הקשת הגאודזית של שטרובה
 | |
| סימון קו הרוחב בהמרפסט | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 2, 4, 6 | |
| מדינה |
 אוקראינה,  מולדובה |
|---|---|
 | |
הקשת הגאודזית של שטרובה (באוקראינית ורוסית: Дуга Струве; בשוודית: Struves meridianbåge; בנורווגית: Struves meridianbue; בפינית: Struven ketju; בליטאית: Struvės geodezinis lankas) היא שרשרת של נקודות טריאנגולציה אשר הוקמו לאורך קשת בת 2,821.833 קילומטרים שם שווי ערך ל-"08 '20 25° מעלות רוחב; מפוגלנסס ליד המרפסט שבנורווגיה בצפון 70°40′11″N 23°38′48″E / 70.66972°N 23.64667°E, ועד לסטארה נקרסיבקה ( Stara Nekrasivka) שבאוקראינה בדרום 45°20′48″N 28°55′48″E / 45.34667°N 28.93000°E.
ייחודה של קשת שטרובה
נקודות התצפית לאורך הקשת הוקמו על ידי האסטרונום פרידריך פון שטרובה, שעל שמו נקרא האתר, בין השנים 1816 ו-1855 במטרה לחקור ולקבוע את גודלו וצורתו המדויקת של כדור הארץ. הקשת הייתה למפעל המדידה המדויק הראשון לאורך מקטע רחב היקף של מרידיאן, וסימנה ציון דרך בתולדות מדעי כדור הארץ והמיפוי. הקשת כללה 258 משולשים ו-265 נקודות תצפית ראשיות אליהן הצטרפו יותר מ-60 נקודות משניות.
קשת שטרובה היוותה דוגמה לשיתוף פעולה מדעי בינלאומי אף כי בעת הקמת נקודות התצפית הן השתרעו רק בשטחם של האיחוד השוודי-נורווגי והאימפריה הרוסית. כיום, משתרעת הקשת בתחומן של נורווגיה, שוודיה, פינלנד, אסטוניה, לטביה, ליטא, בלארוס, רוסיה, אוקראינה ומולדובה.
בערך באותה תקופה ערכו הבריטים בהודו מדידות דומות בהיקפן, במסגרת המיפוי הטריגונומטרי הגדול. תוצר לוואי של מדידות אלו היה מדידת גובהו של הר האוורסט והכרתו כהר שפסגתו היא הגבוהה בעולם.
אתר מורשת עולמית
ב-15 ביולי 2005 הוכרזה קשת שטרובה כאתר מורשת עולמית ו-34 מנקודות התצפית נכללו בהכרזה. אלה מסומנות בשטח במגוון דרכים, ובין היתר בדמות צלב פלדה, חור בסלע, גל אבנים או אובליסק מעשה ידי אדם.
בשתי נקודות בלבד ניצבים מבנים - במצפה טרטו מהמאה ה-19 שבאסטוניה ובכנסיית העץ באלאטורניוס (Alatornios) משנת 1686 בפינלנד. הקשת היא ה"מכשיר המדעי" הראשון ברשימת אתרי המורשת העולמית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עלון אודות קשת שטרובה (PDF)
- מאתר הפדרציה הבינלאומית לגאודטים
- The Struve Geodetic Arc מאת ג'יי. אר. סמית
