ברוך זיו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוך זיו
לידה 1948 (גיל: 76 בערך)
כפר גלעדי, ישראל
ענף מדעי מדעי האטמוספירה, מטאורולוגיה, אקלים
מקום מגורים פתח תקווה
עיסוק מדען, חוקר, מרצה
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
מנחה לדוקטורט פנחס אלפרט
מוסדות אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה
תרומות עיקריות
תימרה טרופית באזור המזרח התיכון, אפיון והסבר אפיק ים סוף ושקע שרבי, שקעים ברומטריים בים התיכון

ברוך זיו (נולד ב-1948) הוא דוקטור למטאורולוגיה, מרצה, חזאי וחוקר אקלים ישראלי. זיו אפיין לראשונה מערכות מזג אוויר באזור ארץ ישראל באופן מקיף ויסודי. הכשיר במסגרת חיל האוויר והאקדמיה חזאים רבים, וכתב ספרי לימוד במדעי האטמוספירה בעברית, המשמשים במוסדות הלימוד ובאוניברסיטאות ברחבי הארץ.

ביוגרפיה

נולד בכפר גלעדי ב-4 בפברואר 1948.

בשנת 1969 הוסמך כחזאי בחיל האוויר, שימש כקצין מטאורולוגיה במשך 20 שנים, והשתחרר בדרגת רב-סרן. במסגרת שירותו הצבאי כיהן כחזאי הראשי וכמפקדהּ הראשון של התחנה לקליטת השידורים הדיגיטליים של לוויינים מטאורולוגיים. זו הייתה התחנה הראשונה מסוגה בארץ, וזיו פיתח נוהלי עבודה ושיטות לעיבוד תמונות לוויינים, שסייעו בשיפור איכות החיזוי המטאורולוגי בחיל האוויר[1].

השכלה

ב-1978 קיבל תואר ראשון בפיזיקה, ב-1986 השלים תואר שני במדעי האטמוספירה וב-1995 קיבל תואר דוקטור במדעי האטמוספירה תחת הנחייתו של פרופ' פנחס אלפרט. את שלושת התארים קיבל באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1996–1997 חקר במסגרת פוסט-דוקטורט בהדרכתו של פרופ' נתן פלדור באוניברסיטה העברית בירושלים. ומאז עוסק ברציפות במחקר מדעי.

קריירה מדעית ומקצועית

מחקר אקלימי ופיתוחים חדשניים

ברוך זיו עוסק במחקר ברציפות מאז שנת 1985 ועד היום, ומתמקד בחקר מערכות מזג אוויר של אזור הים התיכון, אקלים ושינויי אקלים וחיזוי מזג אוויר. פרסם 85 מאמרים מאמרים בביטאונים מדעיים בין-לאומיים, 11 מאמרים בביטאונים בעברית, והשתתף בכתיבתם של פרקים בספרי עיון.

ביצע מחקרים חלוציים שעסקו בניתוח מעמיק של מערכות מזג אוויר הייחודיות לאזורנו, למערכות המשנות את מאפייניהם בהגיען לאזורנו, ואת השפעתן על מזג האוויר במזרח התיכון ובישראל. להלן מספר דוגמאות בולטות:

במחקריו הראשונים, ניתח זיו לראשונה באופן מעמיק את תופעת השקע השרבי, הגורמת לסופות השרב האביביות בארץ, והציע תיאוריה המסבירה את המנגנון הגורם לו להיות עוצמתי ואת העובדה ששיא הופעתו באביב.[2] למחקר זה היה המשך, בשיתוף עם קבוצה גרמנית מאוניברסיטת מינכן. ברוך זיו היה מהחוקרים הראשונים שעסקו בהשפעת התימרות הטרופיות (Tropical Plume) על המזרח התיכון. זוהי מערכת גשם המתפתחת באזורים סוב-טרופיים בהשפעת תנועתם של גושי אוויר לחים מהאזורים הטרופיים. במחקר ניתח והראה את התהליכים הקשורים בה, לראשונה באזור.[3]

