רבי מאיר דן פלוצקי

מתוך המכלול
(הופנה מהדף מאיר דן פלאצקי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מאיר דן פלוצקי

רבי מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו - ה'תרפ"ח), היה מרבני יהדות פולין במאה השביעית לאלף השישי, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.

ביוגרפיה

שנותיו הראשונות

נולד בקוטנה בשנת תרכ"ו לגעלה ולחיים יצחק, שהיה מחסידיו של רבי חנוך העניך מאלכסנדר. כבר מגיל צעיר ניכרו כשרונותיו והתמדתו. בגיל 9 נשלח לבית מדרשו של רבי חיים אלעזר וואקס בקאליש. אחרי שנתיים שלחו רבי חיים אלעזר ללמוד אצל חותנו, רבי ישראל יהושע מקוטנא. במחיצתו למד כשנתיים ולאחריהם עבר ללמוד בסוכטשוב אצל רבי אברהם בורנשטיין האדמו"ר מסוכטשוב. על רבו זה אמר: "האיר עיני בדרך לימוד בתורה הקדושה והתחלתי לטעום אצלו נועם מתיקות תורתנו הקדושה".[1] בתרמ"ב נשא אישה בעיר דווארט. הורי אשתו קנו עבורו ספרייה גדולה ופרנסו את הזוג במשך עשר שנים רצופות. היה מחסידי אדמו"רי גור: השפת אמת ובנו האמרי אמת.

רב ומנהיג

ב-ה'תרנ"א החל לכהן כרבה של העיר דווארט. ב-ה'תרס"ג הוציא לאור את ספרו הראשון "חמדת ישראל", וב-ה'תרס"ו את חלקו הראשון של ספרו "כלי חמדה".

ב-ה'תרע"ב ביקר בארץ ישראל בשליחות כולל פולין כדי לעמוד מקרוב על בעיות שונות שהתעוררו בניהול ענייני ה"כולל" בארץ ישראל. ב-ה'תרע"ח אחרי 27 שנות רבנות בדווארט הוכתר כרב העיר אוסטרוב מזובייצק במקומו של רבי יוסף קאליש שהתמנה לאדמו"ר מאמשינוב. בשנת ה'תר"ף היה שותף לפרסום הירחון הרבני "דגל התורה" בעריכתו של רבי מנחם מנדל כשר ובהשתתפות רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, רבי מנחם זמבה ורבי יעקב מאיר בידרמן.

פעל לחשיפת זיופו של תלמוד ירושלמי על סדר קודשים שנתפרסם באותה העת על ידי שלמה פרידלנדר שטען כי מצא את כתב היד המקורי שלא התגלה מעולם. הזיוף זכה בהתחלה להסכמותיהם של כמה רבנים, אולם בהמשך נתגלתה התרמית, לא מעט בזכות פעילותו של הרב פלוצקי.[2] כמו כן פרסם מאמרים, בעיתונות החרדית של אגודת ישראל, כנגד כתבים חדשים שזייפו מכתבים מהבעש"ט ותלמידיו.

אחרי מלחמת העולם הראשונה עמד בראש משלחת רבנים שנסעה לאנגליה, בלגיה וארצות הברית במטרה לאסוף כספים להקמת סניף אגודת ישראל בפולין. בחזרתו לפולין המשיך לעסוק בענייני הציבור, לפסוק תשובות ולהכריע בסוגיות סבוכות בחיים הציבוריים של יהודי פולין. הוא השתתף בכל כינוסיה של אגודת ישראל. בשנת ה'תרפ"ב נשא דרשה נלהבת בכינוס הארצי של אגודת ישראל בפולין. דרשה זו עשתה רושם רב על הנאספים ואף הודפסה בספרו "כלי חמדה" בחלק החמישי. באותה שנה התמנה ליושב ראש "אגודת הרבנים בפולין". באותה תקופה עסק בהתרת נשים עגונות מעגינותן. בעיה שהתעוררה בעקבות מלחמת העולם שזה עתה הסתיימה.

ב-ה'תרפ"ו נסע פעם נוספת לארצות הברית על מנת לגייס כספים ל"מתיבתא" בוורשה.[3] בשובו מהמסע עזב את עירו ועבר לוורשה במטרה ללמד ב"מתיבתא", אולם לאחר כמה חודשים הוא לקה בסרטן ונפל למשכב עד לפטירתו בו' בניסן ה'תרפ"ח בוורשה.

אחרי פטירתו נתייסד בדווארט ישיבת "בית מאיר" לזכרו.[4]

ספריו

  • חמדת ישראל - על שם סבו, רבי ישראל פלאצקי. חלק א' מכיל מכיל חידושים על ספר המצוות של הרמב"ם. בחלק ב' ישנם חידושים על התלמוד והשולחן ערוך. זכה להסכמותיהם של מורו, רבי אברהם מסוכטשוב, רבי אליהו חיים מייזל, רבי חיים הלוי סולובייצ'יק ורבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים. החלק הראשון יצא לאור בשנת תרס"ג. לספר נלווה קונטרס "בית יהודא" מאת בנו, אלעזר יהודה שנפטר בהיותו בן 18 בלבד.
  • כלי חמדה - פירוש על התורה. החלק הראשון יצא לאור בשנת תרס"ו ומיד נתחבב על חריפי הלמדנים בפולין וזכה למספר רב של מהדורות. דרכו של רבי מאיר דן בספר זה לפרש את פסוקי התורה בדרך של פלפול הלכתי-תלמודי. שם הספר לקוח מדברי המשנה: "חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה" (אבות פרק ב').
  • שאלו שלום ירושלים - חיבור להוכחת זיופו של תלמוד ירושלמי על סדר קודשים שנתפרסם באותה העת וזכה בתחילה להסכמותיהם של כמה רבנים. בהמשך נתגלתה התרמית, לא מעט בזכות פעילותו של הרב פלוצקי.

לקריאה נוספת

  • הרב יצחק יוסף זילברברג, אורות מאופל בתוך עצי זית פיוטרקוב תרפ"ט, ח"ב עמ' 159-181.
  • יהודה ליב לוין, מגילת פולין - אוסטראה, ירושלים תשכ"ו, עמ' 46-59.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' צט-קמט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הקדמה לספר "חמדת ישראל"
  2. קונטרס שאלו שלום ירושלים
  3. על ה"מתיבתא" בורשה - בספר מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, מאת שמואל ק. מירסקי
  4. עצי זית ח"ב עמ' 175
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0