אורות ישראל (ספר)
מידע כללי | |
---|---|
מאת | הראי"ה קוק |
שפת המקור | עברית |
הוצאה | |
הוצאה | "הסתדרות ירושלים" |
תאריך הוצאה | ה'תש"ב, ומאז ה'תש"י עם ספר אורות |
מספר עמודים | צ' (במהדורה הראשונה) |
עורך | הרצי"ה קוק |
אורות ישראל הוא ספר מכתבי הראי"ה קוק בן תשעה פרקים אודות כנסת ישראל ועם ישראל, בהיבטים שונים. החיבור נערך בידי הרצי"ה קוק, בנו של הרב קוק, והחל מן המהדורה השנייה נדפס בתוך ספר אורות. בספר נבחנות סוגיות מרכזיות הנוגעות לעם ישראל ושאר העמים, דוגמת הלאומיות, המדינה, תרבות וחברה, סגולת ישראל ואהבת ישראל, תיקון העולם, גאולה, משיחיות ועוד.
הוצאה לאור
המהדורה הראשונה של הספר יצאה לאור בקיץ ה'תש"ב (1942),[1] לקראת יום השנה השביעי לפטירתו של הראי"ה בג' באלול ה'תש"ב, בהוצאת תנועת דגל ירושלים שעל יד ישיבת מרכז הרב, ונדפס בדפוס סלומון הירושלמי. בהקדמתו למהדורה זו התייחס העורך הרצי"ה קוק למאורעות השואה, שדיווחים אודותם החלו אט אט להתפשט. מהדורה זו כללה תשעים עמודים.
בשנת ה'תש"י (1950) הוציא לאור הרצי"ה מהדורה חדשה ומורחבת של הספר אורות (שנדפס לראשונה בשנת תר"פ, 1920), וצירף אליו בעצת גיסו הרב יהושע הוטנר – לצד "קריאה גדולה" (פורסמה לראשונה ב"לוח ארץ הצבי", יפו תרס"ח), מאמר למהלך האידיאות בישראל (פורסם לראשונה בהמשכים בכתב העת "העברי", יפו תרע"ב) וקובץ המאמרים זרעונים (פורסם לראשונה בקובץ "התרבות הישראלית", יפו תרע"ג) – את "אורות ישראל". מאז ועד היום, כוללות מהדורות ספר אורות את אורות ישראל, אשר חותם את החיבור.
תוכן הספר
הספר כולל תשעה פרקים בהם בסך הכל 108 פסקאות: א – מהות כנסת ישראל ותכונת חייה (16 פסקאות). ב – קשר היחיד והכלל בישראל (9 פסקאות). ג – ההתדבקות וההתקשרות בכללות ישראל (11 פרקים). ד – אהבת ישראל (10 פרקים). ה – ישראל ואומות העולם (16 פרקים). ו – לאומיות ישראל (9 פרקים). ז – שלמות נשמת ישראל (19 פרקים). ח – סגולת ישראל (9 פרקים). ט – קדושת ישראל (9 פרקים). לחתימת החיבור צורף עמוד בו מראי מקומות לכתבים נוספים מאת הראי"ה, שנדפסו בעבר, העוסקים בעניינים מקבילים לפרקי הספר.
מקורות הספר
מקורן של 39 פסקאות הוא שמונה קבצים (קבצים א-ג), מקורן של 5 פסקאות הוא פנקס "אחרון בבויסק", מקורן של 4 פסקאות הוא פנקס "פ"א פסקאות" (שני האחרונים נדפסו בסדרת פנקסי הראי"ה), ומקורן של שאר פסקאות הן מחברות שכתב הראי"ה וטרם נדפסו. הרב ד"ר מאיר מוניץ העיר כי יחסית לשאר חלקי ספר אורות, למעט חמש הפסקאות שנכתבו בבויסק ואותן ערך הרצי"ה באופן מסיבי, "אורות ישראל הוא החלק שבו הרצ"י התערב בצורה המעטה ביותר יחסית לשאר חלקי הספר".
מתוך הספר
- "הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב" (פרק ג פסקה ג).
