רבי שלמה שטנצל (בני ברק)
| לידה |
י"ב בכסלו תרצ"ח תל אביב, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
כ"ט בניסן תשע"ג (בגיל 75) בני ברק, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' |
| מדינה | ישראל |
| למד ב | ישיבת פוניבז', ישיבת באר יעקב, ישיבת חברון |
| מקום מגורים | בני ברק |
| מקום פעילות | ישראל |
| תקופת הפעילות | תשכ"ט–תשע"ג |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת פורת יוסף ברחובות, יו"ר מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית |
| רבותיו | רבי אליהו אליעזר דסלר, רבי שמואל רוזובסקי, רבי משה שמואל שפירא, רבי שלמה וולבה |
| אב | רבי יונה שטנצל |
| חותן | רבי משה לינשה |
רבי שלמה שטנצל (י"ב בכסלו תרצ"ח - כ"ט בניסן תשע"ג) היה יו"ר מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית, ראש ישיבת פורת יוסף ברחובות, עסקן חרדי בולט בשנות ה-70 וה-80, וממקימי הוועדה למען השבת.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב בי"ב בכסלו ה'תרצ"ח לאביו רבי יונה שטנצל מייסד לימוד המשנה היומית וההלכה היומית ורב בתל אביב, ולאמו שבע[1]. הוריו עלו כשנה קודם לכן מסוסנוביץ שבדרום-מערב פולין לארץ ישראל. נקרא על שם סבו רבי שלמה שטנצל, שהיה ראש ישיבת סוסנוביץ ורבה של צ'לדז שבפולין (ידוע בכינויו "הגאון מסוסנוביץ").
בילדותו למד בתלמוד תורה סיני בתל אביב. לאחר מכן, עבר לבית היתומים דיסקין בירושלים, עקב מחלתה של אמו. בשהותו בירושלים במלחמת השחרור נפצע מרסיס פגז שחדר לגופו[2][3].
בבחרותו למד בישיבת היישוב בתל אביב. לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת תפארת ציון לצעירים, שם היה נבחן מדי שבוע על ידי החזון איש[2][3] בתקופה זו, ביקש מאביו, שבנוסף למשנה היומית, יוסיף גם תוכנית יומית ללימוד ההלכה, אביו הלך לנתייעץ עם החזון איש, שהורה לו לייסד את תוכנית ההלכה היומית, בה לומדים מדי יום שלשה סעיפים בשולחן ערוך אורח חיים. כמו כן, הוסיף לו החזון איש, שמכיון שישנם הלכות נוספות הנוגעות לחיי היום-יום, על כן שיוסיף גם את ההלכות המופיעות בספר קיצור שולחן ערוך שאינם מופיעות בשולחן ערוך בחלק אורח חיים.
באלול תשי"ג המשיך ללמוד בישיבת פוניבז', שם התקרב למשגיח רבי אליהו אליעזר דסלר ולראש הישיבה רבי שמואל רוזובסקי, ולאחר מכן גם למשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין[2][3]
לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת באר יעקב, שם למד יחד עם הרב אורי וייסבלום, הרב אליקים גצל פשקס ורבי זאב וולף. בתקופת לימודיו בישיבת באר יעקב, התקרב לראש הישיבה רבי משה שמואל שפירא והמשגיח רבי שלמה וולבה, אותו החשיב לרבו המובהק, ובהמשך אף סייע לו בהדפסת ופרסום ספריו. עם זאת, בתקופה זו היה נוסע מדי שבוע לבני ברק, כדי לשמוע את שיחתו של המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין.
לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת חברון, בירושלים, שם הקים קבוצות לשמיעת שיחות מוסר וועדים מרבי חיים שמואלביץ (לימים ראש ישיבת מיר). כמו כן, היה מדפיס ומפרסם את שיחותיו של רבי שלום שבדרון שהיה מוסר שיחות בקביעות בישיבה ובמקומות נוספים. רבי שלום, אף היה מתייעץ איתו בקשר לאוםפי דרשותיו במקומות שונים, כיצד לגרום לאנשים לבוא להשתתף בהם.
בשנת תשכ"ז, נשא את נחמה, בתו של רבי משה לינשה רב שכונת אחוזה בחיפה[4][5]. מסדר הקידושין בחתונתו היה רבי מנחם שלמה בורנשטיין מסוכטשוב-רדומסק.
לאחר נישואיו, התגורר בשכונת הדר הכרמל בחיפה, ולמד בכולל של ישיבת תפארת הכרמל בחיפה. יחד עם זאת, כיהן כספרא דדיינא בבית הדין של רבי יואל קלופט בחיפה[2][6].