בשנת 2002 השתתף בפרויקט המחקר MEIDEX שבמסגרתו השתתף גם אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון. על אף שמטרתו המקורית של המחקר, חקר האבק ודרכי מדידתו מהחלל, הושגה בחלקה בלבד, הפרויקט הניב פרסומים רבים, ובהם הוצגו תופעות חשמליות ביונוספרה, שצולמו מהחלל באיכות שטרם נראתה אז. [4][5]

בשנים 2006-2010 השתתף יחד עם יואב יאיר, בפרויקט FLASH, במסגרתו נערך מחקר בין לאומי בחסות האיחוד האירופי שעסק בשיטפונות. זיו פיתח שני מדדים חדשים, שנועדו להתריע על סכנת ברקים וגשמים בעלי פוטנציאל שיטפוני. אינדקסים אלה אומתו כנגד אירועי שיטפונות.[6][7]

ברוך זיו עסק רבות בחקר אפיק ים סוף שמהווה גורם מרכזי לשיטפונות החמורים בארץ, ובפרט בנגב. הוא פרסם, בשיתוף עם רון כהנא ופרופ' אורי דיין, מחקרים על אודות התהליכים הגורמים לשיטפונות אלה והגדיר תהליכים עיקריים האחראיים לכך.[8][9][10] זיו השקיע הרבה ממרצו בפיתוח שיטות לזיהוי אוטומטי של מערכות מזג האוויר ושל תהליכי היווצרותן באמצעות בסיסי נתונים מדודים או באמצעות מודלים אקלימיים. על פי תפיסת עולמו, במודלים אלה יש פוטנציאל לא רק לשימור ולהדמיית נתונים, אלא גם לזיהוי המערכות עצמן. ב-2004 פרסם ביחד עם קבוצתו של פנחס אלפרט את שיטת המיון הסמי-אובייקטיבית לזיהוי המערכות הסינופטיות עבור אזור הלבנט [11]. שיטה זו מהווה את הבסיס העיקרי למיון מערכות מזג האוויר במחקרים אקלימיים של האזור. בהמשך הוביל, ביחד עם הדס סערוני ופנחס אלפרט, פיתוחים נוספים בתחום. ביניהם שיטה חדשנית, ראשונה מסוגה בעולם, המזהה את "השקעים ההורים", שהם המצע להיווצרות שקע ברומטרי [12] (או "השקע הבן"). פיתוח משמעותי נוסף הוא שיטה חדשנית לזיהוי המיקום היחסי של השקע ההורה בתוך המערך התרמלי שבו נוצר השקע הבן[13]. הפעלתן של שיטות אלה הביאה לתובנות חשובות באשר למקור השקעים הברומטריים של הים התיכון ולתרחישי היווצרותם.

חקר שינויי האקלים

ברוך זיו עוסק מזה כעשרים שנה במעקב אחר שינויים החלים באקלים ישראל והים התיכון בכללותו, כביטוי לתגובת האזור לשינויים הנובעים מההתחממות העולמית. מבין פרסומיו הרבים בתחום, בולטים הדו"ח שהוגש למשרד להגנת הסביבה ב-2011, שהעיד על מגמת התחממות מהירה בקיץ והתקצרות עונת הגשם[14]; ומאמר שמתחקה אחר שינויים במשטר הגשמים, ומזהה את המשך מגמת התקצרות עונת הגשם, ועלייה בעוצמת הגשם היומית[15]. זיו מרבה להציג ממצאים אלה בפורומים שונים - משרדי ממשלה, כנסים מדעיים ובכלי התקשורת.

