שלום בית
שלום בית הוא מונח המתאר יחסי שלום והרמוניה בין בני זוג נשואים, באופן המאפשר חיים משותפים ללא חיכוכים ומריבות קשות. שלום בית נחשב כערך ביהדות, הן מצד מצוות ומידות טובות שבין אדם לחבירו, והן כתשתית לחיי נישואים והקמת משפחה בצורה בריאה ואידיאלית.
שלום בית בנישואים
שלום בית בין בני הזוג חיוני לצורך תפקוד נכון של הבית, ולצורך חינוך הילדים באווירה נעימה ושלווה ונטולת קונפליקטים. כדי להגיע למצב כזה נדרשת עבודה עצמית של בני הזוג, והרבה מוטיבציה מצד שניהם.
העבודה העצמית המביאה שלום ואהבה בין בני הזוג היא מידת הנתינה, שתמיד ישאפו להשביע נחת זה לזה, להשלים לבן הזוג את מה שחסר לו, וכאשר שניהם יגיעו למעלת הנתינה אז אהבתם לא תפסק וחייהם ימלאו אושר ונחת כל ימיהם אשר יחיו עלי אדמות[1],
מושג זה עולה פעמים רבות במשפטי גירושים, כאשר אחד מבני הזוג מבקש להתגרש, ואילו האחר דורש שלום בית, כלומר חזרה לחיי נישואים הרמוניים.
מקור הביטוי
המונח "שלום בבית"[2] או "שלום ביתו"[3][4] כבר מופיע בתלמוד על שלום בין בני זוג.
בחז"ל
חשיבות שלום הבית
חז"ל מוכיחים חשיבות השלום בין בני זוג, ממצוות "השקאת סוטה" (אשת איש שנסתרה עם גבר ומתוך כך נאסרה על בעלה עד שתיבדק באמצעות שתיית "המים המרים"), בה כותב הכהן על מגילה פסוקי פרשת סוטה המכילה מספר פעמים שם ה', ובהמשך מוחק את המגילה לתוך הכוס של "המים המרים", חרף איסור מחיקת השם, וזאת כדי להטיל שלום בין בני הזוג[5]:
גדול שלום שבין איש לאשתו, שהרי אמרה תורה שמו של הקב"ה שנכתב בקדושה ימחה על המים.
מתוך הנחה זו, מועלה בגמרא סברא בנוגע ל"מצורע" - אשר בימי טומאתו אסור בתשמיש המיטה - כי אם לקח ציפור לצורך התהליך של "מצוות טהרת מצורע", פטור ממצוות "שילוח הקן", היות ותהליך זה מתירו בתשמיש ומטיל שלום בביתו. סברה זו קיימת גם לשיטת רבי יהודה הסובר[6] שמצורע מוחלט מותר בתשמיש[7], כי אף על פי שמותר בתשמיש ”אינו מקובל לאשתו ואינה רוצה להיות עמו” והדבר מפריע לשלום ביתו[8]. בכדי לשלול סברא זו הוצרך הפסוק לכפול לשונו במצוות שילוח הקן: "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם"[9], כדי ללמד שגם מצורע חייב בשילוח הציפור[10]. הצל"ח כותב כי מתוך הנחה זו של "גדול השלום בין איש לאשתו", גם למד רבי יהודה שמצורע מותר בתשמיש[11], כי מפאת חשיבות שלום הבית ניתן להניח שהתורה לא היתה מצוותו לשלח את הציפור, אם זה היה עלול להאריך עליו איסור תשמיש ולפגוע בשלום ביתו[12].
כמו כן, בהלכות נדרים פסק רב אסי כי בעל שבטעות אסר על אשתו (על ידי "קונם") ליהנות ממנו, יש להתיר את נדרו אפילו במקרה שנדר "בשם אלקי ישראל", ומבאר המפרש (רש"י) טעמו: ”לפי שאמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים בידים לעשות שלום בין איש לאשתו, לא כל שכן אי נדר באלהי ישראל?!”[13]
במדרש מוכיח התנא בר קפרא חשיבות השלום ממה שדיברו הכתובים "דברי בדאות" בתורה ובנביאים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו[14].
