רבי ישראל איסרלן
| לידה |
1390 ה'ק"ן רגנסבורג, האימפריה הרומית ה"קדושה" |
|---|---|
| פטירה |
1460 (בגיל 70 בערך) ה'ר"כ וינר נוישטאדט, האימפריה הרומית ה"קדושה" |
| כינוי | תרומת הדשן |
| מדינה |
 האימפריה הרומית ה"קדושה" |
| השתייכות | יהדות אשכנז |
| תחומי עיסוק | הלכה, קבלה, דרשן |
| תפקידים נוספים | רב הערים ברנו, מרבורג, וינר נוישטאדט |
| חיבוריו | תרומת הדשן ועוד (ראה בחיבוריו) |
רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) רגנסבורג - ה'ר"כ (1460) וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים. הוא נחשב לאחד מחשובי הפוסקים, ותשובותיו ופסקיו מוזכרים אלפי פעמים בספרות התורנית שלאחריו. עיקר פרסומו בא על ידי ספרו "תרומת הדשן", שבו כתב תשובות ל-354 שאלות (בגימטריה דש"ן), בכל מקצועות ההלכה.
תולדותיו
ר' ישראל נולד בשנת ה'ק"ן (1390) ברגנסבורג, גרמניה לרבי פתחיה מקרימשא, שהיה נכדו של רבי ישראל מקרמז', מחבר הגהות אשר"י. השם "איסרלן" היה שמו השימושי, בעוד שבשם "ישראל" הוא נקרא בעיקר בעת עלייה לתורה. אביו נפטר בהיותו נער ולכן התחנך תחילה אצל אחי אמו ר' אהרן בלומלין בנוישטאדט, עד לפרעות שהתחוללו בעיר בט' בניסן ה'קפ"א (1421) בהן נרצחו רבי אהרן ואחותו, אמו של רבי ישראל. לאחר מכן למד, לפי חלק מהדעות, אצל רבי עוזר משלזיה, שהיה תלמיד תלמידו של מהר"ם מרוטנבורג, ולפי כמה דעות למד גם אצל מהרי"ל. במשך חייו התכתב עם אחדים מחכמי דורו, ביניהם רבי יעקב וייל שהיה מחשובי הפוסקים בדור ההוא.
עקב רדיפות נאלץ רבי ישראל לברוח מגרמניה. תחילה היגר לאיטליה ולאחר מכן התיישב באוסטריה, שם קיבל על עצמו את עול הרבנות. תחילה כיהן כרבה של העיר ברנו, שנקראה בפי היהודים "ברונא". לאחר מכן נתמנה לרבה של מרבורג ולבסוף כיהן כרבה של וינר נוישטאדט ללא שכר, שם עמד בראשות הישיבה המקומית. הוא זכה לפרסום רב כפוסק נכבד, ובשו"ת הרדב"ז מוזכר אודותיו כי הוא "רב גדול ומוסמך ועליו סומכים בכל גלילות ישראל"[1].
הוא הקדיש את חייו ללימוד התורה, על כל חלקיה. מלבד עיסוקו הרב בפסיקת הלכה, עסק רבות גם בקבלה לגווניה השונים, ובעתות מצוקה השתמש אף בקבלה מעשית[2]. כמו כן עסק בבירור מקורם של מנהגים רבים שהיו מקובלים בקהילות אשכנז. בנוסף היה דרשן מחונן, הצטיין בקול נעים, ונהג לעבור לפני התיבה בימים הנוראים.
אשתו של רבי ישראל, שיינדלין מהעיר נוישטאט, הייתה אף היא מלומדת, היא כתבה תשובה שלמה ביידיש בהלכות נידה, בשם בעלה[3].
נפטר בווינר נוישטאדט בשנת ה'ר"כ (1460).
| תקופת חייו של רבי ישראל איסרלן על ציר הזמן |
|---|
 |
הערכתו
גדולי דורו והדורות הבאים העריכוהו מאוד, ומקובל לומר שהוא 'גדול האחרונים', בין הרבנים שכינוהו כך ניתן למנות את רבי יעקב ריישר שכתב עליו "מהרא"י בעל תרומת הדשן... והוא גדול שבאחרונים"[4], גם רבי משה לימא כתב עליו "וידוע כי בעל תרומת הדשן היה גדול שבאחרונים ומימיו אנו שותים"[5], רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא, כתב בשולחן ערוך הרב "גדול שבאחרונים מהר"י איסרלן"[6], ורבי יחזקאל לנדא כתב עליו "בעל תרומת הדשן... הוא רב מובהק גדול בהאחרונים"[7].
ספריו
תרומת הדשן
רבי ישראל נתפרסם בעיקר על ידי ספרו "תרומת הדשן" שמקבץ 'תשובות' שכתב בהלכה. שם הספר שאול מן המושג ההלכתי תרומת הדשן, ומציין את מספר התשובות שבחלקו הראשון של הספר - 354, בגימטריה דש"ן.
