אור זורח (תל אביב)

בית הכנסת והישיבה אור זורח על שם זרח ברנט היו בית כנסת וישיבה שפעלו ברחוב בעל שם טוב בשכונת "נווה שלום" מסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ועד הריסת המבנה בידי הצבא הבריטי בבוקר 9 בפברואר 1948.

היסטוריה

בסביבות 1900 (לפי מקורות אחדים: 1902) הקים זרח ברנט בית כנסת ברחוב הבעל שם טוב בשכונת "נווה שלום" על גבול תל אביב ויפו. הרב אברהם יצחק הכהן קוק עודד אותו להקים במקום ישיבה, העבודות במקום התמשכו והסתיימו רק בשנת ה'תרע"ד, 1914. הישיבה החלה לפעול במבנה שהיה אז בן קומה אחת, בראש השנה של שנת ה'תרע"ה. בתקופה הראשונה לפעילותה העביר בה הרב קוק שיעורים קבועים במשנה תורה להרמב"ם.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והגעת החזית לארץ ישראל, נאלץ ברנט שהיה אזרח זר לעזוב את האזור. הוא שב לאחר המלחמה והוסיף לבית הכנסת קומה נוספת וכיפה. הוא חיפה את המבנה במוזאיקה וקבע בו חלונות מזכוכית צבעונית. את כותל המזרח כולו חיפה בשיש יקר שהתחבר לארון הקודש.

במשך הזמן בנתה אשתו של ברנט בית כנסת קטן נוסף בשם "שונה הלכות" שהיה מחובר לבית הכנסת המרכזי.

במשך השנים שימשו בישיבה כראשי ישיבה וכר"מים, רבנים רבים. במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 עמד בראשות הישיבה במשך שנתיים, הרב קלמן טבצ'ניק.

עם פטירת זרח ברנט ב-15 באוקטובר 1935 ולאחר הלווייתו שיצאה מהיכל הישיבה, הוסב שם הרחוב על שמו.

פיצוץ בית הכנסת

אזור בית הכנסת ננטש בשל הקרבות ומעשי האיבה על גבול תל אביב יפו. בראשית פברואר 1948 היה המבנה השלם היחיד באזור היהודי הסמוך. פלוגת שומרים יהודיים הופקדה לשמור על הבניין, שכלל אולם ישיבה רחב, ועזרת נשים ובה עיטורי קיר נאים. המניינים המשיכו להתקיים במקום עד יומו האחרון, החלונות נאטמו מפני ירי בשקי חול. בבוקר 9 בפברואר 1948 פשטה המשטרה הבריטית על המבנה ועצרה בו את שוטרי משטרת תל אביב שנכחו במקום וכן שמונה אזרחים לא חמושים.

במקביל בוצע חיפוש בבית הכנסת בטענה שנורו ממנו יריות לעבר האזור הערבי, טענות מקבילות לאלו שהעלו יהודים על ירי צלפים ממסגד חסן בק ששכן מנגד. ארון הקודש נהרס במהלך החיפוש (ספרי התורה פונו בשבועות שלפני כן מהמתחם) וכן נעקרו הרצפות. הודעה רשמית של הצבא הבריטי דיווחה על מציאת 4 תת-מקלעים מסוג סטן 11 מחסניות ו-4 רימונים מתחת לאחד מדוכני בית הכנסת. פלוגת הנדסה בריטית הכינה את המקום לפיצוץ ושוטר יהודי נקרא להרחיק את הקהל באמצעות רמקול. קצין משטרה יהודי הבהיר למפקד הבריטי בשטח כי מדובר בבית תפילה וכי לא נורו ממנו יריות, אך הקצין הבריטי קיבל את עדויות מקומיים ערביים והורה על פיצוץ המבנה.

המבנה פוצץ בשעה 08:30. שני בתי הכנסת והישיבה שהיו בו נחרבו.

עיריית תל אביב, הרבנות הראשית, תנועת המזרחי ואחרים הגישו מחאה רשמית על הרס 'אחד מבתי הכנסת העתיקים בתל אביב'. תגובת נציג הממשלה הבריטית בירושלים הייתה שבית הכנסת לא נהרס אלא ניזוק כתוצאה מפיצוץ בית סמוך.