עצות לשלום בית
- ביסוס המצב הכלכלי - ”אמר רב יהודה לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה שנאמר[15] 'השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך'”[16].
- כבוד הדדי - בתלמוד מודגש בעיקר על הבעל לאהוב את אשתו כגופו ולכבד אותה יותר מגופו[17], ולעולם לא להטיל עליה אימה יתירה[18]; ועל האשה שתכבד את בעלה[19]. הרמב"ם מרחיב יותר, וכותב: ”צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז. וכן צוו על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה עליה מורא ממנו ותעשה כל מעשיה על פיו. ויהיה בעיניה כמו שר או מלך מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל מה שישנא. וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן, ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח”[20].
הבאת שלום בית
כפי המסופר באגדת חז"ל, היו משה רבינו ואהרן הכהן משתדלים לעשות שלום בין איש לאשתו[21], עד שהיו כמה אלפים ילודים שהוריהם קראום "אהרן" על שמו של אהרן הכהן, לאחר שהוא שָֹם שלום ביניהם ואלמלא הוא לא היו הילדים באים לעולם[22]. הלל הזקן היה אומר:
- הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין איש לאשתו
על התנא רבי מאיר[23] מסופר שהרשה לאשה לירוק בפניו, לאחר שבעלה אסר עליה להיכנס לביתו עד שתירק בפני רבי מאיר. וכששאלו אותו תלמידיו על שהשפיל את כבודו: "רבי, כך מבזין את התורה?" ענה להם רבי מאיר: "לא דיו למאיר להיות שוה לקונו?! דתני רבי ישמעאל גדול שלום, שֶׁשֵּׁם הגדול שנכתב בקדושה אמר הקב"ה ימחה על המים, בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו[14][24].
כן מסופר על אדם שאסר על אשתו (על ידי קונם) ליהנות ממנו עד שתיתן לרבי יהודה ולרבי שמעון לטעום מתבשיליה, וטעם רבי יהודה מתבשילה באמרו: "ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים בספק, ואני על אחת כמה וכמה (אוותר על כבודי כדי לעשות שלום ביניהם)"[25].
בהלכה
- בהלכה, אשה ששברה כלים בתוך ביתה פטורה מלשלם[26], כי אילו היתה חייבת ”אין שלום בבית לעולם”[2][27].
- אחד מטעמי הדלקת נרות שבת ויום טוב שתיקנו חז"ל הוא "משום שלום ביתו", כדי שבני הבית לא יצטרכו לשבת בחושך ולהצטער, ומטעם זה נקבע על עני שאין ידו משגת, שיעדיף לקנות נר לשבת על פני נרות חנוכה (בהם אסור להשתמש למאור) ואף על פני יין לקידוש[3][28]. על הלכה זו כותב הרמב"ם: ”נר ביתו קודם משום שלום ביתו, שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר[29] 'דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום'”[30].
הערות שוליים
- ^ ספר מכתב מאליהו חלק א' עמוד 38.
- ^ 2.0 2.1 תוספות, מסכת כתובות, דף פ"ו עמוד ב', ד"ה רבי אליעזר בשם תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ט', הלכה ד'
- ^ 3.0 3.1 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג עמוד ב'
- ^ ברש"י שם משמע כי הביטוי התלמודי מתייחס גם לעניין שלום בין בני הבית בכלל, אבל במאירי שבת כג מסביר שלום בינו לאשתו, וכן כתב הרש"ש (שם) שביתו כוונת חז"ל לאשתו שנקראת בית. וכן נראה מדברי הרמב"ם לקמן - בסעיף בהלכה
- ^ בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ג עמוד ב' מופיעה הוכחה זו בשמו של אחיתופל, ובמסכת שבת, דף קט"ז עמוד א' בשמו של רבי ישמעאל.