בשנת תשכ"ט, עבר להתגורר בשיכון ויז'ניץ בבני ברק, שם גר עד לפטירתו[7][8].
היה מקורב לרבים מגדולי ישראל, בעיקר לרבי חיים גריינימן, רבי נתן גשטטנר ורבי מרדכי מן עמו למד בחברותא. כמו כן, היה מסיע ברכבו את הרב שך, הרב שטינמן, רבי מיכל פיינשטיין והרב יצחק זילברשטיין.
בשנותיו האחרונות, עבר מספר אירועים מוחיים. נפטר בכ"ט בניסן תשע"ג, ונטמן בבית החיים של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק[9].
פעילות ציבורית
בתקופת לימודיו בישיבת חברון, החל בפעילותו הציבורית, והיה אחד מראשי ארגון הפעילים, יחד עם רבי שלום דב ליפשיץ ואברהם רביץ[2][6]. היה אחראי על החלק ההסברתי של הארגון, וכן על יוזמות ופעילות שוטפת.
בהמשך נקרא על ידי רבי בן ציון אבא שאול לכהן כראש ישיבת פורת יוסף בעיר רחובות, תפקיד בו שימש מספר שנים[2][9].
לאחר פטירת אביו בשנת תשכ"ט, מילא את מקומו בראשות מפעל המשנה וההלכה היומית. במסגרת פעילותו, הוא הרחיב ומינף את פעילות הארגון ואת השפעתו.
בשנת תשל"ב, החל לערוך את 'החידון הארצי במשנה' - מסגרת מבחנים ארצית על אלפי משניות בעל פה בהשתתפות אלפי ילדים, בה הוכתרו הזוכים בתארי 'חתן המשנה' ותארים נוספים. חידונים אלו היו הראשונים מסוגם בציבור החרדי, ועוררו עניין ציבורי רב, וזכו לסיקור נרחב בעיתונות התקופתית[10][11][12][13][14].
מבחנים אלו היו מתקיימים בחגיגה פומבית, בהם השתתפו ונשאו דברים רבים מגדולי ישראל, ביניהם: רבי יהודה צדקה[15], רבי שמואל הלוי ואזנר[16], רבי נסים קרליץ, רבי משה שמואל שפירא{{הערה|[17], רבי שלמה וולבה, רבי אלחנן סורוצקין[14], רבי אברהם יעקב זלזניק, רבי ברוך מרדכי אזרחי, הרב ברוך דב פוברסקי, הרב יצחק זילברשטיין[18], רבי נתן גשטטנר, רבי שלום שבדרון[6]. בין השאר ניהל את המאבק נגד בנק לאומי שביצע חפירות ארכאלוגיות אסורות באזור מלון גני חמת בטבריה.
ניסח את טיוטת חוק השבת ואף פעל להקמת החוף הנפרד בתל אביב והיה בין מקימי הוועדה למען השבת[19][20]. כמו כן, היה מעורב במאבקים הציבוריים של הציבור החרדי כמו הקמת הפעילים, חילולי קברים, פרסומי שחץ, חילולי שבת, החוף הנפרד בשרתון, ניתוחי מתים, גיוס בנות, ועוד[2][6].
בשנות ה-80 פעל יחד עם הרב שלמה זלמן וייסשטרן, להקמת העיתון יתד נאמן, כדי שיהווה שופר לציבור החרדי-ליטאי ולרבותיו הסטייפלר והרב שך[6].
כמו כן, היה מעורב בהקמת דגל התורה, ואף היה בין רשימת המועמדים לכנסת, על פי הוראתו של הרב שך.
משפחתו
- בתו רחל אביגיל, היתה נשואה לרבי יהודה פוליטנסקי, מגיד מישרים באופקים[21] ומרבני ישיבת באר יצחק בתפרח. נפטר בג' בשבט תש"פ[22].
- בתו מרים, נשואה לרב יוחנן סילמן, מרבני מכון טהרות, בנו של הרב יהודה סילמן[23].
- בנו הרב יונתן שטנצל, מקים קו שיעורי התורה 'אמר אביי'[24].
- בתו אסתר, נשואה לרב ישעיהו המאירי, ממשיך דרכו בנשיאות מפעל המשנה וההלכה היומית[4][7].
גיסו היה רבי אברהם קלמן קליקשטיין; אחיינו הוא הרב מרדכי מנשה לאופר רב רובע י"א באשדוד.
