רבי משה לינשה
 | |||
| לידה |
אדר תרס"ו קישינב, בסרביה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
ז' בחשון תשמ"ו (בגיל 79) בני ברק, ישראל | ||
| מקום קבורה | בית העלמין קרית שאול, תל אביב | ||
| למד ב | ישיבת קישינב | ||
| מקום פעילות | בוטושאן, בוקרשט, חיפה, בני ברק | ||
| תחומי עיסוק | רב, דיין, מורה הוראה, ר"מ | ||
| רבותיו | רבי יהודה לייב צירלסון, חותנו רבי חיים דוד סאנט | ||
| חותן | רבי חיים דוד סאנט | ||
| חתנים |
| ||
רבי משה לינשה היה דיין ומורה הוראה בבוטושאן שברומניה, ולאחר מלחמת העולם השניה כיהן כרב בשכונת אחוזה בחיפה.
ביוגרפיה
נולד בקישינב שבחבל בסרביה בחודש אדר תרס"ו לרבי מרדכי מנשה וצירל לינשיץ[1]. אביו רבי מרדכי מנשה לינשיץ, היה חסיד סדיגורה מחשובי הקהילה היהודית בקישינב, היה בנו של רבי צבי הירש לינשיץ מראדוויל, שהגיע ממשפחה שמקורה בעיר לונטשיץ שבפולין, מצאצאי בעל הכלי יקר - רבי שלמה אפרים מלונטשיץ.
בבחרותו למד בישיבת קישינב[2], שם היה תלמידו המובהק של ראש הישיבה רבי יהודה לייב צירלסון[3], ואף נסמך על ידו להוראה. על אף השתייכותו לחסידות סדיגורה הוא היה מתפלל בבית הכנסת של חסידות סקווירא בקישינב וכן שימש כבעל קורא בבית מדרשו של רבי אברהם שניאורסון מחב"ד[4].
בשנת תרצ"ג, נשא את חיה אדל (ח' בשבט תרס"ט - י"א בחשון תשנ"ה[5]), בתו של רבי חיים דוד סאנט רבה של בוטושאן שברומניה[6].
לאחר נישואיו, התגורר בעיר בוטושאן, וכיהן שם לצד חותנו כדיין ומורה הוראה בעיר[7][8].
בתקופת השואה, נלקח על ידי שלטונות רומניה למחנות עבודה, שם העבידוהו באכזריות ואף גזזו את חצי זקנו כדי ללעוג לו. בליל הסדר תש"ד נפגע ביתו מההפצצות על העיר[9].
לאחר מלחמת העולם השניה, כיהן כר"מ בישיבת בוקרשט. לאחר שהקומוניזם החלו לעלות לשלטון, עבר מבוקרשט לבודפשט בירת הונגריה, לאחר מכן עבר לפראג בירת צ'כוסלובקיה, ולאחר מכן לעיירת הנופש מארינבאד[10].
בשנת תש"ז, היגר מרומניה ל אנטוורפן שבבלגיה, שם התגורר כשלש וחצי שנים[11].
בסיון תשי"א, על פי הוראת חותנו, עלה לארץ ישראל[7]. בתחילה השתכן במחנה עולים שער העלייה שבמערב חיפה, ולאחר מכן עבר להתגורר בקיבוץ עין שמר שליד פרדס חנה[10].
בחורף תשי"ב, כאשר נודע לחברי מועצת העיר חיפה יעקב כ"ץ וזאב שוורץ, על עלותו של רבי משה לינשה ארצה, ביקשו ממנו שיבוא להתגורר במעברה בשכונת אחוזה בחיפה כדי לכהן שם כרב, ואכן הרב לינשה עבר להתגורר שם, וכיהן שם כרב ומורה הוראה[12], ודאג לכל צרכי הדת של התושבים, כמו בניית מקוה במקום ועוד. כמו כן, החל לשמש בבית הדין הרבני בחיפה, לצידם של רבי מנחם נחום רבינוביץ ורבי גרשון חן.
היה מקורב לחזון איש ועמד לימינו לסייע לו בכמה עניינים[13]. נתבקש על ידי החזון איש, להגיה את ספרי הנביאים מקלף שהיו בביתו לקריאת ההפטרות, אשר היו בהם טעויות רבות[11], וכך היה בא מדי תקופה לביתו של החזון איש ושוהה שם מספר ימים כדי לתקן את הטעויות. במקומות שיש ספיקות כיצד צריך לכתוב, הורה החזון איש לקחת נביאים מארבעה או חמישה דפוסים, וללכת על פי הרוב[14]. הפעם האחרונה שבא לחזון איש, היתה בחשון תשי"ד, ולאחר מספר ימי הגהה כאשר רצה לשוב לביתו הפציר בו החזון איש שיישאר עוד כמה ימים כדי לסיים את כל התיקונים, וכמה ימים לאחר שסיים את כל התיקונים ושב לביתו שבחיפה, נודע לו על פטירתו של החזון איש.
