רבי מנחם מנדל בס
| לידה |
ה'ש"ן בערך קרקוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י"ד בתשרי תכ"ז פרנקפורט | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בפרנקפורט | ||||
| מקום פעילות | פרנקפורט | ||||
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה | ||||
| רבותיו | רבי יואל סירקיש | ||||
| תלמידיו | חתנו רבי מאיר שטרן מפולדא, רבי נפתלי הרץ בכרך, רבי יאיר חיים בכרך | ||||
| אב | רבי יצחק בן ר' אביגדור | ||||
| |||||
הרב מנחם מנדל באס (או רבי מענדלין פאס) (ה'ש"ן בערך - י"ד בתשרי ה'תכ"ז), היה רבה של פרנקפורט וראש ישיבה[1].
קורות חיים
נולד בסביבות שנת הש"ן בקרקוב לרבי יצחק בן ר' אביגדור[2]. למד מפי רבי יואל סירקיש[3] שאף הסמיכו, ונחשב לאחד מחכמי העיר.
בשנת ה'ת"ד נקרא לכהן כרבה של פרנקפורט תחת רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ שעבר אז לפוזנא. תיקן תקנות רבות[4], בין הבולטות שבהן תקנה האוסרת על דרשנים לדרוש את פרשנותם האישית לפסוקים כאילו ישנם מקורות קדומים לכך[5]. כמו כן הוא תיקן שלא ניתן להדפיס ספרים ללא הסכמת 'רוב חכמי אשכנז'[6].
בפרנקפורט הקים ישיבה בה למדו בין השאר: רבי מאיר שטרן מפולדא חתנו, רבי נפתלי הרץ בכרך ורבי יאיר חיים בכרך שהוסמך על ידו[7]. בישיבתו היה נהוג לתת תואר "משוחרר" לבחורים מצטיינים[8], שמשמעו שהתלמיד מסוגל ללמוד באופן עצמאי וכן זכאי לזכויות נוספות מקופת הקהל[9].
בשנת ת"כ נקרא לכהן ברבנות פוזנא אך הדבר לא יצא לפועל והוא נשאר ברבנות פרנקפורט עד פטירתו שם גם נקבר בבית הקברות בחלקת הרבנים[10]. בימי השואה נעקרה מצבתו וכיום אין ידוע מיקומו המדויק.
נוסח מצבתו
|
|---|
|
הגאון אב"ד כמה"ר מענדלי בס, פה נקבר ונטמן ארון התורה וצנצנת המן, היה טעמו עדות כטעם לשד השמן, ה"ה הגאון ור"ם פה קק"ו כמוהר"ר מנחם במוהר"ר יצחק ז"ל, נפט' ונק' ערב סוכות תכ"ז לפ"ק |
| אבני זכרון, פפד"מ תרס"א, עמו' 96, מס' 939 |
צאצאיו
- בתו תמר (נפטרה בשנת תכ"ד), נישאה לרבי מאיר שטרן אב"ד פולדא (מחותנו של רבי גרשון אשכנזי בעל 'עבודת הגרשוני')[11]. נפטר בכ"א בתשרי תמ"א.
- בתו סלאווע, נישאה לרבי בנימין וואלף שפירא-פרנקל בנו של רבי אנשיל בנו של רבי אהרן שמעון שפירא.
- בתה סלאווע (נקראה על שם אמה שנפטרה בלידתה), נישאה לרבי יונה לנדסופר[12].
חידושי תורתו
תשובה ממנו הודפסה בנחלת שבעה חלק השו"ת[13] ובשו"ת חוט השני של תלמידו רבי יאיר חיים בכרך[14], כמו כן מוזכרים פסיקותיו בספרי בני דורו[15].
ברשותו היה ספר שו"ת תשובות הב"ח הישנות והוא נטלם עמו מקראקא לפרנקפורט בכדי להדפיסם אך מחמת טרדותיו לא עלה בידו. (גם חתנו רבי מאיר לא הספיק להדפיסו ולאחר מיתתו הדפיסוהו אלמנתו של רבי מאיר וחתנם ר' שלמה זלמן דעלם[16].)
לקריאה נוספת
- ישכר בעריש ווייס, עלים לתרופה גליון א'ת"מ, חג הסוכות תשפ"ה.
קישורים חיצוניים
- ספר כלילת יופי של רבי חיים נתן דמביצר, דף נא עמוד ב, בהערה.
הערות שוליים
- ^ ראו בצמח דוד ח"א לאלף השישי, שנת תכ"ד שם מתארו: לו כל חמדת ישראל במקרא במשנה ותלמוד ופוסקים, ויחכם מכל האדם
- ^ מכונה גם: רבי מנחם מענדל רבי יצחק ר אביגדורש, ראו הקדמת ספר חות יאיר בסופו, אך אין לבלבל בינו ובין רבי מנחם מנדל אביגדורש שחי לפניו. יחיאל מתתיהו צונץ מעלה השערה שרבי מנדל באס היה נכדו, ראו כאן.
- ^ ראו: הסכמת רבי יוסף שמואל מקראקא על שו"ת ב"ח הישנות: והיה תלמיד מובהק של הרב הגדול בעל בית חדש
- ^ ראו 'דברי קהלת' של רבי שלמה זלמן גייגר (פפד"מ תרכ"ב), עמודים 447-448
- ^ ראו: אוצר התורה, חלק א, ניו יורק תרפ"ו
- ^ ראו:הסכמתו לספר עשרה מאמרות - מאמר החמישי והששי של הרמ"ע מפאנו. בין המזכירים תקנה זו הוא רבי אברהם נפתלי הרץ שייאר בהסכמה לשו"ת שבות יעקב
- ^ ראו בספרו חות יאיר תחילת סימן קנ"ט
- ^ אודות תואר זה, ראה: תולדות יעקב (לונדון תרע"ח),עמוד 11
- ^ מובא במקורות לתולדות החינוך בישראל - חלק ד. תואר זה מוזכר גם בספר פרדס דוד של רבי דוד דישבק בהקדמה
- ^ ראו תיאור מקום קבורתו בספר חוט המשולש עמוד נז.
- ^ ראו אודותיו בספר כלילת יופי
- ^ עטרת פז, ר' מרדכי ווייל, עמוד נג, הערה יב
- ^ ראו סימן ס"ג שם חותם: חונה פה ק"ק וראנקפורט יום ב' כ"ג כסליו תכ"ג לפ"ק
- ^ ראו: סימן נב
- ^ ראו: שו"ת צמח צדק של רבי מנחם מנדל קרוכמל חבירו (למד אתו אצל הב"ח), סימן נט
- ^ ראה בהקדמה לספר