קישורים חיצונים
- הגאון רבי שלמה שטנצל זצ"ל • יו"ר המשנה היומית, באתר בחדרי חרדים, 8 באפריל 2013
- צוואת הרופאה מסיביר, עיתון דבר.
הלווית הרה"ג רבי שלמה שטנצל זצ"ל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 18:03)- הרב שלמה שטנצל אצל הרב חיים קנייבסקי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:55)
- הרב יצחק סילמן, על מידותיו המאירות של הרה"ג רבי שלמה שטנצל זצ"ל, ניסן תשפ"ג, באתר דרשו.
הערות שוליים
- ↑ בתו של רבי חיים הלוי פישל מסוסנוביץ.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 יתד נאמן, כ"ט בניסן תשע"ג.
- ^ 3.0 3.1 3.2 המודיע, כ"ט בניסן תשע"ג, עמ' א'.
- ^ 4.0 4.1 יעקב אבוביץ, ברוך דיין האמת: הלכה לעולמה אשת המשניות - הרבנית מרת נחמה שטנצל ע”ה, י"א באדר ב' תשפ"ד, באתר JDN.
- ↑ בית יעקב, גליון 97, עמ' 31, תמוז תשכ"ז, באתר אוצר החכמה.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 המודיע, כ"ט בניסן תשע"ג, עמ' ב' שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "המודיע כ"ט ב'" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ 7.0 7.1 מושי הרמן, אשת המשניות > בני ברק ליוותה את הרבנית מרת נחמה שטנצל ע"ה, י"א באדר ב' תשפ"ד, באתר המחדש.
- ↑ אשת המשניות: הרבנית מרת נחמה שטנצל ע"ה, י"א באדר ב' תשפ"ד, באתר אמס (קול חי).
- ^ 9.0 9.1 ישראל בן צבי, הלך לעולמו הגאון הרב שלמה שטנצל זכר צדיק לברכה, כ"ט בניסן תשע"ג, באתר אמס (קול חי).
- ↑ דגלנו, גליון רנ"ב, עמ' א', שבט תשל"ו; גליון רנ"ג, עמ' א', אדר א' תשל"ו, באתר אוצר החכמה.
- ↑ המחנה החרדי, גליון 542, עמ' 2, אלול תשנ"א; גליון 554, עמ' 30, כסלו תשנ"ב, באתר אוצר החכמה.
- ↑ בית יעקב, גליון 165, עמ' 39, תשרי תשל"ד; גליון 205, עמ' 31, אדר תשל"ז, באתר אוצר החכמה.
- ↑ גליון לנוער, גליון 832, עמ' 6-16, אייר תשמ"ז; גליון 836, עמ' 2, חשון תשמ"ח, באתר אוצר החכמה.
- ^ 14.0 14.1 הליכות, גליון 84, עמ' 16, ביטאון המועצה הדתית בתל אביב-יפו, תשרי תש"מ; ארחות, גליון כ"א, עמ' 50, ביטאון המועצה הדתית בחיפה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ המבחן הארצי חתן המשנה תשל"ב, באתר ויקיטקסט.
- ↑ דרשה היסטורית > הגאון בעל שבט הלוי הגאון הרב וואזנר > מבחן ארצי חתן המשנה שארגן רבי שלמה שטנצל.
- ^ 17.0 17.1 דגלנו, גליון רנ"ב, עמ' א', שבט תשל"ו, באתר אוצר החכמה.
- ↑ לראותם, גליון 203, יוצר לאור על ידי קובץ גליונות, שבט תשפ"ה.
- ↑ הגאון רבי שלמה שטנצל זצ"ל • יו"ר המשנה היומית, באתר בחדרי חרדים, 8 באפריל 2013
- ↑ רבי חיים גריינימן רצה שהרב שטנצל יכהן בתפקיד יו"ר הוועדה, אך הרב שטנצל הציע את הרב צבי גלסנר, המשמש בתפקיד עד היום.
- ↑ קובץ מה טובו אהליך יעקב, חלק ט', עמ' מ"ז.
- ↑ יעקב מלמד, לאחר ייסורים קשים: הגאון רבי יהודה פוליטנסקי זצ"ל, ג' בשבט תש"פ.
- ↑ דגלנו, גליון שע"ד, עמ' 23, תמוז תשנ"ג, באתר אוצר החכמה.
- ↑ זאב בלוי, סיום משניות במעונו של הגר"ח קניבסקי לרגל סיום המחזור הי"ג של 'קביעותא', ו' בשבט תשפ"ב.
| עץ משפחת שטנצל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עץ משפחת צווייגנהפט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עץ משפחת לינשה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||