נוגאי חאן
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
| פטירה | המאה ה-13 או המאה ה-14 |
|---|---|
נוגאי חאן (במונגולית:Ногай хан או Хар Ногай חאר נוגאי, בטטרית:Nuğay, Нугай בערך 1240/1235 ? - 1300/1299) היה מצביא מונגולי ושליט בפועל של אורדת הזהב, בתוקף תפקידו הרם כ"בקליארבק". נוגאי היה בן לנין של ג'ינגיס חאן. סבו היה בואל/באול/טוואל חאן, הבן השביעי של ג'וצ'י חאן. על אף שלא היה בעצמו החאן של אורדת הזהב, היה נוגאי חאן שותף לחאנים השליטים שהתחלפו בתקופתו ושלט ללא עוררין באזור שממערב לדנייפר (ה"אורדה הכחולה") עד לגדה השמאלית של הדנובה. אחרי שנות ה-1270 לא ציית נוגאי לחאנים מסאראי אל ג'דיד, להפך הם נמצאו תחת חסותו. בשיא כוחו נמנה נוגאי עם המנהיגים החזקים באירופה ונחשב למנהיג האמיתי של האורדה. הכרוניקנים הרוסים כינו אותו "צאר" והמיסיונרים הפרנציסקנים בקרים התייחסו אליו כאל קיסר שותף. בעקבות החאן ברקה התאסלם נוגאי חאן בסביבות שנת 1265 ותחת השםעיסא נוגאי חאן הפך לאחד המפורסמים שבמומרים לדת האסלאם. בנו צ'אקה נולד לו מאשתו העיקרית, אחה חאטון, וייתכן כי נשא לתקופה קצרה את התואר של צאר של הבולגרים בשנים 1299–1300. משמו של נוגאי נגזר שמה של קונפדרציה של שבטים מונגולים-טטרים:"אורדת נוגאי". צאצאיהם, הנוגאים, התיישבו בהמשך בעיקר בדאגסטן באזור הקווקז. המטה של נוגאי חאן נמצא על גדת הדנובה. סרביה והאימפריה הבולגרית השנייה ראו את עצמן בנות חסותו, גם הנסיכויות מדרום רוסיה וחלק מהנסיכויות מצפון-מזרח רוסיה. הוא התחתן עם אופרוסינה, בת בלתי חוקית של הקיסר הביזנטי מיכאיל השמיני פאלאולוגוס.
נוגאי חאן27012852