תפקידים

בשנים 2008–2021 היה חבר בוועדה המדעית המלווה את פרויקט הגברת המטר של רשות המים. בשנים 1990–2014 היה מרכז הוראה באוניברסיטה הפתוחה בתחומים פיזיקה ומטאורולוגיה, מתוכן במשך ארבע שנים היה גם ראש קבוצת הפיזיקה. בשנים 1997–2001 כיהן כראש היחידה לפיתוח אקדמי, שעסקה בפיתוחם של הקורסים הנלמדים בה (בכל התחומים) והפקתם של ספרי הלימוד, המשמשים בכל האוניברסיטאות בארץ.

מרבה להתראיין באמצעי התקשורת בנושאים הקשורים באקלים כולל בעיתונות הכתובה ובערוצי הרדיו והטלוויזיה.

הוראת המטאורולוגיה וכתיבה ספרי לימוד

במהלך שירותו הצבאי, וכקצין במילואים לאחר שחרורו, כתב ספרות מקצועית והדריך בקורסים להכשרת חזאים בחיל האוויר. מאחר שזו הייתה המסגרת היחידה להכשרת חזאים בארץ בשנות השמונים והתשעים, היה מעורב בהכשרת דורות של חזאים (ביניהם דני רופ, למשל[16]). רבים מהחזאים המופיעים היום בתקשורת חבים חלק ניכר מהכשרתם לספרים שכתב ולכישורי ההוראה שלו.

ברוך זיו תרם תרומה מרכזית להוראת המטאורולוגיה בארץ. בשיתוף עם פרופ' יואב יאיר, כתב את הספר "מבוא למטאורולוגיה", המשמש כבסיס לקורס בשם זה באוניברסיטה הפתוחה. במסגרת הספר שני כרכים שיצאו ב-2015 במהדורה שנייה, ומשמשים כספרי הלימוד הבסיסי במטאורולוגיה באוניברסיטאות השונות בישראל.

עיקר מומחיותו הוא בתחום המטאורולוגיה הסינופטית האזורית, ואותו הוא מנחיל בקורס באוניברסיטת תל אביב משנת 1984. תחום זה מתמקד בתהליכי היווצרותן של מערכות מזג אוויר שהיקפן מאות ואלפי קילומטרים; הן נמצאות בתנועה ויוצרות את השינויים החלים במזג האוויר מיום ליום. הקורס מתעדכן בעקבות ההתפתחות המקצועית והמחקרית בתחום. סטודנטים מתואר ראשון ועד תואר שלישי נרשמים לקורס מאוניברסיטאות וממכוני מחקר במסגרת תארים שונים.

ברוך זיו מנחה סטודנטים לתואר שני ולתואר שלישי באוניברסיטאות ומכוני מחקר שונים, ואלו מסייעים לו במחקריו. בשנים 1998-2007 לימד קורס שעסק במערכות מזג אוויר במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים.

ספריו

  • ברוך זיו ויואב יאיר, מבוא למטאורולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה, 2012 – מספר כרכים העוסקים במטאורולוגיה ובאקלים. מהווים את הבסיס לקורסי מטאורולוגיה במוסדות שונים בארץ.
  • ברוך זיו, רמי קליין, בין מים לשמים : הנושא המרכזי: הידרוספרה-אטמוספירה, הוצאת רמות, 2001 - ספר לימוד עבור חטיבת הביניים.

