בולגר
 | |
| המכלול הצפוני באתר: מימין לשמאל - כנסיית תרדמת מרים, המינרה המשוחזר והמאוזוליאום המזרחי. שני המבנים הקטומים משני צדדיו של המאוזוליאום הם שרידי פינותיו של המסגד הגדול | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2014, לפי קריטריונים 2, 6 | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
בולגר (רוסית Булгар; טטרית Bolğar או Болгар; צ'ובשית Пăлхар) הוא אתר ארכאולוגי ברפובליקה של טטרסטן שברוסיה. האתר שוכן על הגדה השמאלית של הוולגה, כ-30 ק"מ מזרחית למקום מפגשו עם נהר קאמה. בולגר נוסדה במאה ה-8, ושימשה כבירתן של שתי מדינות: בולגריה של הוולגה בין המאות ה-10 וה12, ואורדת הזהב במאות ה-13 וה-14. היא חרבה בידי נסיכות מוסקבה ב-1431, וירדה מגדולתה. תושבי הרפובליקות הרוסיות, טטרסטן וצ'ובשיה, הרואים עצמם כממשיכי דרכם וצאצאיהם של הבולגרים תושבי בולגריה שעל הוולגה, מתייחסים אל בולגר כאל בירתם ההיסטורית והדתית. המקום הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2014.
היסטוריה
הבולגרים היו קבוצה של שבטים נוודים שהתהוותה בתקופת נדידת העמים, בראשית ימי הביניים. בשנת 630 לערך הם נעו מארץ מולדתם שמצפון לים השחור מערבה, וייסדו מדינה מצפון לבלקן. במאה ה-8 נדד חלק מהם לכיוון צפון-מזרח, ונאחז באגן הוולגה המרכזי, סביב מקום מפגשו עם נהר קאמה. שם ייסדו מדינה שזכתה לשם בולגריה של הוולגה. בולגר הייתה לבירתה של מדינה זו בראשית המאה ה-10, ובה אימצו את דת האסלאם בשנת 922. העיר הייתה למרכז סחר בין מזרח אירופה ומרכז אסיה, וכן למרכז יצרני אשר נודע בזכות מוצרי העור שיוצרו בו. במאה ה-12 איבדה בולגר את מעמדה כבירת המדינה, אך שמרה על השפעתה.
ב-1236 נכבשה העיר בידי המונגולים, הוחרבה והועלתה באש, אולם שש שנים בלבד לאחר בחר בה באטו חאן, והיא הייתה לבירתה הראשונה של אורדת הזהב. העיר זכתה לפריחה מחודשת, אך במאה ה-14 שוב איבדה את מעמדה כעיר בירה, אם כי שמרה על חשיבותה בעיר המרכזית בחלקה הצפוני של המדינה. זוהי התקופה בה הוקמו בעיר המסגד הגדול, ארמון החאן, חלק ניכר מבתי המגורים והמאוזוליאה, תשתית הרחובות, מערכות לאספקת מים ומערכות ביוב, ובתי המרחץ שבה. אורדת הזהב החלה נחלשת במאה ה-15 בעקבות מאבקים עם נסיכות מוסקבה, וב-1431 החריבו הרוסים את העיר בהנהגת וסילי השני.
בולגר הפכה לכפר קטן ולמקום עליה לרגל עבור מוסלמית שלא היויכולים לקיים את מצוות החאג' ולהגיע למכה. במאה ה-17 ביקר הצאר פיודור השלישי בבולגר, והורה על תיעוד מבני העיר ושימורם. זמן קצר לאחר מכן הוקם במרכז האתר מנזר, אשר הוקם מחומרי הבניין של ארמון החאן, אך הוא נסגר ב-1770. במקום התפתח כפר אשר ניצל את חומרי הבניין של העיר ההיסטורית. מחקר ארכאולוגי מסודר נערך באתר בשנת 1864, אך רק ב-1923 זכה המקום בהגנה מכוח חוק. ב-1962 הוקם באתר מוזיאון ומאז שנת 2000 הוא קרוי באופן רשמי בשם "אזור השימור התרבותי והאדריכלי של בולגר".
