משפחת קופשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מ קישורים פנימיים |
הוספת תוכן על פי עדות הבן |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
למרות הצפיפות הרבה בביתו אימץ עם אשתו את בת אחותה, שנפטרה בצעירותה. לימים היא נישאה ל[[רבי חיים שאול קרליץ]]. אימץ יתום נוסף, קרוב משפחתו, שעלה לבדו לישראל. [[החזון איש]] שידך את בתו לאה ל{{ה|רב נסים קרליץ}}. | למרות הצפיפות הרבה בביתו אימץ עם אשתו את בת אחותה, שנפטרה בצעירותה. לימים היא נישאה ל[[רבי חיים שאול קרליץ]]. אימץ יתום נוסף, קרוב משפחתו, שעלה לבדו לישראל. [[החזון איש]] שידך את בתו לאה ל{{ה|רב נסים קרליץ}}. | ||
במשך שבוע שלם שהתה משפחת קופשיץ בבית מרן [[חזון איש|החזון איש.]] אם המשפחה פנתה אליו בבקשה להתברך מפיו, 'יברכני נא שילדיי יבינו את לימוד התורה, ושיהיה להם חשק ללמוד'. השיב לה החזון איש: 'שיבינו את הלימוד הריני יכול לברכך. אך החשק תלוי באמא, אם תרצי שיהיה להם חשק, אז יהיה להם חשק...'<ref>עדות הבן הרב ישראל אהרן קופשיץ, בשיחה שהעניק ל'מוסף שבת קודש' של 'יתד נאמן'.</ref> | |||
על מצבתו נכתב: "מסר נפשו לגדל בניו ובנותיו לתורה ו[[יראת שמים]] מתוך עוני ודוחק גדול בתפילה ובתעניות". | על מצבתו נכתב: "מסר נפשו לגדל בניו ובנותיו לתורה ו[[יראת שמים]] מתוך עוני ודוחק גדול בתפילה ובתעניות". | ||
| שורה 47: | שורה 49: | ||
[[קטגוריה:משפחות יהודיות בארץ ישראל]] | [[קטגוריה:משפחות יהודיות בארץ ישראל]] | ||
[[קטגוריה:משפחת זוננפלד]] | [[קטגוריה:משפחת זוננפלד]] | ||
<references /> | |||
גרסה מ־16:53, 8 ביולי 2019
משפחת קופשיץ היא משפחה ירושלמית, שהעמידה מקרבה רבנים. אבי המשפחה היה רבי צבי (הירש) קופשיץ, בן העלייה הרביעית וחניך ישיבות סלובודקה וחברון. המשפחה מיוחסת מצד אם המשפחה, חיה רוחמה קופשיץ, לרבי שמואל הלל שינקר מאישי תנועת המוסר.
במשפחה מקובל שלפני נישואיה, פנתה חיה קופשיץ לסבה, רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה אחראי על קופת עזרה לנישואין לזוגות עניים, שיסייע לה ברכישת ביגוד. הרב זוננפלד השיב שבעת שנטל את האחריות לקופה, קיבל על עצמו שלא ליהנות ממנה, הוא או צאצאיו. הוא סבר על פי חז"ל שיש בכך חשש לשחיתות. במקום זאת, בירך אותה באריכות ימים ושבניה יהיו תלמידי חכמים[1].
ראש המשפחה: רבי צבי (הירש)
רבי צבי (הירש) הכהן קופשיץ (תרנ"ו, 1896 – ו' בתשרי תשל"ו, 1975) נולד בפיעטרקוב במחוז מינסק (כיום בלארוס)[2], לישראל אהרן הכהן קאפציץ. למד בישיבת סלובודקה והיה מתלמידי "הסבא מסלובודקה". בשנות מלחמת העולם הראשונה למד בישיבה שהקים רבי יעקב כ"ץ בהומל. בכ' באלול תרפ"ד (1924) עלה עם גרעין תלמידי ישיבת סלובודקה והיה בין ששת התלמידים הראשונים שייסדו את ישיבת חברון בעיר חברון. בשנת תרפ"ז (1927) נישא לחיה רוחמה, בת רבי שמואל הלל שינקר ונכדת רבי יוסף חיים זוננפלד. לאחר נישואיהם התגוררו בבתי מחסה שבעיר העתיקה ולאחר מלחמת השחרור עברו לבתי ברוידא. גם לאחר נישואיו שמר על קשר קרוב עם ישיבת חברון.
בסוף שנות ה-20 מינהו הרב זוננפלד כר"מ בבית היתומים דיסקין, על פי הצעת ראש ישיבת חברון רבי משה מרדכי אפשטיין. הרב זוננפלד הקפיד שלא למנות קרובי משפחה, ולכן בתחילה לא סיפר לו הרב אפשטיין במי המדובר ורק לאחר שתיאר את מעלותיו והתאמתו לתפקיד גילה לו את שמו. הרב זוננפלד חרג ממנהגו ומינהו לתפקיד, והוא שימש בו עשרות שנים. בשנות ה-40 הוצע לו על ידי רבי אייזיק שר לכהן כמשגיח בישיבת סלובודקה שהקים בבני ברק, אולם הוא סירב להצעה.
