אלתר מאיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלתר מאיר
לידה כ"א בסיוון תרנ"א
פטירה כ"ה בכסלו תשכ"ו (בגיל 74)
תאריך עלייה 1932
מקום מגורים רחוב אחד העם, תל אביב
מקום פעילות סאנוק, בוסקוביצה, תל אביב
תקופת הפעילות 1914–הווה (כ־110 שנה)
השתייכות חסידות צ'ורטקוב
מעסיק הרב מאיר שפירא
חיבוריו מחוזא, לא תענה על רב, שיחות הרא"ם
מספר צאצאים 3

הרב זאב דוב אלתר מאיר (27 ביוני 1891, כ"א בסיוון תרנ"א - 19 בדצמבר 1965, כ"ה בכסלו תשכ"ו) היה סופר יהודי.

ביוגרפיה

נולד בסאנוק לישראל מאיר ולוולקה רייזל למד והתחנך בעירו ובעיר סטרי, הוסמך לרבנות בגיל 18, למרות הרקע התורני שלו והסמכתו עבד כל חייו, בסאנוק שימש כמזכיר לרב מאיר שפירא.

התגורר עד מלחמת העולם הראשונה במונסטרישץ', במלחמה עבר לבוסקוביצה שם שימש כרב עד 1919 זאת בכדי להימלט מחובת הגיוס,[1] עלה לישראל ב-1932[2] והתגורר ברחוב אחד העם בתל אביב, בביתו פתח יחד עם אשתו מסעדה משפחתית קטנה.

נפטר בכ"ה בכסלו תשכ"ו.[3] השאיר אחריו שני בנים[4] ובת.[5]

אחיו היה שלום מאיר, אביהם של האחים מאיר.

כתיבתו

מאיר פרסם עשרות מאמרים בעיתונות ההיסטורית ובעיתונות החדשה, מבין כתבי העת בהם פרסם את דבריו נמנים: וילקט יוסף, המצפה, הצפירה, דאר היום,[6] מעריב,[7] העולם,[8] הצופה,[9] הארץ,[10] מחניים,[11] הבקר,[12] שערים[13] ועוד.[14] רוב כתבותיו היו בנושאי מדעי היהדות, חגי ישראל ומועדיו ועוד. השתמש לעיתים בפסבדונים "א. המאירי".[15]

פרסם מספר ספרים:

  • מחוזא, פרשבורג 1920, מחקר על העיר מחוזא התלמודית.[16]
  • לא תענה על רב, ברטיסלבה תרע"ו, בנושא עבודה לתלמיד חכם.[17]
  • שיחות רא"ם, תל אביב תש"ך, דרשות לפרשת שבוע והפטרות.[18]

בנוסף, השתתף בעריכת ספר הזיכרון לקהילת סאנוק.[19]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ י. בן משה, לזכרו של הרב אלתר מאיר שלושים למותו, הארץ, 18 בינואר 1966
  2. ^ בנימין דה-פריס, הרב אלתר מאיר זצ"ל (שנה לפטירתו), הארץ, 11 בדצמבר 1966, במספר מקומות נכתב בטעות 1931
  3. ^ נפטר הרב אלתר מאיר, הצופה, 20 בדצמבר 1965
  4. ^ ברכת מזל טוב לבבית, העולם, 13 בינואר 1949
  5. ^ מודעה על לידת הנכד, הצופה, 6 במאי 1938
  6. ^ משיחות חסידים - ר' יוסף מרוגטשוב, דואר היום, 13 במרץ 1936; ד"ר ר' אליעזר הלוי מזכירו של ר' משה מונטיפיורי ז"ל, דואר היום, 14 בפברואר 1936
  7. ^ אלטר מאיר, הרב שעמד במבחנים, מעריב, 29 ביוני 1964
  8. ^ ראו רשימה פה - תוכן הענינים לשנת תש"ו, העולם, 24 בספטמבר 1946
  9. ^ נאומו של שופט, הצופה, 31 במאי 1948
  10. ^ לדוגמא: ר' אביגדור בוימינגר ז"ל, הארץ, 20 באוקטובר 1936; על איסור לימוד תורה בליל הניטל, הארץ, 3 בינואר 1936
  11. ^ לדוגמא: החסיד, מחניים, 6 ביוני 1954; הסדר עם חייל, מחניים, 16 באפריל 1954
  12. ^ לדוגמא: לגבולם, הבוקר, 31 במאי 1940; קפיצת בנימין מול קפיצת נחשון, הבוקר, 12 באפריל 1955
  13. ^ לדוגמא: המשפט, שערים, 18 בפברואר 1958; זכרון לנופלים, שערים, 2 במאי 1957
  14. ^ אלתר מאיר, לחקר השם "מנחם אב", כתב העת אינו מוכר לתבנית, 14 באוגוסט 1936
  15. ^ א. המאירי, דברים בעתם, שערים, 9 באוקטובר 1959 זהה ל: אלטר מאיר, דברים בעתם, הצופה, 9 באוקטובר 1959
  16. ^ אלתר מאיר, מחוזא, ‏פרשבורג תרפ, באתר היברובוקס
  17. ^ אלתר מאיר, לא תענה על רב, ‏ברטיסלבה תרעו, באתר היברובוקס
  18. ^ אלתר מאיר, שיחות רא"ם, ‏תל אביב תשכ, באתר היברובוקס
  19. ^ אלעזר שרביט (עורך ראשי), סאנוק - ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, הוצאת הקהילה, תל אביב תש"ל, באתר אוצר החכמה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אלתר מאיר39606887Q108382168