחת מצורות הכתיב המקובלות באנגלית לשם המקראי יאשיהו
- ^ המיסיון הפרסביטריאני האירי בדמשק נוסד ב-1841 במטרה מוצהרת להעביר יהודים על דתם; שמו הרשמי של הארגון היה "Irish Presbyterian Jewish Mission"
- ^ כאז כן עתה היא הגדולה בכנסיות הפרוטסטנטיות בצפון אירלנד
- ^ יהושע בן אריה, ארץ ישראל במאה הי"ט – גילויה מחדש, כרטא והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1970, עמ' 151
- ^ פורטר הקדיש את הספר ללורד דפרין, גם הוא אנגלו-אירי במוצאו; דפרין פעל כנציג הבריטי במשלחת לסוריה ב-1860 שתפקידה היה לברר את נסיבות סכסוכי הדמים בין הנוצרים למוסלמים בהר הלבנון
- ^ נפלה טעות בציון שמותיו הפרטיים של פורטר (אף שראשי התיבות זהים), ככל הנראה בעקבות הטעות של ריינהולד רריכט (פריט 2407 ב-Bibliotheca geographica Palaestinae, Berlin 1890 ) פורטר חתם על כל ספריו בציון ראשי התיבות של שמותיו הפרטיים
- ^ תרגום הפרק על העיר חיפה מתוך ספרו של פורטר "דרך שומרון לגליל ולירדן" (מהדורת 1889)
31665481ג'וזאיה לזלי פורטר