רבי יוסף לייפר (פתח תקווה)
 | |
| לידה |
ז' בכסלו תרפ"א טעמשוואר |
|---|---|
| פטירה | כ"ב בתשרי תשס"ג (בגיל 81) |
| מקום פעילות | פתח תקוה, בני ברק |
| השתייכות | חסידות טמשוואר |
| תחומי עיסוק | אדמו"ר |
| בת זוג | שרה |
רבי יוסף לייפר (ז' בכסלו ה'תרפ"א - כ"ב בתשרי ה'תשס"ג) היה האדמו"ר מנדבורנה-פתח תקווה ובסוף ימיו כונתה חצרו "טמשוואר".
ביוגרפיה
נולד בטעמשוואר לרבי אהרן אריה לייפר האדמו"ר מטמשוואר, ולרחל פערל בת רבי אלעזר אלימלך וולדמן. עוד בהיותו ילד כבן שבע היה יוצא ליערות לומר פסוקי תהילים[1]. בבחרותו למד בישיבת 'אהבת תורה' שבטעמשוואר בה שימש כראש ישיבה רבי אשר יונה וינברגר, שהעיד עליו 'תלמיד קדוש יש לי, והנני מתבייש מפניו'[2].
בשואה נשלח למחנה עבודה סמוך לפאנקוטה (אנ'), שם שמר על קיום התורה והמצוות חרף עינויי הנאצים. כן היה מכנס סביבו את היהודים אסירי המחנות, כשהוא לומד עימם ומחזק אותם בדברי חיזוק[3].
לאחר המלחמה שב לטמשוואר שם נישא לשרה בתו של קרוב משפחתו רבי אהרן אריה לייב לייפר מביסטריץ, שהגיעה לבית הוריו לאחר שניצלה מהשואה עם אחות נוספת.
בשנת תשי"ג עלה עם אביו לישראל, תחילה התגורר בירושלים בסמוך לאביו, ולאחר פטירתו הקים את בית מדרשו בפתח תקווה, והיה מכונה "האדמו"ר מנדבורנה-פתח תקוה". מידי פעם היה מוסר שיעור תורני בישיבת נחלת דוד בעיר.
בשנת תש"נ עבר לבני ברק ורכש את בית המדרש הישן של חסידות באבוב ברחוב הרב קוטלר בעיר. כדי לא לפגוע בחצרו של קרוב משפחתו רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים האדמו"ר מנדבורנה שבעיר, שינה את שם חצרו לטמשוואר כשם החצר של אביו וזקיניו.
נודע בשמירת עיניו המופלגת, שבה היה - לפי דברי הבית ישראל מגור יחיד בדורו[4], ובסיגופיו (כגון שינה על ספסל בבית המדרש)[5]. היה ממעט בדיבור, אך בעת התפילה היה מתפלל בקול רם. מחותנו רבי משה מרדכי בידרמן האדמו"ר מלעלוב אמר 'כי כדאי לרוץ אחריו לבקש ממנו ברכות כי הוא פועל ישועות'. וכן העיד עליו רבי חיים קרייזווירט גאב"ד אנטוורפן 'עליו נאמר כל היוצא מפיו יעשה'[6].
נפטר בכ"ב בתשרי (שמחת תורה) תשס"ג, ונקבר בהר המנוחות.
מצאצאיו
- בנו רבי יצחק (נפטר ד' בתמוז תשפ"א) היה האדמו"ר מברדיטשוב בארצות הברית, חתנו של רבי מרדכי גולדמן האדמו"ר מזוויהל.
- בנו הרב חיים, האדמו"ר מטעשוואר, ממלא את מקום אביו בבית מדרשו שבבני ברק ואף הוכתר כממלא מקום בהכתרה שהתקיים כשלוש חודשים אחרי ההסתלקות, הוריד את השם נדבורנא כדי לא להיגרר למתיחות, חתנו של רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ מזלוטשוב.
- בנו הרב יחיאל, חתן הרב יעקב בן ציון רוטנר 'הרב מחליסה',
- בנו הרב בנימין, ראש כולל אור יוסף בירושלים, חתן דודו רבי יחיאל לייפער האדמו"ר מטמעשוואר ירושלים.
- בנו הרב ישכר בערצ'י, חתן רבי אברהם אלתר פולק האדמו"ר מברגסז.
- בנו הרב אהרון אריה לייב, מכונה האדמו"ר מנדבורנה מיהלוביץ'.
- בנו הרב מאיר, האדמו"ר מדינוב בביתר עילית, חתן הרב יהודה דייטש ראש כולל 'מטרסדורף'.
- חתנו הרב ירמיה ניישלאס, בנו של רבי משה ניישלאס, (רבה של שיכון סקווירא), ראש כולל נארול, מכונה 'הרב מסערדעהלי-ב"ב'.
- חתנו הרב מנחם הורנצ'יק, נכדו של רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב ראש כולל לעלוב ב"ב.
- חתנו הרב אברהם רבינוביץ, האדמו"ר מפוריסוב, בנו של רבי עקיבא רבינוביץ האדמו"ר מפוריסוב.
קישורים חיצוניים
- יעקב הייזלר, איש האלוקים, בסוף ספר קול רינה, ביתר עילית תשע"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
לקריאה נוספת
- תולדות החסידות בארץ ישראל, בית נדבורנה פ"ת, מאיר הלחמי, ירושלים תשנ"ח.