בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב

בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב

פרטי בית הקברות
פעיל	בית קברות היסטורי
דת	יהודים
תאריך הקמה	1535
(למפת קרקוב מוגדלת)   בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב (למפת קרקוב רגילה)   בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב

מצבתו של רבי משה מרדכי מרגליות

בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, המוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א (על שם הרמ"א הקבור בו), הוא בית קברות שנוסד בפרבר קז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535. בקצהו של בית הקברות הוקם בשנת 1553 בית כנסת הרמ"א. מעל לשער כתובת, שהועברה ממקומה הקודם בשער הקודם ברחוב יאקובה, המעידה כי בית העלמין נוסד בשנת 1552, והוא מהעתיקים ביותר בפולין. בכל פולין, המצבות היחידות העתיקות יותר מאלה, נמצאות בוורוצלב ובלובלין.

היסטוריה

עד 1800 היה בית העלמין העתיק מקום הקבורה העיקרי ליהודי קרקוב, אולם כמה יהודים נכבדים נקברו שם גם אחר כך. ב-1845, בהשתדלותו של רבי דוב בער מייזלס, שהדגיש את חשיבותו הרוחנית וההיסטורית של בית העלמין, ביטלו רשויות העיר קרקוב תוכנית בינוי עירונית שעשויה הייתה להוביל להריסת בית הקברות.

בראשית המאה ה-20 החלה הקהילה היהודית לשפץ את בית הקברות הזנוח והנטוש, אך בזמן הכיבוש הנאצי של פולין הרסו הנאצים את בית הקברות, והשתמשו במצבותיו כאבני ריצוף או מכרו אותן. רק כתריסר מצבות שרדו את תקופת השואה וביניהן מצבותיהם של רבי משה איסרליש ובני משפחתו. מצבתו של הרמ"א נמנית עם המעטות שלא נפגעו. לאחר המלחמה שוקם בית הקברות, ומצבות שאותרו (שהן חלק קטן מהמצבות שנלקחו מבית הקברות) הוחזרו אליו.

בסוף שנות ה-40 ובשנות ה-50, נחשפו בחפירות ארכאולוגיות בשטח בית העלמין מאות מצבות עתיקות שהיו מכוסות בשכבה עבה של עפר שכיסה אותן. אפשר כי נקברו בכוונה, כדי להצילן מהרס על ידי הפולשים השוודים בשנת 1704. מאות שברי מצבות נקבעו לאורך החומה הפנימית של בית העלמין, לאורך רחוב שרוקה. במשך הזמן החלו לכנות את המקום "כותל הדמעות", שנהיה לאתר זיכרון לקהילת יהודי קרקוב שנחרבה. חלק מהמצבות ששוקמו הן של רבנים ומנהיגי קהילה נודעים, כדוגמת בעל ה'תוספות יום טוב' ורבי משה איסרליש - הרמ"א.

מתוך בית הקברות, מצבתו של רבי משה איסרליש היא הנודעת ביותר. מצבתו מכוסה בפתקי בקשה ותפילה רבים שמניחים שם מתפללים העולים לרגל מכל רחבי העולם.

רבנים ואישים הקבורים במקום

עם הקבורים במקום נמנים:

• הרמ"א, רבי משה איסרליש (1530–1572), גדול פוסקי אשכנז במאה ה-16, ובני משפחתו.
• רבי יוסף כ"ץ, מגדולי הפוסקים, מחבר שו"ת שארית יוסף.
• הרב אליעזר אשכנזי (1513–1586), פרשן המקרא, חוקר ומחבר ספרים תורניים.
• רבי משה מרדכי מרגליות (1616-1550), פייטן ומקובל, אב בית דין ורבה של וינה ואחר כך ראש הישיבה בקראקא.
• רבי נתן נטע שפירא (1584–1633), מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו.
• רבי יואל סירקיש (1562–1640), מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
• רבי יהושע העשיל חריף (1578–1648) בעל ה"מגיני שלמה".
• רבי יום-טוב ליפמן הלר (1579–1654), מגדולי חכמי אשכנז ופולין ומגדולי פרשני המשנה, מחבר ספר 'תוספות יום טוב' על ששה סדרי משנה.
• רבי השיל מקראקא (1595 - 1663) רבה של העיר קרקוב, מגדולי דורו ורבם של רבים מגדולי פוסקי פולין במאה ה-17.
• רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא.
• רבי יצחק סג"ל לנדא (1689–1767), רבה של העיר קרקוב ומגדולי רבני אשכנז בדורו.

מצבה אחת בבית הקברות, הסמוכה לקברו של הרב יום-טוב ליפמן הלר, מיוחסת לדמות האגדית יוסל'ה קמצן קדוש. מצבת "יגיד עליו רעו", הסמוכה לקברו של רבי נתן נטע שפירא, מתקשרת אף היא עם אגדה המספרת על קבצן צעיר אלמוני שבא כאורח לעיר, נפטר באופן פתאומי ונקבר משום מה סמוך לקברו. בשל כך רשמו אנשי החברה קדישא על מצבתו נוסח המצביע על ההתרחשות, תוך שהם משתמשים בביטוי "יגיד עליו רעו", כרמז על גדלותו של המנוח הניכרת מתוך סמיכותו לקבר השכן.

גלריה

• 
  מבט מעליית הגג של בית כנסת הרמ"א
• 
  השטח הסמוך לכניסה
• 
  בית כנסת הרמ"א על רקע הקברים שמלפניו
• 
  הקברים שבסוף בית הקברות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב בוויקישיתוף

• בית הכנסת ע"ש הרמ"א בקרקוב, פולין, באתר בית התפוצות
• מראה כללי על בית העלמין העתיק בקרקוב, באתר יוטיוב

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב28974072