כתב פרקים בספרים

  • The Mediterranean Climate Variability (Elsevier, Amsterdam, 2006), pp. 149-177 - על השתנות האקלים באגן הים התיכון
  • The Climate of the Mediterranean Region: From the Past to the Future, London, Elsevier, 301-346.
  • “Lake Kinneret – Ecology and Management”. Zohary T., Sukenik A., Berman T. and, Nishri A. [eds]. Springer (pp 81-97)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Dr. Baruch Ziv Department of Natural Sciences, [https://www.openu.ac.il/personal_sites/baruch-ziv.html Dr. Baruch Ziv Department of Natural Sciences], The Open University, ‏August 2016
  2. ^ Alpert, Pinhas, and Baruch Ziv. "The Sharav cyclone: observations and some theoretical considerations." Journal of Geophysical Research: Atmospheres 94.D15 (1989): 18495-18514.
  3. ^ Rubin, Shira, Baruch Ziv, and Nathan Paldor, Tropical plumes over eastern North Africa as a source of rain in the Middle East, Monthly Weather Review, 12 135, 2007 doi: 4135-4148
  4. ^ Yair Y., C. Price, Z. Levin, J. Joseph, P. Israelevitch, A. Devir, M. Moalem, B. Ziv and M. Asfur, 2003: Sprite observations from the space shuttle during the Mediterranean Israeli Dust Experiment (MEIDEX), J. Atmos. Terr. Phys., 65, 635- 642
  5. ^ Price C., E. Greenberg, Y. Yair, G. Saton, J. Bor, H. Fukunishi, M. Sato, P. Israelevitch, M. Moalem, A. Devir, Z. Levin, J. H. Joseph, I. Mayo, B. Ziv and A. Sternlieb, 2004: Graund-based detection of TLE-producing intense lightning during the MEIDEX mission
  6. ^ Yair, Y., Katz, S., Yaniv, R., Ziv, B., & Price, C. (2016). An electrified dust storm over the Negev desert, Israel. Atmospheric Research, 181, 63-71.
  7. ^ Price, Colin, et al. "The FLASH Project: using lightning data to better understand and predict flash floods." Environmental Science & Policy 14.7 (2011): 898-911.
  8. ^ Dayan U., B. Ziv, A. Margalit, E. Morin, D. Sharon, 2001: A severe autumn storm over the middle-east: synoptic and meso-scale convection analysis, Theor. App. Clim., 69, 1/2, 103-122
  9. ^ Kahana R., B. Ziv, Y. Enzel, U. Dayan, 2002: Synoptic climatology of major floods In the Negev Desert, Israel, Int. J. Clim., 22, 867-882
  10. ^ Ziv B., U. Dayan and D. Sharon, 2005: A mid-winter, tropical extreme flood- producing storm in southern Israel: Synop1tic scale analysis, Meteor. Atmos. Phys., 88(1-2): 53–63
  11. ^ Alpert P., I. Osetinsky, B. Ziv, H. Shafir. 2004: Semi-objective classification for daily synoptic systems, Application to the Eastern Mediterranean climate change, Int. J. Clim., 24, 1001-1011
  12. ^ B. Ziv, T. Harpaz, H. Saaroni, R. Blender, 2015, A new methodology for identifying daughter cyclogenesis - application for the Mediterranean Basin, In. J. Clim., 35, 3847-3861
  13. ^ H. Saaroni, B. Ziv, T. Harpaz, 2017, A new classification algorithm for daughter cyclones formations with respect to the parents' frontal system - application for the Mediterranean Basin, Int. J. Clim., 35: 3847-3861, DOI: 10.1002/joc.4250
  14. ^ פרופ' הדס סערוני, פרופ' פינחס אלפרט, ד"ר ברוך זיו, תנודות ומגמות בטמפרטורה, בעומס חום ובמשקעים בישראל ב-30 השנים האחרונות - האם עדות לשינוי אקלימי? בחינה קלימטולוגית-סינופטית; מספר מחקר: 8-810, באתר מחקרי המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה, ‏31.5.2011
  15. ^ Drori R, Ziv B, Saaroni H, Etkin A, Sheffer E. 2021. Recent changes in the rain regime over the Mediterranean climate region of Israel. Clim Change, 167(1), 1- 21
  16. ^ מאי רש, מצאו את הייעוד בחיים: הישראלים שהפכו את המקצוע הצבאי לקריירה, באתר Mako - במחנה, ‏25/07/13
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34577519ברוך זיו

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ברוך_זיו&oldid=2124195"