אורות הראי"ה
אורות הראי"ה הוא ספר מכתבי הראי"ה ובו "פרקים אישיים וכלל ישראליים" (רובם ככולם שירים) מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק הספר נערך על ידי הרצי"ה קוק ויצא לאור לראשונה בשנת ה'תש"ל.
הספר נכלל בסדרת ספרי הרב קוק שבהוצאת מוסד הרב קוק בה הוא נדפס באותו כרך יחד עם אורות התורה, אורות התשובה, מוסר אביך מדות הראיה וראש מילין. בצורה זו יצא לראשונה בירושלים תשמ"ה (מאז יצאה הסדרה לאור פעמים נוספות).
הרצי"ה מציין בהקדמתו שדחה את הוצאת הספר לאור לפי הכלל ההלכתי "מעשה ושאינו מעשה נזקקין למעשה תחילה"[1], שלפיו העדיף להוציא לאור את כתביו ההלכתיים של הראי"ה לפני ספר זה.
שמונת הפרקים הראשונים נכתבו בחוץ לארץ, ויתר הספר נכתב בארץ ישראל, ביפו או ברחובות.
חלק מהשירים הכלולים בספר הולחנו.
תוכן הספר
הספר מכיל 26 פרקים, רובם ככולם שירים שכתב הראי"ה. השירים הודפסו עם ניקוד[2].
מפרקי הספר:
- קיצור דיני חנוכה - שיר בן כמה עמודים בו מסכם הראי"ה את הלכות חנוכה. השיר נכתב בסמארגון בשנת ה'תרמ"ג, כשהראי"ה היה בן 18 שנה. הרב משה צבי נריה כותב ששיר זה נכתב בהשראת הפיוט אבוא בחיל להתיצבה בו סידר רבי יוסף טוב עלם את הלכות חג הפסח[3].
- צפיה - שיר קצר העוסק בכתביו. השיר נדפס לפני כן בסיום הספר ראש מילין. מקורו של שיר זה בשיר אחר, השיר משאת נפשי (נדפס לפניו בספר)[4].
- אל חכי שופר - שיר העוסק בקריאה לאחדות עם ישראל. ברעיון דומה עוסק הפרק שלום בשם (נדפס לפניו בספר).
- לחשי ההוויה - שיר שעוסק ביחס בין העולם, ההוויה, לבין האדם. התמה של שיר זה היא שככל שמצבו המוסרי של האדם גבוה יותר, כך מתאים הוא אל העולם; ולהפך, ככל שדרגתו המוסרית נמוכה יותר, כך ההוויה אסורה לו. השיר פורסם בקובץ "התרבות הישראלית" בשנת תרע"ג, לפני שנכלל בספר זה.
- ישמח לבי וקרבי - שיר למוצאי שבת ובו כיסופים לגאולה ולאליהו הנביא.
- האמונה - שיר שעוסק בערך התחייה הלאומית בתוכנה וביעדיה. נכלל גם במספר קובצי שירים של יהודי תימן ("דיוואן"). חובר בשנת ה'תרע"ט. בחוברת בה נתפרסם נכתב שיש לשיר אותו במנגינת התקווה. דעתו של הראי"ה לא הייתה נוחה מההמנון הלאומי, ושיר זה נכתב כתגובה אליו, כשמטרת הראי"ה היא להעמיד את סוגיית התחייה הלאומית של עם ישראל במבט התורני האמוני. השיר משמש כהמנון של תנועת הנוער אריאל.
קישורים חיצוניים
- ישמח לבי וקרבי, באתר בית לזמר העברי
הערות שוליים
- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ד', הלכה ח'.
- ^ הרצי"ה מציין בהקדמתו שהשירים לא נוקדו בכתב היד, אך הוסכם לנקד את השירים היות ובחיי הראי"ה נוקדו השירים "לחשי ההויה" ו"צפיה".
- ^ מועדי הראי"ה פרק יב, מהדורת ה'תשנ"א עמוד קע.
- ^ על פי הערת הרצי"ה בתחתית העמוד.