כל בניו למדו בישיבת חברון. למרות שהמשפחה התגוררה בדירת חדר קטנה הקפיד שכל בניו יישנו בבית ולא בפנימיית הישיבה כדי שיוכל להשגיח עליהם מקרוב. בשנות ה-40 התגייסו רבים מצעירי ירושלים החרדים לפעילות בארגוני המחתרת היהודיים. הכינוסים שנועדו לגייס את הצעירים נערכו בעיקר בשעות הלילה. בעקבות זאת נהג הרב קופשיץ ללמוד בכל ערב בבית המדרש של ישיבת חברון שבשכונת גאולה, כדי להשגיח על בניו שם.
למרות הצפיפות הרבה בביתו אימץ עם אשתו את בת אחותה, שנפטרה בצעירותה. לימים היא נישאה לרבי חיים שאול קרליץ. אימץ יתום נוסף, קרוב משפחתו, שעלה לבדו לישראל. החזון איש שידך את בתו לאה לרב נסים קרליץ.
במשך שבוע שלם שהתה משפחת קופשיץ בבית מרן החזון איש. אם המשפחה פנתה אליו בבקשה להתברך מפיו, 'יברכני נא שילדיי יבינו את לימוד התורה, ושיהיה להם חשק ללמוד'. השיב לה החזון איש: 'שיבינו את הלימוד הריני יכול לברכך. אך החשק תלוי באמא, אם תרצי שיהיה להם חשק, אז יהיה להם חשק...'[3]
על מצבתו נכתב: "מסר נפשו לגדל בניו ובנותיו לתורה ויראת שמים מתוך עוני ודוחק גדול בתפילה ובתעניות".
דור שני
- הרב אברהם קופשיץ (– היה רב בשכונת נוה צבי בירושלים ור"מ בישיבת טשעבין בירושלים, חתנו של הרב חיים שרגא פייבל פרנק.
- הרב ישראל אהרן קופשיץ – ר"מ בישיבת תורה אור ורב בשכונת סנהדריה בירושלים.
- לאה - אשת רבי ניסים קרליץ.
- הרב יוסף חיים קופשיץ - מראשי ישיבת פורת יוסף, חבר הוועדה הרוחנית של העיתון יתד נאמן וראש הוועדה הרוחנית של סמינר בנות אלישבע.
- עטקה הינדה - אשת הרב מרדכי יודלביץ, בנו של רבי שמואל אהרן יודלביץ ונכד רבי אריה לוין.
- בתיה - אשת הרב נתן דוד פרידמן, מרבני כולל חזון איש.
- הרב משה פנחס קופשיץ ( – י"ח באייר תשס"ד, 2004), רב "חניכי הישיבות" בשכונת רוממה בירושלים ומראשי ישיבת קול יעקב. משיעוריו יצא הספר "זיכרון תורת משה".
- הרב יעקב זאב קופשיץ - נישא לנכדת הרב משה שניידר, ראש ישיבת תורת אמת בלונדון.
- רחל - אשת הרב רפאל דב ברלין ר"מ בישיבת ראשית חכמה בירושלים.
- הרב נתן קופשיץ - רב הקריה החרדית בבית שמש, דיין בבד"ץ העדה החרדית בירושלים, נשיא קהילת קהל פרושים וחבר בועדת הרבנים של ועד ההלכה להשקעות וקרנות (גלאט הון).
- שרה - אשת הרב אברהם דב (בער) ליטמנוביץ, מו"ץ בעדה החרדית ומרבני ועד הכשרות של העדה החרדית. הוא תלמידו של הרב מאיר ברנדסדורפר, ופסיקותיו מקובלת על חוג בריסק המחמיר.
דור שלישי
- הרב נחום יברוב, חתנו של הרב אברהם קופשיץ. רב בשכונת עזרת תורה, מחבר סדרת הספרים "דברי סופרים" על נושאים הלכתיים רבים. מרבני השחיטה בבד"צ שארית ישראל.
- הרב אליהו שוב, חתנו של הרב אברהם קופשיץ. מראשי ישיבת אהבת תורה במודיעין עילית.
- הרב משה כהן, חתנו של הרב אברהם קופשיץ. מראשי ישיבת מאה שערים.
- הרב יצחק כהנא, חתנו של הרב אברהם קופשיץ. ראש ישיבת כנסת מרדכי במודיעין עילית.
- הרב יצחק זילברמן, חתנו של הרב אברהם קופשיץ. רב קהילת חניכי הישיבות בשכונת נווה יעקב בירושלים.
- הרב נפתלי קופשיץ, בנו של הרב משה פנחס. היה מרבני כולל "אור יצחק" ביהוד. לאחר פטירת אביו ממלא את מקומו ברבנות הקהילה. בנוסף מכהן כראש ישיבת דעת משה וכר"מ יום שישי בישיבת בית מדרש עליון בבני ברק. משיעוריו בקהילתו ובישיבת בית מדרש עליון יצאו הספרים "מעדני כהן" (4 חלקים), "שיעורי בבא קמא וסנהדרין", "מצהלות חתנים", "שפתי כהן".
- הרב שמריהו יוסף ברמן, חתנו של הרב משה פנחס קופשיץ, מראשי ישיבת "דברי מרדכי" ומחבר סדרת הספרים "ברכת שי" על רבות ממסכתות הש"ס. בנו של הרב מרדכי שלמה ברמן ראש ישיבת פוניבז' ונכדו של "הסטייפלר".
- הרב אליעזר טורק, חתנם של עטקה הינדה והרב מרדכי יודלביץ', ר"מ בישיבת קמניץ הקטנה, רב קהילת "פרושים" באחוזת ברכפלד ודרשן.
לקריאה נוספת
- ושם אשה גדולה - בית קופשיץ (עמ' 21-33), תשס"ד