בסוף שנות ה-50, לאחר שרבי יחיאל יהודה איזקסון שכיהן כרב השכונה, עבר לצרכי רפואה ללוס אנג'לס. הוכתר למלא את מקומו כרב השכונה[7]. בהמשך, פעלו עסקני המזרחי למנות את את פרופ' הרב בנימין זאב בנדיקט לכהן כרב לצידו, דבר שעורר מחלוקות בשכונה, והוביל לפיצול של שני בתי כנסת בשכונה, כאשר בית כנסת אחד היה מורכב מציבור דתי-לאומי ומסורתי, ובית הכנסת השני היה מורכב בעיקר מציבור חרדי, אשר התפללו בו בין היתר רבי יוסף ברייאר, רבי מנחם מנדל טאוב מקאליב, ועוד.
בסוף ימיו עבר להתגורר בבני ברק. בתחילה התגורר במשך תקופה קצרה בשיכון ויז'ניץ, ולאחר מכן עבר לרחוב חזון איש, שם היה מוסר שיעורים בגמרא ובקבלה בביתו ובבית המדרש של חסידות מחנובקא. בתקופה זו היה בקשרי ידידות עם רבי אברהם יהושע השיל טברסקי ממחנובקא, והיה מתפלל בבית מדרשו[3].
נפטר בבני ברק בז' בחשון תשמ"ו. בהלוייתו השתתפו ידידו רבי אברהם יהושע השיל טברסקי ממכנובקה; מחותנו רבי יעקב בן ציון רוטנר רב שכונת חליסה בחיפה, רבי גדליה הופמן רבה של בודפשט, ורבנים ואדמו"רים נוספים[15]. נקבר בבית העלמין קרית שאול בתל אביב.
משפחתו
- בנו רבי יעקב, היה מלמד בתלמוד תורה חוג חתם סופר בשכונת זכרון מאיר[16] ומזכיר מוסדות חסידות בעלז בבני ברק[17].
- בתו צפורה, היתה נשואה לרב יעקב יהושע לאופר, משפיע חב"די בבני ברק[18][19].
- בנם הוא הרב מרדכי מנשה לאופר, רב רובע י"א באשדוד.
- בתו נחמה, היתה נשואה לרבי שלמה שטנצל, יושב ראש המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית.
הערות שוליים
- ↑ נרצחו באוקראינה על ידי הנאצים בכ"ה בתשרי תש"א. בנם רבי משה החליף את משפחתו מלינשיץ ל-לינשה לאחר פטירת אביו כדי להנציח את שמו מנשה.
- ↑ שערים, כ"ה באלול תשי"ח, עמ' 4.
- ^ 3.0 3.1 חתנו רבי שלמה שטנצל, המודיע, י"א בכסלו תשמ"ו, עמ' ג'.
- ↑ בנו של רבי ישראל נח שניאורסון מחב"ד-ניעז'ין, וחותנו של הריי"צ מחב"ד ליובאוויטש.
- ↑ המודיע, י"ב בחשון תשנ"ה, עמ' א'.
- ↑ אידישע וויסענשאפט, גליון 180-181, כסלו-טבת תרצ"ג, עמ' 2.
- ^ 7.0 7.1 7.2 המודיע, ל' בחשון תש"ע, עמ' א'.
- ↑ שפתי חכמים, חלק ב', עמ' י"ט, באתר אוצר החכמה.
- ↑ יעקב אבוביץ, ברוך דיין האמת: הלכה לעולמה אשת המשניות - הרבנית מרת נחמה שטנצל ע”ה, י"א באדר ב' תשפ"ד, באתר JDN.
- ^ 10.0 10.1 מושי הרמן, אשת המשניות > בני ברק ליוותה את הרבנית מרת נחמה שטנצל ע"ה, י"א באדר ב' תשפ"ד, באתר המחדש.
- ^ 11.0 11.1 אשת המשניות: הרבנית מרת נחמה שטנצל ע"ה, י"א באדר ב' תשפ"ד, באתר אמס (קול חי).
- ↑ ירחון קול תורה, ירושלים תשי"ב; ההד, גליון ה', שבט תשי"ב, עמ' 35
- ↑ המודיע, ח' בחשון תשמ"ו, עמ' א'; חתנו רבי שלמה שטנצל, המודיע, י"א בכסלו תשמ"ו, עמ' ג'.
- ↑ רבי חיים קניבסקי, קונטרס הזכרונות, סימן י"ח סעיף כ"ב. רבי חיים מציין שם שהיה זה עוד קודם שנמצא כתב היד של בן אשר.
- ↑ המודיע, ח' בחשון תשמ"ו, עמ' א'.
- ↑ הרב בן ציון בבצ'יק, המודיע, ג' באדר תשע"ג.
- ↑ המודיע, ל' בחשון תש"ע, עמ' 2.
- ↑ הרב יעקב יהושע לאופר, באתר חב"דפדיה.
- ↑ המודיע, י"ח באדר תשכ"ד.
| עץ משפחת לינשה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||