ארץ חפץ
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הראי"ה קוק |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| הוצאה | "הדרום" |
| תאריך הוצאה | ה'תר"צ (שתי מהדורות), ה'תשל"ד, ה'תשס"ה ועוד |
| מספר עמודים | פ"ד (במהדורה השנייה) |
| עורך | הרב ישעיהו שפירא |
אֶרֶץ חֵפֶץ הוא ספר המלקט מאמרותיו וכתביו של הראי"ה קוק ביחס לארץ ישראל ובניין הארץ. עורך הספר הוא הרב ישעיהו שפירא ("האדמו"ר החלוץ").
הוצאה לאור ומהדורות
הרב ישעיהו שפירא הוציא לאור את הספר לראשונה בשבט ה'תר"צ (1930).[1] מיד לאחר מכן או במקביל,[2] נדפס הספר בשנית ב"מהדורה שנייה ומתוקנת", ובראשה הובהר כי תוכנה נלקט "מתוך הספרים וכתבי היד" של הרב קוק. במהדורה השנייה נוספו 11 פרקים: חמישה פורסמו לראשונה מתוך קובץ ו בשמונה קבצים, שניים מתוך קובץ ג (אחד נדפס קודם בספר אורות מאופל, ושני לאחר מכן באורות ישראל), וכן ארבעה פרקים שנדפסו בהקדמת הספר עץ הדר.[3] כן נדפסה בה תמונת הראי"ה, כפי הנראה לראשונה בתוך חיבור המלקט מכתביו. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור בהוצאת "דרום" של ר' מיכל יצחק רבינוביץ, ונדפסו בתל אביב בדפוס וידיסלבסקי ומינץ.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, בשנת ה'תשל"ד, הדפיס בירושלים יוסקה שפירא בנו של האדמו"ר החלוץ, מהדורה נוספת בפורמט קטן אשר יועדה לחיילים שנמצאו בחזית. בשנת ה'תשנ"ה, ביוזמת יוסקה שפירא, הדפיסו ברחלים הרב משה צבי נריה והרב בני אלון מהדורת צילום של ההדפסה השנייה, והוסיפו עליה מאמרים פרי עטם אודות העורך והחיבור. מהדורה זו נדפסה פעמים רבות. בשנת ה'תשס"ה הוציא לאור הראל כהן מהדורה חדשה, מתוקנת ומנוקדת של הספר בבית אל, בהוצאת "אורות" ומשפחת שפירא, וגם ממנה הודפסו עותקים בפורמט קטן.
במהדורה המתוקנת, בפרקים אותם ערך הרב שפירא לשונית במטרה להקל על הקורא את הבנת הדברים, נדפס בסוף הספר הנוסח המקורי שכתב הראי"ה בפנקסו. כן נדפסו מאמרי הרבנים נריה ואלון, וכן מאמרים מאת הסופר שבתי דון יחיא, הרב בנימין צביאלי, הרב חיים דרוקמן, ועוד. גם מהדורה זו נדפסה מספר פעמים.
תוכן הספר
כותרת המשנה של הספר מבהירה את מטרתו: "אמרות על ארץ-ישראל ובנינה". כן נדפס בעמוד השער הפסוק (מלאכי ג, יב): "כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ – אָמַר ה' צְבָאוֹת". בפתח הספר הדפיס הרב שפירא הקדמה תחת הכותרת "בפתחי שערים: להשקפת הגרא"י קוק על תחית ישראל ובנין הארץ". בדבריו מנתח "האדמו"ר החלוץ" את הרעיון הציוני מנקודת המבט הדתית, ובפרט מנקודת מבטו של הראי"ה, על פי כתביו שנדפסו עד אותה שעה.
הספר כולל תריסר פרקים בהם 111 סימנים: פרק א – ארץ ישראל והאומה הישראלית (13 סימנים). פרק ב – תורת הארץ (11 סימנים). פרק ג – המצוות התלויות בארץ (7 סימנים). פרק ד – ארץ ישראל והגולה (13 סימנים). פרק ה – הצפייה לישועה (12 סימנים). פרק ו – התחיה (8 סימנים). פרק ז – גאולה (7 סימנים). פרק ח – אור הישועה (8 סימנים). פרק ט – חומר ורוח (9 סימנים). פרק י – אבות ובנים (5 סימנים). פרק יא – תפקיד צדיקי הדור (6 סימנים).[4] פרק יב – והיו לאחדים (15 סימנים).