הפוסקים שחיו אחריו כתבו כדבר ידוע, ששאלות אלו לא נשאלו על ידי אדם מסוים, אלא ר' ישראל הוא זה שהמציא את השאלות כדי לענות עליהן תשובות, תוך כדי בירור הלכתי יסודי בנושא הנדון[8]. יש שתמהו על כך, שהרי בחלק 'פסקים וכתבים', וכן בספר לקט יושר מתלמידו שהודפס בדורות האחרונים, נמצאות תשובות רבות הזהות לתשובות שבתרומת הדשן, בתוספת שם השואל. הפתרון המוצע לתמיהה זו הוא, שה'תרומת הדשן' סיגנן את לשון השאלה כך שתתאים בדיוק לתשובה, ולכן יש מקום לדייק מלשון השאלה לגבי פרטים שבתשובה, ולא שכוונת הפוסקים לקבוע שהתשובות לא נפסקו למעשה, שהרי אין כל חילוק בכך[9].
חלקו השני של תרומת הדשן נקרא "פסקים וכתבים" וכולל 267 פסקי הלכה, שנלקטו ככל הנראה על ידי תלמידיו.
בשו"ת 'תרומת הדשן' מועלות שאלות שונות שלא התעוררו בספרות השו"ת עד אותו זמן. דוגמה לכך היא שאלת השימוש בסוכר בחג הפסח, עקב החשש שמעורב בו קמח.
ה'תרומת הדשן' משמש כמקור למנהגים רבים המקובלים בקהילות אשכנז. הרמ"א מצטט ממנו פעמים רבות בהגהותיו על השולחן ערוך.
ספרים נוספים שכתב
תלמידו הרב יוסף יוזפא אוסטרייכר ב"ר משה כתב ספר בשם "לקט יושר". בספר זה הוא מרכז תשובות רבות נוספות שכתב ר' ישראל איסרלן, וכן מנהגים שנהג, קורות חייו ועוד. הספר נדפס לראשונה מכתב יד המחבר על ידי יעקב פריימאן בברלין בשנים ה'תרס"ג-ה'תרס"ד. מקובל בקרב הפוסקים כי החיבור אותנטי ומשקף נאמנה את מנהגי מהרי"א וקורותיו[10].
תלמידיו
- ר' יוסף ב"ר משה
- ר' ישראל ב"ר חיים מברונא (מהר"י ברונא)
- ר' יונה בן ישראל אשכנזי
- רבי אייזיק שטיין
- רבי יצחק בן ר' יואל[11]
- רבי אליהו מרבני פראג[12].
- רבי דוד בן ר' דניאל[13]
- רבי קלמן הברקשטן
- רבי יהודה אויברניק[14], כתב קונטרס ממה ששמע מרבו ומובאים בספר לקט יושר.
- רבי יוחנן לוריא[15]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מחבר:ישראל איסרלן |
- ישראל איסרלן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- דוד הלחמי, רבי ישראל ברבי פתחיה אשכנזי איסרלין (בעל „תרומת הדשן”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- "ישראל איסרלן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי ישראל איסרליש ב"ר פתחיה בנו של רבי הענשל מהיינבורג בנו של רבינו ישראל מקרומזא בעל הגהות אשרי ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, באתר HebrewBooks
- רשימת מאמרים על רבי ישראל איסרלן באתר רמב"י
- דוד תמר, דמותו הרוחנית של ר' ישראל איסרלין, באתר "דעת", מתוך: סיני ל"ב, תשי"ג
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי ישראל איסרלן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 977-979, באתר HebrewBooks
- ספריו
- ספר תרומת הדשן, באתר היברובוקס
- ספר לקט יושר חלק א' על או"ח, באתר היברובוקס
- ספר לקט יושר חלק ב' על יו"ד, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ סימן תתקצ"ד.
- ^ כך מביא החיד"א ב"שם הגדולים" חלק א' אות ת"ב, בשם בנו של הרב "שער אפרים"
- ^ תשובתה בספר לקט יושר.
- ^ יעקב ריישר, מנחת יעקב, כלל מה ס"ק כה, באתר היברובוקס
- ^ משה לימא, חלקת מחוקק אבן העזר סימן יז ס"ק כא, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ^ שניאור זלמן מלאדי, שולחן ערוך אורח חיים, קונטרס אחרון סימן תמו סק"א, באתר היברובוקס
- ^ שו"ת נודע ביהודה תנינא, חלק אבן העזר סימן קיד
- ^ כך כותבים הש"ך ביורה דעה סימן קצ"ו סעיף קטן כ', החיד"א בספרו "שם הגדולים" חלק א' אות ת"ב, ועוד.
- ^ ראה במבוא ללקט יושר הוצאת מכון ירושלים הערה 23.
- ^ אולם, בשו"ת "דברי יציב" מאת הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, חלק אבן העזר סימן ע"ח סוף אות א' מתפלא על דבר בספר ומתבטא "הגם שאיני יודע אם מר בר רב אשי חתים עלה".
- ^ הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר אייזיק לוי סג"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמוד קמח, באתר HebrewBooks, אות תקלג
- ^ ראו אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר אליהו מפראג", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמודים קעו-קעז, באתר HebrewBooks, אות תרמג
- ^ הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר דוד בן ר' דניאל ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמוד קיח, באתר HebrewBooks, אות פא
- ^ הרב נפתלי יעקב הכהן, "הר"ר יהודה אויברניק ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ד, עמוד ס, באתר HebrewBooks, אות קכז
- ^ הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר יוחנן לוריא ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ד, עמוד קמא, באתר HebrewBooks, אות שמה
34690671ישראל איסרלן