רבי יעקב כ"ץ (ליטא)
ערך זה עוסק ברב בליטא. אם התכוונתם לנכדו, רב בירושלים, ראו הרב יעקב כ"ץ (תרכ"ב, 1862 לערך - יום הכיפורים תרפ"ג, 1922) היה רב בליטא, שימש כמשגיח בישיבת טלז ור"מ ראשי בישיבת אור החיים בסלבודקה, כמו כן כיהן כרב העיירות קליקול (שבמחוז שאוול) וזאגר-ישן.
ביוגרפיה
נולד ברומשישוק שליד קובנה, לישראל כ"ץ, מצאצאי הרב רפאל כ"ץ מהמבורג, ולאיטה לבית מ"ץ. אחיו של ישראל כ"ץ היה הרב זכריה מנדל כ"ץ, רבה של רדין. בצעירותו היה יעקב כ"ץ מקבוצת התלמידים שכינס הסבא מסלבודקה בבית המדרש "הלוויית המת" שבסלבודקה, שם התקרב לרבי יצחק בלאזר, שמסר שיעורים ושיחות מוסר לתלמידים.
בשנת תר"נ (1890) נשא את בתו של יהושע לייב גוטמן מפיביאן. לאחר נישואיו למד שנתיים בישיבת וולוז'ין, עד לסגירתה. לאחר מכן עבר ללמוד בתלמוד תורה אצל הסבא מקלם, עד לפטירתו בשנת תרנ"ח (1898).
בשנת תרס"ג (1903), לאחר שהרב יהודה לייב חסמן עזב את משרתו כמשגיח בישיבת טלז, בעקבות ההתנגדות שקמה בישיבה לתנועת המוסר, התמנה הרב כ"ץ למלא את מקומו. הוא הצליח להרגיע את הרוחות בישיבה, אולם לאחר כשנה וחצי החליט לפרוש מתפקידו. כעבור זמן התמנה כר"מ ראשי בישיבת אור החיים בסלבודקה של הרב צבי הירש לויטן, לאחר שהר"מ הקודם, הרב נפתלי טרופ, עזב את הישיבה לטובת ישיבת ראדין. הרב כ"ץ מסר שיעורים ושיחות מוסר לתלמידי הישיבה וכן לקבוצות תלמידים שהסבא מסלבודקה היה שולח מישיבתו.
בשנת תרס"ו (1906) התמנה הרב כ"ץ כרב בעיירה קליקול שבמחוז שאוול. בשנת תרע"ה (1915), כשנה לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאלץ לעזוב את עירו והתיישב עם משפחתו בריגה שבה שהו פליטים יהודים רבים. כעבור זמן נאלצו היהודים בפקודת השלטונות לעזוב את העיר והרב כ"ץ נסע להומל, שם התגורר ידידו מתקופת קלם, הרב ראובן דב דסלר.
בתקופת שהותו בהומל יזם הרב כ"ץ הקמת ישיבה מקומית על פי שיטת קלם, ובין תלמידיו נמנו אליהו אליעזר דסלר (בנו של הרב ראובן דב דסלר), הרב מנחם מנדל זקס (לימים חתנו של החפץ חיים) והרב צבי קופשיץ. בתחילת שנת תרע"ז (1916), בשל שיקולי הסוויה מעיני השלטונות, נחלקה הישיבה לשתיים, חלקה נותר בהומל תחת הרב יעקב כ"ץ וחלקה עבר לעיר טולה תחת הרב ראובן דב דסלר. בסוף שנת תרע"ז התאחדה הישיבה מחדש והקבוצה שבטולה שבה להומל. אולם השלטון הקומוניסטי הצר את צעדיה של הישיבה ובשנת תרע"ט (1919) נאלץ הרב כ"ץ לפזר את תלמידי הישיבה.
בשנת תר"פ (1920) עזב הרב כ"ץ את הומל והגיע לווילנה, שהייתה כבושה אז בידי הפולנים. משם שב לרבנותו הישנה בעיירה קליקול, וכעבור זמן עזב את קליקול כדי לכהן כרבה של זאגר-ישן. הוא תכנן להקים ישיבה בעיר אולם אז חלה והוא עזב את זאגר-ישן לעיר המרפא וילדינגן שבגרמניה. נפטר ביום הכיפורים תרפ"ג (1922) ונקבר בגרמניה.
משפחתו
אחותו של הרב יעקב כ"ץ נישאה למרדכי לופיאנסקי. בנם הוא הרב יהושע דב לפין, שהיה חתנו של הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי וחותנם של הרב משה מרדכי חדש ונחום אריאלי.
בניו הם: הרב שלמה כ"ץ, שכיהן כדיין בפתח תקווה, והרב דב כ"ץ, מנהל בתי הדין הרבניים ומחבר סדרת ספרי "תנועת המוסר".
קישורים חיצוניים
- 'כ"ץ, ר' יעקב ב"ר ישראל', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 59 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1257).