- "אהבת ישראל והעבודה של הסניגוריא על הכלל ועל הפרטים איננה רק עבודה הרגשית לבדה, כי אם מקצוע גדול בתורה, וחכמה עמוקה ורחבה, רבת הענפים, שכולם צומחים ויונקים מלשד טל אור תורת חסד" (פרק ד פסקה א).
- "האהבה הגדולה שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ (שיר השירים ד, ז)" (פרק ד פסקה ג).
- "ראויה היא האנושיות שתתאחד כולה למשפחה אחת, וחדלו אז כל התגרות וכל המדות הרעות היוצאות מחילוקי עמים וגבולותיהם. אבל העולם צריך להעידון התמציתי, שהאנושיות משתכללת על ידו בעושר הצביונים המיוחדים של כל אומה. וזה החסרון תשלים כנסת ישראל, שתכונתה היא כמין אוצר רוחות גדול הכולל בקרבו כל כשרון וכל נטית רוח עליונה" (פרק ה פסקה יא).
- "בארץ ישראל אפשר להשיג איך שהבשר של הגוף הישראלי הוא קדוש ממש כקדושת הנשמה, ואין צורך כל כך להרגיז את הגוף ממנוחתו הטבעית, כי אם להעלותו ולהטעימו טעם האמת של חיי הקודש השופעים מקדושת הארץ, הספוגים באוירה המחכים של ארץ ישראל" (פרק ט פסקה ח).
מהדורות הספר
- אורות ישראל – ירושלים תש"ב
- אורות – מצורף לספר, ירושלים תש"י ומהדורות רבות
- אורות ישראל – מהדורה מבוארת מאת הרב זאב סולטנוביץ', כרך א: פרקים א-ד, כרך ב: פרקים ה-ט, מכון הר ברכה תשס"ח
- אורות ישראל – מהדורה מבוארת מאת הרב שלמה אבינר, כרך א: פרקים א-ד, כרך ב: פרקים ה-ט, ספריית חוה תשע"א
לקריאה נוספת
- שמואל ליבנה, 'לאום ואמונה ב"אורות ישראל" : סוגיות מהגותו של הראי"ה קוק', עבודת גמר, האוניברסיטה העברית תשמ"ד
- הרב ד"ר מאיר מוניץ, 'עריכת הספר אורות לראי"ה קוק', עלי ספר כ, תשס"ט
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תחת מכבש הדפוס, הבוקר, 12 באוגוסט 1942; ירושלים החרדית־לאומית מתיחדת עם זכר מורה ורבה, המשקיף, 17 באוגוסט 1942
הרב אברהם יצחק הכהן קוק | ||
---|---|---|
כתביו | אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה • שמועות ראי"ה • חדריו
דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים |
|
ממשנתו | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם • המספד בירושלים | |
משיריו | שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההוויה • כנפי רוח | |
תלמידיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי • הרב אריה לוין •
הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים | |
מוסדותיו | הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים | |
כהונות ברבנות | זיימל • בויסק • יפו • מחזיקי הדת (לונדון) • ירושלים • ארץ ישראל | |
הנצחתו | בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • קבוצת אברהם | |
ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד |
כתבי הראי"ה | ||
---|---|---|
בהלכה וש"ס | דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • חבש פאר • עץ הדר • עיטור סופרים • טוב ראי | |
בהגות | עין איה • עולת ראיה • מאמרי הראי"ה • אדר היקר • ראש מילין • לנבוכי הדור • מדבר שור • מוסר אביך • מידות הראי"ה • עקבי הצאן • ארץ חפץ • חזון הגאולה | |
סדרת ה"אורות" | אורות (אורות ישראל) • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • אורות הראי"ה • אורות התפילה • אורות האמונה | |
כתבים | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • אגרות הראיה • שמונה קבצים • פנקסי הראי"ה • משנת הרב • המספד בירושלים • חדריו | |
שירים | נכתבו על ידו כשירים: שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההויה קטעים ופיסקאות שהולחנו: כנפי רוח • יסוד כסא השם בעולם | |
הערה: חלק מספרי ה"אורות" הם ליקוטים מאוחרים ממשנתו סביב נושאים שונים, שהשתמשו אף הם בשם "אורות". |
31097207אורות ישראל (ספר)