וכן במסכת דרך ארץ זוטא, פרק יא, באתר היברובוקס: ”אמר רבי ישמעאל, גדול הוא השלום, שוויתר הקב"ה על שמו שנכתב בקדושה שימחה על המים, כדי להטיל שלום בין איש לאשתו” - ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ז' עמוד ב'
- ^ ורק בימי "ספירו" אסור
- ^ רא"ש בשם מהר"ם מרוטנבורג, בשיטה מקובצת, מסכת בבא מציעא, דף ל"א עמוד א', ד"ה לדבר מצוה
- ^ ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק ז'
- ^ מסכת חולין, דף קמ"א עמוד א'
- ^ ואין לאסרו בקל וחומר מימי ספירו
- ^ ”דאי אמרת בימי חלוטו אסור בתשמיש המיטה, לא הוי אמרה תורה דעשה דטהרת מצורע יהיה נדחה מפני עשה דשילוח הקן, דהא 'גדול השלום שבין איש לאשתו שהרי אמרה תורה שמו של הקב"ה שנכתב בקדושה ימחה על המים', מכל שכן שיהיה נדחה העשה דשילוח! אלא ודאי מדאמרה התורה דאין עשה דשילוח הקן נדחה מפני עשה דטהרת מצורע, על כרחך שאין אסור בתשמיש המיטה בימי חלוטו.” צל"ח, על מסכת חולין, דף קמ"א עמוד א'
- ^ רש"י, מסכת נדרים, דף כ"ב עמוד ב', ד"ה חוץ מקונם אשתי
- ^ 14.0 14.1 ויקרא רבה, פרשה ט', פסקה ט'
- ^ ספר תהלים, פרק קמ"ז, פסוק י"ד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ"ט עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ו' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"א עמוד א'. וכן נראה במסכת מגילה, דף י"ב עמוד ב' - מגיד משנה על רמב"ם, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ט באתר HebrewBooks
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכות י"ט–כ'
- ^ אליהו רבה, פרק יח, ובפרק יג מפורט על אהרן הכהן
- ^ אבות דרבי נתן, פרק יב, ד
- ^ סיפור דומה מופיע על אהרן הכהן, בפירושי הראשונים על מסכת אבות, פרק א', משנה י"ב. רש"י (לפי קצת נוסחאות), פירוש רבינו יוסף בן שושן, באתר היברובוקס ומרכבת המשנה (לר"י אלשאקר), באתר היברובוקס
- ^ בתלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק א', הלכה ד' מופיע הנוסח: "ולא יהא כבוד מאיר ככבוד קונו?! ומה אם שם הקודש שנכתב בקדושה אמר הכתוב שיימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו, וכבוד מאיר לא כל שכן?!"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ו עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן פ', סעיף י"ז
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק כ"א, הלכה ט': ”ואין זה מן הדין אלא תקנה, שאם אין אתה אומר כן, אין שלום בתוך הבית לעולם, אלא נמצאת נזהרת ונמנעת מרוב המלאכות, ונמצאת קטטה ביניהם.”
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רס"ג, סעיף ב'
- ^ ספר משלי, פרק ג', פסוק י"ז
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה י"ד
| משפחה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| משפחה מצומצמת |
| ||||
| משפחה מורחבת | סב • דוד • דודה • אחיין • נכד • נין • גיס • דודן • שבט • קלאן | ||||
| קשרי משפחה | אירוסים • נישואים • משפחה חד-הורית • הסכם טרום-נישואים • הפרת הבטחת נישואים | ||||
| משק בית | בית מגורים • שלום בית • חלוקת תפקידים במשפחה • עקרת בית • כלכלת המשפחה • האשה המפרנסת • איזון עבודה-חיים • קונפליקט עבודה-משפחה | ||||
| פירוק המשפחה | דיני משפחה • גירושים • מזונות • אפוטרופוס • משמורת ילדים • אלמנות • יתמות • ירושה | ||||
| חקר המשפחה | שארות • חקר יוחסין • ספר יוחסין • עבודת שורשים • איחוד משפחות • טיפול משפחתי | ||||
| המשפחה ביהדות | כיבוד אב ואם • מורא אב ואם • איסור קללת אב ואם • איסור הכאת הורים • כיבוד אח גדול • קידושין • בעל • אשת איש • כתובה • חרם דרבנו גרשום | ||||
| שונות | יום המשפחה • יום האב • ערכי המשפחה | ||||
