תסמונת המופע של טרומן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תסמונת המופע של טרומןאנגלית: The Truman Show delusion - בתרגום מדויק: מחשבת השווא על המופע של טרומן) היא תופעה שבה אדם סובל ממחשבת שווא רודפנית בעלת מאפיינים של שיגעון גדלות ומאמין שחייו הם למעשה מופע מבוים או תוכנית מציאות. את המונח טבעו בשנת 2008 האחים ג'ואל ואיאן גולד, פסיכיאטר ונוירופילוסוף, בהתאמה, על שם הסרט "המופע של טרומן" (1998). תסמונת זו אינה תסמונת מוכרת רשמית, ואין לה רשומה נפרדת ב-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי).‏[1]

רקע

קובץ:Trumanshow.jpg
כרזת הסרט "המופע של טרומן", שבה מוצג טרומן ברבנק ישן במיטתו, בעת שהוא מוקרן על גבי מסך ענק ברחוב סואן.

"המופע של טרומן" הוא סרט דרמה קומי משנת 1998, בבימויו של פיטר ויר, לפי תסריט של אנדרו ניקול. ג'ים קארי מגלם בסרט את דמותו של טרומן ברבנק, אדם שמגלה שהוא חי בתוך עולם מלאכותי שבו הוא הכוכב המרכזי של תוכנית מציאות (בשם "המופע של טרומן") המשודרת סביב השעון ברחבי העולם. מאז שנולד, כל האנשים בחייו היו שחקנים בתפקיד. כאשר הוא מגלה את האמת על חייו, הוא נאבק בניסיון למצוא דרך מילוט מאלו המנסים לשלוט עליו במשך כל חייו.[2]

הרעיון המרכזי של הסרט הוצג עוד לפני כן בספרות. הסופר פיליפ ק. דיק כתב סיפורים קצרים, וכן ספר ידוע בשם Time Out of Joint, שבהם הגיבור חי בעולם מלאכותי שבו האנשים אותם הוא תופס כמשפחתו וחבריו הם למעשה שחקנים בשכר שתפקידם לשמר את האשליה שבה הוא חי. מאוחר יותר פורסמו ספרי מדע בדיוני נוספים בעלי רעיון מרכזי דומה. אמנם ספרים אלו לא מדברים על תוכנית מציאות, כמו ב"מופע של טרומן", אך הם בהחלט חולקים עם הסרט את הרעיון של עולם מלאכותי, שבנו אחרים, הסובב סביב אדם מסוים.

הסרט הוקרן אחרי שהתגבשה לראשונה סוגת תוכניות המציאות, אך טרם הופעתן של תוכניות הריאליטי הגדולות והמצליחות כמו "האח הגדול" בהולנד ו"הישרדות" בארצות הברית. עיתוי זה יכול להעיד על השפעה רבה שהשאיר על הסוגה "המופע של טרומן", שהיה אמור להוות ביקורת על התקשורת האלקטרונית ועל תוכניות המציאות בפרט, כגורם מחולל ומשפיע על העולם שסביבן.[3]

מחשבות שווא

מחשבות שווא, כלומר קיבעון באמונות כוזבות, הן תסמינים, שמעידים, בהיעדר קיומה של הפרעה אורגנית, על מחלה פסיכיאטרית. התוכן שסביבו נסובות מחשבות השווא נתון לשינוי (למעשה הוא מוגבל רק בגבולות הדמיון של האדם הלוקה במחשבת השווא), אך ישנם כמה נושאים טיפוסיים. אחד מהם הוא מצב של מחשבות שווא רודפניות, שבו חש האדם כי הוא נרדף, אף על פי שאין לכך ביסוס במציאות. מחשבות השווא הרודפניות מאפיינות מצב פסיכוטי.

השפעה של התרבות

התוכן של מחשבות שווא קשור בקשר הדוק למהלך חייו של האדם, ונראה שהתרבות בת זמנו תופסת מקום חשוב בעניין זה. מחקר שנערך ב-2008[4] הראה כי התוכן של מחשבות שווא השתנה במהלך השנים מתוכן דתי/מאגי, לתוכן פוליטי ולבסוף לנושאים טכניים/טכנולוגיים. עורכי המחקר סיכמו כי "לתמורות חברתיות-פוליטיות ולהתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות ישנה השפעה ניכרת על התוכן של מחשבות שווא בסכיזופרניה".

ג'וזף ויינר, ראש מחלקת פסיכיאטריה מייעצת בבית החולים האוניברסיטאי נורת' שור במנהסט, ניו יורק, ופרופסור חבר במכללה הרפואית על שם אלברט איינשטיין של ישיבה יוניברסיטי, העיר כי: "בשנות הארבעים סבלו חולים פסיכוטיים ממחשבות שווא על כך שהמוח שלהם נשלט על ידי גלי רדיו; כיום חולים הסובלים ממחשבות שווא מתלוננים על שבבי מחשב שהושתלו בהם".[5]

תסמונת המופע של טרומן יכולה לייצג שלב נוסף בתכניהן של מחשבות שווא על רדיפה, בתגובה לשינוי בתרבות הפופולרית. "מאחר שתוכניות מציאות זוכות לשיעורי צפייה גבוהים, זהו תחום שהחולה יכול בקלות לשלב במחשבות השווא שלו. אדם כזה יחשוב שהוא מצולם כל העת ונמצא כל העת תחת העין הבוחנת של קהל נרחב בטלוויזיה".[5]

