רבי יצחק אייזיק שר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי יצחק אייזיק שר
לידה 1880
פטירה 6 בפברואר 1952 (בגיל 72 בערך)
השתייכות חרדים ליטאים
תפקידים נוספים ראש ישיבת סלבודקה בליטא ובני ברק
רבותיו רבי ברוך בער ליבוביץ
קברו של הרב שר לצד קברו של רבי אליהו אליעזר דסלר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק

רבי חיים יצחק אייזיק שר (תרל"ה, 1875, הלוסקי' בשבט תשי"ב, 6 בפברואר 1952, בני ברק) היה ראש ישיבת סלבודקה בליטא ולאחר מכן בארץ ישראל. איש תנועת המוסר.

ביוגרפיה

בצעירותו למד אצל רבי ברוך בער ליבוביץ בהלוסק, ובהמשך בישיבת וולוז'ין. בביקור בסלוצק נפגש עם רבי נתן צבי פינקל - 'הסבא מסלבודקה' ושיטתו המוסרית מצאה חן בעיניו ועבר ללמוד אצלו בישיבת סלובודקה, שם נישא לבתו. לאחר נישואיו התגורר בקלם, לאחר מספר שנים עבר למיר שם למד בישיבה לצד גיסו רבי אליעזר יהודה פינקל. בשנת תרס"ט 1909 החל הרב שר לכהן כר"מ בישיבה ("ראש ישיבה שני" לאחר רבי משה מרדכי אפשטיין) ובנוסף החל למסור שיחות מוסר. במלחמת העולם הראשונה נדד עם הישיבה למינסק וקרמנצ'וג וחזר איתה לסלובודקה בשנת תר"פ. בשנת תרפ"א (1921) מונה לעמוד בראשות הכולל שפעל בישיבה, ובשנת תרפ"ה (1925), לאחר עליית ראשי הישיבה לארץ ישראל, הפך לראש הישיבה ומנהל הישיבה לצד רבי אברהם גרודזינסקי, המנהל הרוחני של הישיבה. בשנת תרצ"א (1931) ביקר בארצות הברית ויזם את הקמת "הסתדרות תלמידי סלבודקה בארצות הברית ובקנדה".

בפרוץ מלחמת העולם השנייה שהה לצורכי מרפא בשווייץ וכך ניצל. בשנת תש"א (1941), לאחר קשיים רבים, עלה לארץ ישראל והקים כולל אברכים בירושלים. בתקופה זו מסר ועדים לקבוצת בחורים מישיבת חברון. באייר תש"ז (1947) הקים יחד עם חתנו רבי מרדכי שולמן ובסיוע אוהדי ישיבת סלבודקה בישראל ובארצות הברית את ישיבת סלבודקה בבני ברק, שבה כיהן כראש ישיבה עד פטירתו בשנת תשי"ב.

על שמו רחוב בגבעת רוקח בבני ברק בסמוך לבניין הישיבה.

משפחתו

אביו, רבי יוסף שר, נישא בזיווג שני לטויבע לויטן, אחותם של רבי בן ציון לויטן ורבי אשר ניסן לויטן ושל בת שבע שך, אמו של רבי אלעזר מנחם מן שך. מנישואים אלו נולדה בת אחת, חיה עלקא רבקה, שנישאה לרבי משה טיקוצ'ינסקי, לימים משגיח בישיבת סלבודקה שהוקמה מחדש בישראל.

בתו הרבנית חיה מרים נישאה לרבי מרדכי שולמן ששימש ר"מ בישיבה בליטא, ואחר כך בישיבה בבני-ברק. לאחר פטירת הרב שר נתמנה הרב שולמן לראש הישיבה.

בנו רבי יוסף הוציא לאור את הקובץ "כנסת ישראל" שעל ידי ישיבת סלבודקה. נהרג בגטו קובנה. חתנו הוא הרב דב לנדו, שהתמנה גם הוא לימים לראש הישיבה.

הגותו

הרב שר המשיך את שיטת "גדלות האדם" של סלבודקה. הוא היה הראשון בישיבת סלבודקה שלצד תפקידו כר"מ ושיעורי הגמרא שלימד מסר גם שיחות מוסריות. הוא נהג לפרש את הדמויות המופיעות בתורה כאישים רוחניים מאד הרחוקים באופן מהותי מבני האדם כיום. לדבריו, הלומד כיום יתקשה להבין את גם את הדמויות ה"רעות" שבתורה, כדוגמת עשיו או לבן הארמי, שלא דמו לדמויות שליליות המוכרות לנו אלא היו אנשים גדולים שחלו פגמים דקים במעשיהם.

קישורים חיצוניים

מכתביו:


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0