בנץ פרידן
בן ציון פרידן | |
לידה |
1917 נורפוק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
12 באפריל 2014 (בגיל 97 בערך) ישראל |
תאריך עלייה | 1920 |
כינוי | זיו |
השתייכות |
ההגנה צבא ארצות הברית צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1935–1957 (כ־22 שנים) |
דרגה |
אלוף-משנה |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
המרד הערבי מלחמת העולם השנייה מלחמת העצמאות מלחמת סיני | |
תפקידים אזרחיים | |
איש עסקים |
בן ציון פרידן (זיו) (1917 - 12 באפריל 2014) היה אל"ם, ממפקדי חטיבת אלכסנדרוני במלחמת העצמאות, היה איש עסקים, ושימש כיושב ראש עמותת "אלכסנדרוני".
חייו
פרידן נולד בנורפוק, וירג'יניה שבארצות הברית, למשפחה שהיגרה מליטא. אביו היה ציוני נלהב ובשנת 1920 עלתה המשפחה לארץ ישראל, אל ירושלים המנדטורית, שם גדל בן ציון בשכונת מוסררה, בית מנדלבאום וברחביה. את השכלתו רכש בגימנסיה רחביה ובמוסד מקוה ישראל שם נשבע אמונים לארגון ההגנה. הוא התקדם בארגון זה והחל משנת 1937 הפך לאחד המפקדים בפלוגות השדה לצידו של יצחק שדה.
בראשית מלחמת העולם השנייה נשלח פרידן לארצות הברית על ידי ארגון ההגנה כדי ללמוד טייס, אך הדבר לא צלח בידו. תחת זאת הוא שירת בצוות טכני במסגרת חיל האוויר האמריקאי במסגרת הצבא האמריקאי והוצב בבריטניה. עוד לפני כן נישא לדינה, מי שתלווה אותו במשך יותר מיובל שנים.
עם תום מלחמת העולם השנייה שב לארץ, חבר שוב לשורות ההגנה, ובמלחמת העצמאות שירת בתפקידי פיקוד. בתחילה שירת כמפקד החי"ש בגוש דן, ולאחר מכן מפקד גדוד 33 בחטיבת "אלכסנדרוני". הוא פיקד על קרבות קשים: סלמה, תל ליטוינסקי, קולה, טנטורה, כפר סבא הערבית, קאקון ומבצע שוטר. בנובמבר 1948, לקראת סיומה של המלחמה, הוא התמנה למפקד החטיבה ובתקופה זו היה המפקד על ההתקפה הכושלת של החטיבה על עיראק אל-מנשייה שבכיס פלוג'ה בה נהרגו 87 מחיילי החטיבה (מבצע חיסול). הוא שימש בתפקיד זה עד נובמבר 1949.
לאחר המלחמה שירת בן ציון כמפקד חטיבה 8, חטיבת מילואים, ולאחר מכן יצא לשליחות ביטחונית בארצות הברית. בשנת 1957 נפצע באירוע חדירת פדאיון בדרום, דבר שגרם לו לנכות ברגלו. לאחר תקופת החלמה ארוכה עבר לעסקים. הוא ניהל שורה של עסקים ובהם: בית הפנקייק ושירותי הסעדה באזור ים המלח. בשנת 1963 הוא זכה במכרז לניהול בית ההבראה בעין בוקק[1]. יותר מאוחר ביצע פרויקטים שונים בשארם א-שייח' שבחצי האי סיני. מסעדת ראנצ'ו באנצ'ו ועוד.
כשפרש מעסקיו הקים יחד עם חבריו את עמותת "אלכסנדרוני", ויחד פעלו למען הנצחת הנופלים, להחדרת רוח תש"ח בקרב בני הנוער ולהקמת אנדרטאות ברחבי הארץ. כמו כן פעלה העמותה לתביעת לשון הרע כנגד תזה שכתב תדי כ"ץ ולפיה בסופו של קרב טנטורה אירע כביכול טבח, בו נהרגו כמאתיים גברים בלתי חמושים. בהסכם פשרה נקבע שכ"ץ יחזור בו מההאשמה על הטבח ויפרסם הודעת התנצלות. בעקבות כך בדקה אוניברסיטת חיפה את העבודה מחדש והחליטה לפסול אותה.
פרידן הלך לעולמו ב-12 באפריל 2014 והובא למנוחות בבית העלמין בשיכון ותיקים בנתניה. בן 97 היה במותו.
קישורים חיצוניים
- עופר אדרת, אחרי מות || הכיר את המדינה דרך הרגליים, באתר הארץ, 18 באפריל 2014
הערות שוליים
- ^ מנחם תלמי, האיש הנותן לאכול במדבר, מעריב, 16 באוגוסט 1963
יורחב בית ההארחה בעין בוקק, למרחב, 3 בדצמבר 1964
מפקדי חטיבת אלכסנדרוני | |
---|---|
|
מפקדי חטיבת קרייתי | |
---|---|
|
31239583בנץ פרידן