מקרים מתועדים

ישנם למעלה מ-40 מקרים מתועדים של אנשים שסבלו מתסמונת המופע של טרומן, בארצות הברית, בבריטניה ובמקומות אחרים. ג'ואל גולד, פסיכיאטר במרכז הרפואי בלווּ בניו יורק, ופרופסור קליני לפסיכיאטריה באוניברסיטת ניו יורק, ואחיו איאן, חוקר בתחום הפילוסופיה והפסיכיאטריה באוניברסיטת מקגיל בקנדה,[2] הם בכירי החוקרים של התסמונת. מאז 2002 הם נפגשו עם יותר מתריסר אנשים הסובלים מהתסמונת, רובם גברים לבנים בגילאי 25 עד 34‏.[6] לדבריהם, אחד החולים נסע לניו יורק לאחר אירועי 11 בספטמבר כדי לוודא שמתקפת הטרור אינה תפנית בעלילה של תוכנית "המופע של טרומן" שבה הוא חי-כביכול, וחולה אחר נסע לבניין ממשלתי במנהטן כדי לחפש בו מקלט, שבו יוכל להימלט ולהתחבא מפני תוכנית המציאות שסובבת כביכול סביבו.[2] חולה אחר עבד כמתמחה בהפקה של תוכנית מציאות, וסבר שהוא נתון במעקב חשאי של המצלמות, שחשב שעקבו אחריו אפילו בקלפיות בבחירות של שנת 2004. במהלך מערכת הבחירות התפרע בפומבי וצעק שהנשיא המכהן ג'ורג' וו. בוש הוא "בוגד" ("Judas"), ובעקבות זאת אושפז בבית החולים בלוו, וכך הכיר אותו גולד.[6]

אחד ממטופליו של גולד, חייל אמריקאי מהמעמד הבינוני-עליון, שניסה לטפס על פסל החירות מאחר שסבר כי המעשה ישחרר אותו מ"תוכנית המציאות" שלו,[6][7] תיאר את מצבו כך: "הבנתי שהייתי ואני גם כיום המרכז, מוקד העניין של מיליוני אנשים רבים... המשפחה שלי וכל מי שהכרתי היו ועודם שחקנים הפועלים לפי תסריט, משחק שכל מטרתו להפוך אותי למוקד העניין העולמי."[6]

מקור השם שבחרו האחים גולד לתסמונת, "תסמונת המופע של טרומן", הוא בעובדה ששלושה מתוך חמשת המטופלים שסבלו מהתסמונת, שבהם טיפל תחילה ג'ואל גולד, ציינו באופן מפורש את הסרט כקשור לתופעות שהם חווים.[6]

חוקרים נוספים

בבריטניה תיארו הפסיכיאטרים פאולו פוסאר-פולי, אוליבר האווס, לוסיה ואלמגיה ופיליפ מקגווייר מהמכון הפסיכיאטרי של לונדון, בכתב העת הפסיכיארי British Journal of Psychiatry, תסמינים שאותם כינו בשם "תסמונת טרומן" (באנגלית: Truman Syndrome). הם דיווחו על מקרה של דוור בן 26, מר מ.א., שהיה נתון בתחושה עמומה שקורה סביבו דבר מה שהוא לא מודע אליו. הוא סבר שהאנשים סביבו מתנהגים בצורה מזויפת, שהוא מרכז העניין, ושנעשים מאמצים להסתיר ממנו סוד כלשהו שהוא אינו יודע מהו. הוא סבל מ"מחשבה טורדנית על כך שהעולם השתנה באופן כלשהו ששאר האנשים בעולם היו מודעים אליו, והוא פירש זאת כעדות לכך שהוא חי בתוך סט של סרט ('עולם מפוברק'). מקבץ תסמינים זה... קיים כתלונה נפוצה אצל מטופלים... שעלולים להיות בשלב המבשר של סכיזופרניה." החולים אוחזים בתחושה שהעולם הרגיל השתנה באיזושהי צורה, שיש לה משמעות חשובה. בעקבות זאת הם מחפשים מהי משמעות השינוי, ואז הם בוחרים בהסבר נוסח המופע של טרומן.[8]

רלוונטיות כאבחנה רפואית

על אף המקרים המתועדים שעליהם דיווחו האחים גולד, קהילת הפסיכיאטרים עדיין לא גמרה בדעתה לסווג את התסמונת כהפרעה נפשית נפרדת. התסמונת עדיין איננה מוכרת רשמית והיא לא רשומה ב-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי).[1] האחים גולד לא טוענים שמדובר באבחנה חדשה, אלא מתייחסים לתסמונת כ"וריאציה של מחשבות רדיפה ומחשבות גדלות".[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Grohol, John M. "DSM-VI: Reality TV Disorder" on PsychCentral
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Kershaw, Sarah "Look Closely, Doctor: See the Camera?" New York Times (August 27, 2008)
  3. ^ ‫אמיר בוגן, "המופע של טרומן": האח הגדול של "האח הגדול", באתר ynet, 17 ביולי 2011‬
  4. ^ Skodlar B, Dernovsek MZ, Kocmur M (2008). "Psychopathology of schizophrenia in Ljubljana (Slovenia) from 1881 to 2000: changes in the content of delusions in schizophrenia patients related to various sociopolitical, technical and scientific changes". The International Journal of Social Psychiatry. 54 (2): 101–11. doi:10.1177/0020764007083875. PMID 18488404.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Wright, Suzanne "The Truman Delusion" on WebMD
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 "Reality Bites" National Post (July 21, 2008)
  7. ^ Ellison, Jesse "When Life is Like a TV Show" Newsweek (August 2, 2008)
  8. ^ Fusar-Poli, Paolo; Howes, O.; Valmaggia, L.; McGuire, P. (2008). "'Truman' signs and vulnerability to psychosis". British Journal of Psychiatry. 193 (2): 168. doi:10.1192/bjp.193.2.168. PMID 18670010.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0