האתר
גאוגרפיה
האתר שוכן על רכס בגובה של כ-30 מטרים על הגדה השמאלית של הוולגה, כ-30 ק"מ לאחר מקום מפגשה עם נהר קאמה, וכ-40 ק"מ מדרום לקאזאן, בירת טטרסטן. סמוך ממערב לאתר הארכאולוגי שוכן כפר הנושא את אותו שם. שטחו של האתר הוא כ-4.24 קמ"ר, והוא מוקף בסוללת עפר בגובה של חמישה מטרים לערך וחפיר שעומקו כשני מטרים. צורתו של האתר היא כשל משולש שבסיסו בצידו הצפוני לאורך גדת הנהר, וקודקודו בצידו הדרומי, כ-2.25 ק"מ מדרום לנהר.
סטרטיגרפיה
הסטרטיגרפיה בבולגר מונה שש שכבות: השכבות המוקדמות קדמו להגעת הבולגרים ולהקמת העיר, והן מתוארכות למחצית השנייה של האלף ה-1. מעליהן ניכרים שרידים מונגולים מסוף האלף הראשון; ומעליהן שכבות העיר מהמאה ה-13, עת שמשה כבירת אורדת הזהב. שכבות מאוחרות יותר שייכות לתקופת הנסיגה של העיר, עת השתייכה לחאנות קאזאן במאות ה-15 וה-16, ולבסוף שכבת המאה ה-17 המקבילה לתקופת שלטון רוסיה הצארית.
המבנים
הממצא המרכזי והחשוב באתר הוא המסגד הגדול הבנוי סביב חצר מרכזית רבועה, והמתוארך למאה ה-13. המסגד המהווה את אחת הדוגמאות הבודדות לאדריכלות אורדת הזהב המוקדמת. המינרה של המסגד התמוטט בשנת 1841, אך שוקם והוקם מחדש בשנת 2000 על בסיס שרטוטים שנערכו בראשית המאה ה-19, ותוך שימוש בחומרי הבניין של המינרה המקורי. מסגד נוסף קטן יותר, שוכן כ-500 מטרים דרומה ממנו, והוא מתוארך למאה ה-14. מסגד זה הוקם כדגם מוקטן של המסגד הגדול, ובניגוד לקודמו המינרה המקורי שלו השתמר. המינרה שגובהו 10 מטרים הוא הממצא המקורי היחיד שהשתמר באתר בשלמותו מאז ימי הביניים.
באתר שוכנים מספר מאוזלאה, ואלה תורמים לחשיבותו הדתית של המקום, בהיותו האתר בו הבולגרים אימצו את האסלאם. עם אלה נמנים "המאוזוליאום הצפוני" בחזית המסגד הגדול אשר שימש לקבורת בני משפחה אצילים בולגרית, ו"המאוזוליאום המזרחי" בחזיתו המזרחית של המסגד אשר שימש את משפחת בורשבקוב, והניכר בכיפת החרוט שלו. מאוזוליאום זה הפך במאה ה-18 לכנסייה רוסית אורתודוקסית המוקדשת לניקולאוס ה"קדוש". בחלקו הדרומי של האתר פזורים מספר מאוזוליאה קטנים יותר מהמאה ה-14 וה-15.
ארמון החאן הוקם בראשית המאה ה-14 בצורת מאוזוליאום, היינו בדמות קובייה הנושאת כיפה מרכזית. חדרי הארמון שמשו להתכנסויות (דוגמת "האולם הלבן" ו"האולם האדום") ובאחרים שכנו בתי מרחץ, דוגמת "החדר השחור", המהווה את המבנה החילוני היחיד שהשתמר היטב באתר.
כנסיית תרדמת מרים נבנתה במרכזו של האתר, מצפון ובצמוד למסגד הגדול, בין השנים 1732-1734. היא הוקמה אגב שימוש בחומרי בניין שנמצאו באתר, ועל קירותיה ציורי קיר שבהם נראות עדיין כתובות בערבית ובארמנית. כנסייה זו הפכה בשנות ה-70 של המאה ה-20 למוזיאון ארכאולוגי-היסטורי.
