אחיתופל

אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי (כלומר בן העיר גילה) הוא אישיות מהתנ"ך המתוארת כבעלת חכמה רבה. היה יועצו של דוד המלך, ולאחר מכן יועצו של בנו אבשלום. בנו אליעם היה משלושים גיבורי דוד. ונכדתו בת שבע, בתו של אליעם, הייתה אשתו של דוד..

רקע

בתנ"ך אחיתופל מתואר כיועץ מוכשר ועצותיו התבררו לאחר מעשה כנכונות. התנ"ך מעיד עליו: ”וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל, אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם, כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל-(אִישׁ), בִּדְבַר הָאֱלֹקִים; כֵּן כָּל-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל, גַּם-לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם:” (שמואל ב', ט"ז, כ"ג).

הגמרא במסכת ברכות מתארת את נוהל היציאה למלחמה, אשר כלל התייעצות באחיתופל כהכנה לשאלה באורים ותומים.

כאשר מרד אבשלום באביו דוד, התחבר אחיתופל אל אבשלום ויעץ לו עצות. המלבי"ם תמה על כך שאחיתופל הצטרף לאבשלום במרדו, שהרי אם מלכותו של דוד תמשך המלכות תעבור לשלמה, נינו של אחיתופל. הוא מציע ליישב זאת בכך שאחיתופל כעס על דוד על גרימת מותו של אוריה החיתי.

עצתו הראשונה הייתה שאבשלום יבוא על עשר פלגשי אביו שנותרו בבית לעיני ישראל, כדי שידעו שאיננו מתכוון לחזור בו מהמרד, והדבר יחזק את מעמדו אצל אלו שפוחדים מתגובתו של דוד. ואכן אבשלום נטה אוהל על גג המלך, ובו קיים יחסים עם פלגשי אביו. דבר שהיה התממשות של דברי הנביא נתן על חטא דוד בבת שבע: ”הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת:” (שמואל ב', י"ב, י"א).

עצתו השנייה והחשובה, הייתה שהוא עצמו יתנפל עם צבא של שנים עשר אלף אנשים על מחנה דוד העייף והמוכה בהפתעה. במצב זה, אמר אחיתופל, כל אנשי דוד ינוסו ודוד ייהרג, ולאחר מכן, אבשלום יגייס את אנשי דוד אליו. אולם חושי הארכי, שהיה נאמנו של דוד, הפר את עצתו, ויעץ לאבשלום שבמקום זאת יצבור כוח גדול יותר, דבר שהקנה לדוד זמן להתארגן. אחיתופל שנוכח לדעת שלא שמעו לעצתו (הנכונה), הלך לביתו ושלח יד בנפשו.

על פי הרד"ק המניע למעשהו היה הקנאה בדוד, ורצונו לסלול לו את הדרך אל המלכות. במדרש מבואר שעצתו של אחיתופל לאבשלום הייתה מבוססת על ציווי ה' כנבואתו של נתן הנביא שנאמרה לדוד לאחר מעשה פרשת בת שבע: ”כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת. כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ”. ובליבו פנימה רצה אחיתופל לירש את אבשלום לאחר שהיה הוא עצמו הורגו בעוון זה, אך הוא לא ידע שלא הוא בעצמו ימלוך לבסוף אלא רק מזרעו תצא המלוכה: שלמה המלך בנה של בת שבע שהייתה בתו של אליעם בנו של אחיתופל.

אחיתופל במקורות חז"ל

בעיני חז"ל אחיתופל הוא אב טיפוס לאדם חכם בעל מידות מקולקלות, והוא מכונה (מסכת סנהדרין קו,ב) "איש דמים ומרמה". המשנה (סנהדרין פרק י משנה ב), מונה את אחיתופל עם ההדיוטות שאין להם חלק בעולם הבא. ואילו במסכת סוטה הוא נמנה בין האנשים "שנתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם: מה שביקשו לא ניתן להם, ומה שבידם נטלוהו מהם".

בתלמוד מסבירים את מניעיו של אחיתופל לבקש לעצמו את המלוכה בתחושה פנימית של שייכות למלכות, ואכן הוא צדק אבל הקדים את דורו, מכיוון ששלמה המלך היה נינו.

עוד מסופר בתלמוד הבבלי שכאשר ביקש דוד לחצוב את היסודות לבית המקדש, מי התהום התחילו להציף את העולם, ורק אחיתופל ידע לפתור את הבעיה, והציע שיכתבו את השם המפורש על חרס ויזרקוהו למים. גם בירושלמי מתואר כי אחיתופל ידע לגרום למי התהום לרדת, באמצעות דבר שאמר.

אחיתופל מתואר כרבו של דוד, שלימדו שני דברים ולכן נהג דוד כלפיו בכבוד.

מן הכתוב ”וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה, כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-בֵּיתוֹ אֶל-עִירוֹ, וַיְצַו אֶל-בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק” (שמואל ב', י"ז, כ"ג), הסיקו חז"ל שבטרם התאבד השאיר אחריו צוואה, ובה ציווה שלושה דברים: "אל תהיו במחלוקת, ואל תמרדו במלכות בית דוד, ויום טוב של עצרת ברור זרעו חטים."

"עצת אחיתופל"

כיום הביטוי "עצת אחיתופל" מסמל עצה רעה, שנועדה להוליך שולל. ברם, לאמתו של דבר הייתה עצתו של אחיתופל עצה טובה ונכונה, כפי שמעיד התנ"ך: ”וַה' צִוָּה, לְהָפֵר אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אֶת-הָרָעָה:” (שמואל ב', י"ז, י"ד). ושעל כן, דוד, אשר ידע את אמיתות עצותיו, התפלל במיוחד: ”וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל ה':” (שמואל ב', ט"ו, ל"א). דווקא עצתו הנגדית של חושי הארכי היא שהייתה "עצת אחיתופל".

יש הסוברים כי הסיבה למשמעות שקיבל הביטוי היא שאם הייתה עצת אחיתופל לאבשלום מתממשת היה מת דוד מלך ישראל טרם זמנו, ולכן נחשבת העצה לעצה רעה. הסבר נוסף לסמנטיקה הוא שהביטוי הגרמני 'טויפל' (Teufel) פירושו שטן, וכך עצת אחיתופל משמעותה עצת השטן.

דעות חוקרים חיצוניים

לדעת חוקרים מסויימים שמו התיאופורי המקורי של אחיתופל היה ככל הנראה "אחיבעל", ותוקן לאחיתופל על ידי תיקון סופרים, שכן בספר דברי הימים מופיע שמו כאחיה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אחיתופל בוויקישיתוף

• אחיתופל, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• ישעיהו הדרי, אחיתופל הגילוני וחושי הארכי, באתר "דעת"
• יהודה איזנברג, דוד ואחיתופל, באתר "דעת"
• רז מוסטיגמן, עצת אחיתופל – עצה טובה או עצה רעה? תככים ובוגדנות – היש חדש תחת השמש?, באתר "עדכן", האוניברסיטה הפתוחה
• מאיר הלוי לטריס, מות אחיתופל, בפרויקט בן-יהודה
• אחיתופל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29453644אחיתופל