עקבי הצאן

שער הספר עקבי הצאן במהדורתו הראשונה

עקבי הצאן הוא הספר הראשון שהוציא הרב אברהם יצחק הכהן קוק בארץ ישראל. הספר הודפס בכ"ח אייר ה'תרס"ו (1906), שנתיים בדיוק לאחר עלייתו של הרב קוק ארצה בכ"ח אייר ה'תרס"ד, אך יצא לאור רק בתשרי תרס"ז. בספר שבעה מאמרים על נושאים שונים במחשבת היהדות, המפורסם שבהם הוא מאמר הדור. חלק מהמאמרים בספר יועדו לבני הישוב הישן וחלק לבני הישוב החדש. הספר יצא לאור בידי שמואל קוק, אחיו של המחבר.

בשנת ה'תשכ"ז (1967), הוציא הרב צבי יהודה הכהן קוק את הספר מחדש, וחיבר אותו עם הספר אדר היקר.

מטרת הספר

עם עלייתו ארצה, בשנת ה'תרס"ד (1904), ראה הרב קוק שקיים פירוד בין שתי הקבוצות החיות בארץ. מצד אחד, אנשי "הישוב הישן" הדתיים, ומן הצד השני אנשי "הישוב החדש", שרובם היו חילונים. הדתיים, שעסקו בעיקר בלימוד תורה והתפרנסו מכספי החלוקה, לא ראו בעין טובה את העולים החדשים, שלא קיימו חיים דתיים בסיסיים. החילונים, מצדם, לא הבינו את מנהגיהם ואורח חייהם של אנשי היישוב הישן. ההבדלים בין הציבורים גרמו לניתוק מוחלט ביניהם. כדי לגרום לכך ששני הציבורים לפחות יבינו אחד את השני, החליט הרב קוק לכתוב את הספר, כשחמשת המאמרים הראשונים ("הדור", "הענג והשמחה", "הפחד", "המחשבות", "דרישת ה'") מיועדים לבני "הישוב הישן" - כדי להראות את הדברים החיוביים הנמצאים בתרבות החילונית, שהדתיים יכולים וצריכים ללמוד מהם - ושני המאמרים האחרונים ("דעת אלקים", "עבודת אלקים") מיועדים לבני "הישוב החדש" - כדי להסביר להם מה משמעותה של האמונה באלוקים ומה הסיבה לקיום המצוות.

משמעות שמו של הספר

מסיבה זו נקרא הספר "עקבי הצאן", על פי הפסוק הנדפס בשער הספר:

אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים.

— מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק ח'

פירוש הפסוק הוא שעם ישראל צריך להביט אל מנהיגיו כדי לדעת מה לפעול. היות שהספר נכתב כדי לתת הדרכה ציבורית, לכן נקרא על שם הפסוק הזה. וייתכן גם שמשום שהוא מדריך על תקופת הגאולה, כמו שמבאר המדרש הנדפס גם כן בתחילת הספר:

"צאי לך בעקבי הצאן" - מלמד שהראה לו הקב"ה למשה כל פרנסי ישראל עד הדור האחרון, עד העקב.

— ילקוט שמעוני, שיר השירים, תתקפ"ב.

כלומר, שהדור האחרון, שלמענו כתב הרב קוק את הספר, נקרא "עקב", לכן נקרא הספר "עקבי הצאן".

תוכן המאמרים שבספר

מאמר הדור

ערך מורחב – מאמר הדור

המאמר המפורסם ביותר בספר. עיקר המאמר מבאר שדורנו הוא דור של גאולה ולכן אינו כמו הדורות הקודמים. הכפירה באלוקים הנראית בקרב החילונים אינה מתוך מוסריות ירודה, אלא דווקא מתוך אידיאליזם גדול. לכן, דור זה "...לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאד מוכשר הוא לשוב מאהבה, שיראת הרוממות תתחבר עמה..."

הענג והשמחה

עוסק בצורך ההכרחי בתחושת הזדהות עם תכנים רוחניים. קיום מצוות עם תחושת מועקה, אינו קיום מצוות הנעשה בתכלית השלימות.

הפחד

פחד מלחשוב, או לשאול שאלות הוא הפחד המזיק ביותר. פחד זה גורם לכך שגם רוחניותו של האדם תהיה ירודה, דבר המונע השראת שכינה. בימי הגאולה, תשוב הגבורה לאומה הישראלית.

המחשבות

מחלק את הרעיונות הרוחניים לשלושה סוגים:

1. רעיונות שהם נחלת כל אדם חכם בעולם.
2. רעיונות שהם כלליים, אבל יתבטאו אצל כל אומה באופן שונה.
3. רעיונות השייכים אך ורק לעם ישראל. בזמן שישראל חוזרת להיות אומה בארצה, יש צורך להדגיש יותר את הסוג השלישי.

דרישת ה'

עוסק בצורך הקיים להבין את משמעות המצוות והמעשים האלוקיים ולא רק לעשות אותם. הבנה זו תביא לשמחה וסיפוק בעשיית המצוות וגם לשלימות המעשים בעצמם.

דעת אלקים

מבאר שאדם המאמין באלוקים אינו אדם המצמצם את כוחותיו ודוחק את רצונותיו, אלא דווקא מפתח ומגלה אצלו צדדים החבויים בתוכו. במאמר מתוארות הרבה תפיסות של האדם את אלוקים וביאור נרחב על תפיסת היהדות את אלוקים.

עבודת אלקים

עוסק במשמעות המושג "דת" ומסביר מדוע ישנו צורך בקיום רעיונות רוחניים בצורה מעשית. עם ישראל מקיים מצוות משום שהן ביטוי של כל האידיאלים הגדולים הקיימים המציאות.

ראו גם

• כתבי הראי"ה

קישורים חיצוניים

• שיעורים על עקבי הצאן - מהאתר של הרב אורי שרקי
• עקבי הצאן באתר היברו בוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24609825עקבי הצאן