נורילסק
| מראה במרכז העיר | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| רפובליקה |
 מחוז קרסנויארסק |
| חבל ארץ | סיביר |
| ראש העיר | אולג קורילוב |
| תאריך ייסוד | 1935 |
| גובה | 90 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 177,428 (2016) |
| קואורדינטות | 69°21′N 88°12′E / 69.350°N 88.200°E |
| אזור זמן | UTC +7 |
| האתר הרשמי | |
נורילסק (ברוסית: Нори́льск) היא עיר בסיביר, צפון רוסיה. אוכלוסיית העיר מונה (נכון לשנת 2016) 177,428 בני אדם. היא העיר בעלת אוכלוסייה הגדולה מ-100,000 הצפונית ביותר בסיביר, השנייה בעולם במספר התושבים (לאחר מורמנסק) השוכנת צפונית לחוג הארקטי, והשוכנת באזור קפאת-עד.
נוסדה בשנות ה-30 של המאה ה-20 לאחר שמינרלוגים גילו בה מרבצים עצומים של ניקל ומינרלים חשובים נוספים. בהתחלה פעלה כמחנה עבודה (גולאג), ולאחר מלחמת העולם השנייה הפכה לעיר, אך עדיין פעל לצידה גולאג בשם נורילאג, עד שזה נסגר בשנת 1957. בשנות ה-60 וה-70 המשיכה העיר לצמוח במהירות לאור התמריצים הרבים (משכורות גבוהות, חופשות חינם ועוד) שקיבלו תושבי העיר.
בתקופה הסובייטית היא הייתה עיר סגורה שלא הייתה אליה גישה חופשית. סגר זה נפסק עם התפרקותה של ברית-המועצות ב-1991, אך בשנת 2001 נסגרה שוב ונאסר לעבור לגור בה יותר. סגירת העיר מחדש באה בעקבות תוכנית פינוי שממשלת רוסיה מעודדת בשל התנאים הפיזיים הקשים במקום, המביאים לעלויות תמיכה עצומות בתושבים. אין גישה מכביש אל העיר, מכיוון שהיא מבודדת, אך יש לה נמל תעופה והיא מחוברת במסילת רכבת לדודינקה, עיירה הנמצאת במרחק של כ-20 ק"מ ממנה וממוקמת על נהר יניסיי, אשר דרכו היא שולחת ומקבלת סחורות.
העיר היא אחת המזוהמות והמזהמות ביותר בעולם, בעיקר עקב מפעלי התכת הניקל שבה. החברה שמפעילה את הקומפלקס התעשייתי של הניקל נקראת "נורילסק-ניקל" והיא שייכת לאוליגרך ולדימיר פוטנין. הטמפרטורה בעיר נמוכה מאד בחורף ומגיעה עד ל-(60-) מעלות. בקיץ הטמפרטורה הממוצעת היא כ-24 מעלות. ביולי 2013 נשבר בה שיא החום מאז ומעולם, ונמדדה טמפרטורה של 32 מעלות[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
