הכיכר האדומה

הכיכר האדומה
	הכיכר האדומה בחורף
אתר מורשת עולמית
	הקרמלין והכיכר האדומה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1990, לפי קריטריונים 1, 2, 4, 6
מידע כללי
מיקום	רובע טברסקוי, מוסקבה
מדינה	רוסיה
	תרשים הכיכר האדומה

Click to Shrink Back

מפת הקרמלין במוסקבה. למידע על מקום לחצו עליו

הכיכר האדומה (ברוסית: Кра́сная пло́щадь, תעתיק: "קראסנאיה פלושד") היא הכיכר המפורסמת במוסקבה, ונחשבת פעמים רבות למרכזה של העיר ולמרכזה של רוסיה כולה. שמה המקורי של הכיכר היה "כיכר המסחר", אך במהלך המאה ה-16 שונה השם לכיכר השילוש על שם הכנסייה שניצבה בעבר בחלקה הדרומי (כיום ניצבת במקומה כנסיית וסילי ה"קדוש").

את השם "הכיכר האדומה" קיבל המקום רק במהלך המאה ה-17, שכן הוראת המילה הרוסית "קראסנאיה" (красная) הייתה "יפה", ולא רק "אדומה" כפי שהיא כיום. השם אינו קשור ללבנים האדומות מהן בנויים חלק מהמבנים סביב הכיכר ואף לא לצבע האדום בהקשרו הסובייטי או הקומוניסטי.

מבנה הכיכר

אורכה של הכיכר הוא 695 מטר ורוחבה 130 מטר, וסביב לה ובשטחה שוכנים מבנים היסטוריים חשובים:

מדרום-מערב לכיכר שוכן הקרמלין ולאורך חומותיו ניצבים המאוזוליאום של לנין, בו מוצגת לראווה גופתו החנוטה של ולדימיר איליץ' לנין, מייסד ברית המועצות, וכן בית הקברות של חומת הקרמלין.
דרומית-מזרחית לכיכר שוכנת כנסיית וסילי ה"קדוש", מן המבנים המפורסמים בעולם, וסמוך לה אנדרטת מינין ופוז'ארסקי והבימה העגולה הידועה בשם לובנויה מייסטו.
צפונית מזרחית לכיכר נמצאת חנות גום וסמוך מצפון לה קתדרלת קאזאן.
בצידה הצפון-מערבי של הכיכר ניצבים שער התחייה וקפלה קטנה שלידה לוח ארד המסמן את קילומטר אפס של מוסקבה, וכן המוזיאון ההיסטורי הממשלתי.
בקצה הצפון-מערבי של הכיכר וצמוד לקתדרלת קאזאן נמצא בניין עיריית מוסקבה הישן.

אל הכיכר מובילים מספר רחובות שהחשובים שבהם הם "וסילבסקי ספוסק" ("מורד ואסילי") המוביל ממנה דרומה אל נהר מוסקבה ואל "גשר מוסקבורצקי הגדול" (Большой Москворецкий мост), וכיכר מאנז' (Манежная площадь) מצידה הצפון-מערבי.

היסטוריה

הכיכר האדומה נוצרה בסוף המאה ה-15 כאשר בפקודת הצאר איוואן השלישי נהרסו מבני העץ סביב חומת הקרמלין בשל סכנת שרפה לארמון הצאר, ובמקומם הוקמה ליד החומה המזרחית כיכר למסחר קמעונאי. בין השנים 1508–1516 נחפרה תעלת מגן בעומק של 12 מטר בין חומת הקרמלין לבין הכיכר, ותעלה זו, שהייתה מוגנת בחומות, הייתה קיימת עד לאחר שנת 1812. בחלק הצפוני של הכיכר היו שערים לאזור המסחרי של העיר (קיטאי-גורוד) והשער היחיד שנותר מאלה הוא שער התחייה. בשנים 1555–1560 נבנתה כנסיית וסילי ה"קדוש" בדרום הכיכר, במקום בו ניצבה קודם לכן כנסיית השילוש. בשנות ה-30 של המאה ה-16 נבנתה בכיכר בימה מיוחדת שזכתה לשם לובנויה מייסטו. הבימה שימשה להכרזת פקודות הצאר ולא הרחק ממנה היה מקום להוצאות הפומביות להורג. במהלך המאה ה-16 נבנו סביב הכיכר בנייני ממשלה ובנייני ציבור חשובים, ובבניין "בית המרקחת הראשי" של העיר החלה לפעול אוניברסיטת מוסקבה בשנת 1755. בשנת 1786 נבנה בחלק המזרחי של הכיכר בניין מסחרי חדש, ובשנת 1818 הוצבה אנדרטת מינין ופוז'ארסקי בחזיתו. בשנת 1930 הוזזה האנדרטה למקום אחר בכיכר שם היא ניצבת גם כיום. במהלך המאה ה-19 השתנה מראה הכיכר באופן מהותי. בין השנים 1875–1881 נבנה בצידה הצפוני של הכיכר המוזיאון להיסטוריה, ובחלקה המזרחי הוקם בניין מסחרי בשנים 1889–1893. הבניינים נבנו בסגנון מעין רוסי ישן, כך שידמו לחומותיו ולמגדליו של הקרמלין.

בתקופה הסובייטית הוקמו המאוזוליאום של לנין (1929-1930) ובמות לישיבת אחמ"ים (1930-1931). באותה תקופה נשתלו עצי אשוח לאורך חומת הקרמלין. בתקופה זו גדלה חשיבותה של הכיכר והיא הייתה לכיכר המרכזית במדינה, אשר שימשה לעריכת מצעדים צבאיים ולהפגנת העוצמה הסובייטית. הכנסיות שהפריעו למצעדים (קתדרלת קאזאן והקפלה האיוורית ליד שער התחייה) נהרסו, ומקובל שגם כנסיית וסילי ה"קדוש" נועדה להריסה. על המצעדים החשובים שנערכו בכיכר נימנים מצעד אחד במאי לפני הפלישה הגרמנית, המצעד שנערך בנובמבר 1941 כאשר הצבא הנאצי הגיע לקרבת מוסקבה ומצעד הניצחון ב-1945.

ב-28 במאי 1987 נחת מתיאס רוסט, טייס חובב ממערב גרמניה עם מטוס קל בלב הכיכר האדומה (אזור אסור לטיסה). הנחיתה עברה בשלום לאחר מעבר כל מערכות ההגנה האווירית ההדוקה של בירת ברית המועצות, העמידה במבוכה את הצמרת הסובייטית. עקב המקרה פיטר הנשיא מיכאיל גורבצ'וב את שר ההגנה הרוסי סרגיי סוקולוב ואת ראש מערך ההגנה האווירית אלכסנדר קולדונוב, שניהם גיבורי מלחמת העולם השנייה ונציגי המשטר הישן.

בתחילת המאה ה-21 משמשת הכיכר גם לקונצרטים שונים, והופיעו בה פול מקרטני, פינק פלויד, רד הוט צ'ילי פפרז ואומנים ידועים נוספים. מסורת המצעדים הצבאיים בכיכר חודשה כבר בשנות ה-90 של המאה ה-20, והיא נערכת פעם בשנה בחגיגות יום הניצחון, למרות הקושי בהעברת כלי רכב כבדים לאחר הקמת כנסיות שנהרסו בשנות ה-30 של המאה ה-20.

מאז 2009 נערך בכיכר, מדי שנה, גם פסטיבל בינלאומי למוזיקה ותזמורות צבאיות הזוכה להתעניינות ציבורית רבה ברוסיה ובעולם.