אתר מורשת עולמית בסיכון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תפוצת אתרי מורשת עולמית בסיכון
מספר האתרים בסיכון לפי מדינות:
  שישה אתרים או יותר
  חמישה אתרים
  ארבעה אתרים
  שלושה אתרים
  שני אתרים
  אתר בודד
העיר העתיקה בירושלים - האתר הראשון ברשימת האתרים בסיכון (1982)
עמק האלבה בדרזדן - הוכרז בסיכון בשנת 2006 בשל הקמת גשר והוסר מרשימת המורשת העולמית ב-2009, לאחר שהעובודות להקמת הגשר החלו

רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית של אתרי מורשת עולמית, אשר מנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית לפי סעיף 11.4 לאמנת המורשת העולמית. הרשימה כוללת אתרים בסיכון: ”שלשם שימורם נדרשות פעולות משמעותיות, ושלגביהם נדרש סיוע בהתאם לאמנה[1]. מטרתה של הרשימה היא ליידע את הקהילה העולמית על קיומם של תנאים המאיימים על מהותו של אתר מורשת עולמית, ולעודד פעילות מתקנת. אתרים אלה זוכים לתשומת לב רבה, וועדת המורשת העולמית נעזרת בגופים מקצועיים ובמדינות בהן שוכנים האתרים - הן בישיבותיה השנתיות והן באופן שוטף - כדי להעריך את מידת הסיכון הנשקפת להם, לנסח כללים ודרכי פעולה לשינוי המצב ולאכוף אותם. כאשר מצב הסיכון חולף, מתבטלת גם הכרזתו של המקום כאתר בסיכון. במקרים חריגים עלול מצבו של האתר לגרום לביטול ההכרזה על האתר כאתר מורשת עולמית.

בשנת 2019 כללה הרשימה 53 אתרים בסיכון - 21 מהם במדינות ערב ו-16 באפריקה, ובכלל אלה כל אתרי המורשת העולמית בלוב, סוריה וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מדינות ערב נוספות שבהן חלק ניכר מהאתרים נמצאים ברשימת האתרים בסיכון, הן הרשות הפלסטינית, תימן ועיראק. בנוסף נמצאים ברשימת הסיכון כל אתרי המורשת העולמית באפגניסטן ובקוסובו. העיר העתיקה בירושלים מוכרזת גם היא כאתר בסיכון[2].

הכרזת אתר בסיכון

שילובו של אתר ברשימת האתרים בסיכון אפשרית כאשר הוועדה מוצאת עדות לקיומו של אחד התנאים הבאים:

אתר מורשת עולמית תרבותי

  • סכנה ודאית - האתר ניצב בפני סכנה קרובה ספציפית ומוכחת, דוגמת:
    • התדרדרות חומרית משמעותית;
    • התדרדרות משמעותית של מבנה או מאפיינים אומנותיים;
    • התדרדרות אדריכלית משמעותית או כזו הקשורה לקוהורנטיות של התכנון העירוני;
    • התדרדרות מהותית של המרחב העירוני או הכפרי, או של הסביבה הטבעית;
    • אובדן משמעותי של אותנטיות היסטורית;
    • אובדן משמעותי של חשיבות תרבותית.
  • סכנה אפשרית - האתר ניצב בפני איומים אשר עשויים להביא לתוצאה מזיקה במאפייניו הטבועים, דוגמת:
    • שינוי המעמד המשפטי, המצמצם את מידת ההגנה של האתר;
    • היעדר מדיניות שימור;
    • איום כתוצאה ממיזמי תכנון אזוריים;
    • איום כתוצאה מתכנון עירוני;
    • פריצה או איום לפריצת סכסוך מזויין;
    • איום אקלימי, גאולוגי או סביבתי.

אתר מורשת עולמית טבעי

  • סכנה ודאית - האתר ניצב בפני סכנה קרובה ספציפית ומוכחת, דוגמת:
    • ירידה חמורה באוכלוסייתו של מין בסיכון, או של מין אחר שלו ערך אוניברסלי יוצא דופן, ואשר למען הגנתם נוסד האתר; בין אם בשל גורם טבעי דוגמת מחלה, או כתוצאה מהתנהגות אנושית דוגמת ציד בלתי חוקי;
    • התדרדרות חמורה של היופי הטבעי או של הערך המדעי של האתר, כתוצאה מהתיישבות אדם, בניית סכרים המביאים להצפת שטחים חשובים של האתר, פיתוח תעשייתי וחקלאי הכולל שימוש בחומרי הדברה ודשן, עבודות ציבוריות משמעותיות, כריה, זיהום ועוד;
    • נוכחות אנושית מוגברת לאורך גבולות השטח המוכרז באופן המאיים על שלמותו.
  • סכנה אפשרית - האתר ניצב בפני איומים אשר עשויים להביא לתוצאה מזיקה במאפייניו הטבועים, דוגמת:
    • שינוי מעמד ההגנה החוקי של האתר;
    • תוכניות להתיישבות או למיזם פיתוח בשטח האתר, או במקום העשוי לאיים על האתר;
    • פריצה או איום לפריצת סכסוך מזויין;
    • תוכנית ניהול או מערכת ניהול לא מספקות או שאינן מיושמות באופן מלא;
    • איום אקלימי, גאולוגי או סביבתי.

משמעות ותוצאות ההכרזה כאתר בסיכון

קישוים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סעיף 11.4 לאמנת המורשת העולמית
  2. ^ https://whc.unesco.org/en/danger/ רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0