פרקי הספר נלקטו מתוך כתבי הראי"ה שנדפסו לפני שנת תר"צ. לפי סדר כרונולוגי: עקבי הצאן, עץ הדר, שבת הארץ, ערפלי טהר, המאמר "זרעונים", הערת הרב לספר "הגלות בתוך הגאולה" (ירושלים תר"פ), אורות, אגרות ראיה, אורות התשובה, וכרוז. כן נלקטו סימנים מתוך חיבורים שטרם נדפסו: הסידור עולת ראיה, פירוש האגדות עין איה ושמונה קבצים.
החוקר אריה פרנקל כתב כי "חשיבותו של הילקוט, בהיותו ניסיון לכנס בצורה מגובשת את עיקרי שיטתו – דבר שלא נעשה עד אז".[5] יצוין כי הקובץ "אורות ארץ ישראל", נדפס לראשונה תשע שנים קודם לכן בתוך הספר "אורות מאופל", אולם הוא קצר ותמציתי יחסית ל"ארץ חפץ". במכתב עם צאת המהדורה הראשונה לאור, בחודש ניסן תר"צ, התבטא הרב יוסף משאש: "בשום שכל הגיתי בה, והנה כולה קודש קודשים! שבע קדושות חופפות עליה: קדושת הארץ, התורה, הנבואה, העם והלשון, הוד והדר – תמונת הגאון המולידה ומצמיחה, ועל הכל רם ונשא המלך הקדוש השוכן בציון".[6]
מהדורות
- ארץ חפץ – ירושלים תר"צ א (סריקה של המהדורה הראשונה באתר דעת ובאתר hebrewbooks) וירושלים תר"צ ב
- ארץ חפץ – מהדורת צילום של המהדורה השנייה, ירושלים תשל"ד ורחלים תשנ"ה
- ארץ חפץ – מהדורה חדשה מנוקדת ומתוקנת, בית אל תשס"ה
לקריאה נוספת
- הרב משה צבי נריה, חיי הראי"ה, תל אביב תשמ"ג, עמ' רד-רה; ליקוטי הראי"ה, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 476–480
- יונתן מאיר, 'אורות וכלים: בחינה מחודשת של חוג הראי"ה ועורכי כתביו', קבלה, יג, תשס"ה עמ' 202–208 (האדמו"ר החלוץ ו'ספר ארץ חפץ')
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ על פי חתימת ההקדמה. ראו עוד: ספרים שנתקבלו, כתובים, 13 בפברואר 1930 (ט"ו בשבט תר"צ), עמ' 4; יצאו לאור, הארץ, 21 בפברואר 1930, עמ' 5; דיווח, דבר, 14 במאי 1930, עמ' 3; ועוד. ראו גם: הרצאת הרב שפירא בתל אביב על נושא הספר, הארץ, 14 בפברואר 1930, עמ' 4.
- ^ ראו מאמרו של הסופר אז"ר (בקישורים חיצוניים), המציין כבר במחצית שבט תר"צ את המהדורה בה נדפסה תמונת הראי"ה.
- ^ בפרק א - סעיף יב (שמונה קבצים ג, שלד; אורות ישראל ט, ט). בפרק ג - סעיפים א (עץ הדר, ראש אמיר), ב (שם). בפרק ד - סעיפים ג (שמונ"ק ו, ריא; אורות הקודש ג, עמ' רפח), ה (שמונ"ק ו, רפא), ט (שמונ"ק ו, קעג; אוה"ק ג, עמ' קפז), י (שמונ"ק ו, צו; אוה"ק ג, עמ' רצה). בפרק ה - סעיף יא (שמונ"ק ו, עא). בפרק ו - סעיף ה (שמונ"ק ג, רכד; אורות התחיה, לא). בפרק יב - סעיפים ב (עץ הדר, ראש אמיר), י (שם).
- ^ צבי ירון ציין כי "הרב ישעיהו שפירא עמד על המיוחד שבמעמד הצדיק במשנתו של הרב, והוא הקדיש פרק מיוחד לנושא זה. הרב שפירא היה בן לשושלת אדמו"רים חסידיים" (משנתו של הרב קוק, ירושלים תשל"ד, עמ' 147 הע' 38).
- ^ אריה פרנקל, 'קוק, אברהם יצחק הכהן', אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ה, מוסד הרב קוק תשמ"ג, עמ' 370
- ^ אוצר המכתבים, כרך ב, תשעו, ירושלים תשנ"א, עמ' עה-עו.
29959883ארץ חפץ