מחוץ לקו ההגנה של האתר שוכנים שלושה מכלולים נוספים:
- כפר קטן מדרום לאתר שהוקם במאה ה-13, ובו שני מגדלי שמירה ומבני מגורים מאבן;
- כנסייה ארמנית המוכרת בשם "האולם היווני" נמצאת ממערב לאתר, סמוך לוולגה, והיא מתוארכת למאה ה-14. כנסייה זו מעידה על חשיבותה הבינלאומית של בולגר.
- על אי בנהר, שנותק מהגדה עם הקמת סכר קויבישב ב-1957, נמצאים שרידים מונגולים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| האימפריה המונגולית | ||
|---|---|---|
| מונחים | ||
| תארים | כגן • חאן • חאטון • חאנום • ג'ינונג • נויאן • טארקאן | |
| צבא | יארליק • יאם • אורדה • פקס מונגוליקה • יאסה • קורילטאי • פאיזה • מאנגוד • טומן • קשיג | |
| פוליטיקה • ארגון • חיים | ||
| נושאים | Tug Banner • פלישות וכיבושים מונגוליים • החותם הקיסרי • המבנה הארגוני-טקטי של הצבא המונגולי • דת באימפריה המונגולית • המבנה החברתי-כלכלי של האימפריה-המונגולית | |
| ח'אנויות |  שושלת יואן (1271–1368) •  אורדת הזהב (1242–1502) •  השושלת האילח'אנית (1256–1335) •  צ'אגאטאי (1260–1687)
| |
| ערים מרכזיות | אלמליק • אוורגה • אזוב • בוכרה • בולגר • חרחורין • חאנבאליק • מג'אר • מראגה • קרשי • סראי-ג'וק • סראי • סמרקנד • שאנגדו • סולטאניה • תבריז • אובק • חאג'יטרחאן | |
| פלישות • כיבושים • קרבות | ||
| מרכז אסיה | סיביר (1207) • קארה חיטאי (1216–18) • ח'ווארזם (1218–1221) | |
| מזרח אסיה | מערב שיה (1205 / 1207 / 1209–10 / 1225–27) • צפון סין ומנצ'וריה (1211–34) • דרום סין (1235–79) • ממלכת דאלי (1253–56) • טיבט (1236 / 1240 / 1252) • קוריאה (1231–60) • יפן (1274 / 1281) • סחלין (1264–1308) | |
| דרום-מזרח אסיה | בורמה (1277 / 1283 / 1287) • ג'אווה (1293) • וייטנאם (1257 / 1284–88) • בורמה (1300–02) | |
| דרום אסיה | הודו (1221–1327) | |
| אירופה | גאורגיה (1220–22 / 1226–31 / 1237–64) • צ'צ'ניה (1237–1300s) • בולגריה של הוולגה (1229–36) • רוס (1223 / 1236–40) • פולין ובוהמיה (1240–41) • הונגריה (1241-42) • בולגריה (1242) • ליטא (1258-59) • פולין (1259–60) • תראקיה (1264-65) • הונגריה (1285–86) • פולין (1287–88) | |
| המזרח התיכון | אנטוליה (1241–43) • עיראק (1258) • הלבנט (1260-1323) • ארץ ישראל (1260 / 1300) | |
| מלחמות אזרחים | חלוקת האימפריה-המונגולית • מלחמת האזרחים הטולויית (1260–64) • מלחמת ברקה-הולאגו (1262) • מלחמת קאידו-קובלאי (1268–1301) • מלחמת אסן בוקה-איורברוואדה (1314–1318) | |
| אישים מרכזיים | ||
| חאנים גדולים | ג'ינגיס חאן • טולוי (עוצר) • אוגדיי חאן • טורגנה חאטון (עוצרת) • גויוק חאן • אוגול גאימיש (עוצרת) • מונגקה חאן • קובלאי חאן | |
| חאנים | צ'יוצ'י • בורטה • באטו חאן • סרטק חאן • אורדה חאן • ברקה • טוקטה • עוז בג חאן • צ'אגאטאי חאן • דווה • קבק • הולאגו • אבקה • ארגון | |
| אנשי צבא | סובוטאי • דז'ב • מוקאלי • נגודר • בואורצ'ו • גואו קאן • בוקולה • ג'למה • צ'ילוון • אג'ו • באיין מבאירין • קדן • בורולדאי • נוגאי חאן | |
21240883בולגר